יבמות כט
מי הם שלושת האחים שנקראו 'ברוך דיין האמת'?
שלושה אחין
שלושה אחים היו הם בירושלים, עליהם אמרו בדרן צחות :״ברון דיין האמת…״ — ר׳ ברוך דייטש, הבכור, שני לו, ר׳ מתתיהו דייטש, מי שהלם אותו להיות מנהיג, דיין, ור׳ שמואל, הצעיר שבהם, אשר האמת בערה בקרבו בכל עוז ותעצומות. עם האמת שיצאה מעומק לבו, היתה לו השפעה על הכל. עתים עשה זאת בלשון חריפה, אך ברוב המקרים — בלשון רבה ועדינה ביותר.
מספר חתנו של ר׳ שמואל, ר׳ מרדכי אהרן שיינברגר: פעם הגיע ירושלימה יהודי מארצות־הברית, הרב פריד שמו, סייר בסקרנות בחצרותיה של בתי־הונגרים, קשר שיחה עם תושבי השכונה וסיפר להם כי בילדותו התגורר כאן וכי הכיר ומכיר־טובה עד היום לר׳ שמואל דייטש, שהיה ידיד אביו.
ומעשה שהיה כך היה: כשהעתיקו הוריו לאמריקה, והוא, הרב פריד, הגיע לגיל בר־מצוה, שיגר האב מכתב לר׳ שמואל וביקשו שיזמין עבור בנו פרשיות ותפילין מהודרות וישלח לו. עשה ר׳ שמואל כבקשתו, הזמין ושלח לו זוג תפילין לעילא ולעילא, בהוסיפו רשימה קטנה של עלות כתיבת הפרשיות, עשיית הבתים והרצועות. החזיר לו האיש מאמריקה מכתב, בו הוא תמה: וכי שכר טירחה המגיע לך, אינך כותב כמה?… השיב לו ר׳ שמואל: שכר טירחתי יהא: התחייבות מצד בנך, לא לשוח כשהתפילין בראשו ובזרועו…
״להוי ידוע לכם,״ סיים הרב פריד את סיפורו, ״שרק הודות להבטחה זו לא יצאתי לתרבות־רעה! שכן, באמריקה של הימים ההם, כל הקשרים שקשרו בני־טובים עם צעירים פורקי עול, היו על ידי שיחות של שחרית.״
(סיפורים ירושלמים ח"ב עמ' 23)