הרב ישראל היימן
עמדנו קבוצת אברכים ביום רביעי בערב ביציאה מתפילת ערבית והתדיינו על דא ועל הא כמנהג בע"ב חשובים דפה, כשלפתע נשמעו הדי פיצוצים חזקים ממש בסמיכות אלינו. שניה של בהלה, לאחריה נזכר אחד מבני החבורה – "זיקוקים, אההה…"
הנושא החשוב עליו דיברנו לפני רגע הוסט במהירות לטובת עניני דיומא הבוערים… וכל אחד מהדוברים נהנה להיזכר בשנותינו הצעירות עת חמקנו קלות בלוליינות מפתיעה מהמשגיח בישיבה הקטנה בשביל לתפוס מקום בטוח על גג הישיבה או בחלון הפנימיה של שיעור ג' משם ראו הכי טוב את הזיקוקים בכל פעם בהם היו הדי הפיצוצים נשמעים בישיבה.
אחד האברכים שיתף אותי בזכרון מעניין שמלווה אותו מימות הישיבה.
בישיבת משכן ישראל לפני כמעט עשרים שנה כיהן כמשגיח הגה"צ רבי בנימין פינקל שליט"א, שהיה מנהיג את ישיבתו בנועם ובחן המיוחדים לו. כעיקרון הוא לא היה נכנס לעימותים מול הבחורים כמעט על שום נושא, משום שהוא סבר שהעימות רק מגביר אצל בחורים צעירים את הצורך לטעום מהמים הגנובים ולבדוק את גבולות המותר והאסור.
בכל פעם בזמן שהיו צפויים מופעי הזיקוקים לעלות לאוויר הירושלמי, הוא היה מבקש לשאת דברים קצרים לפני בני הישיבה. הוא היה עולה על מדרגות ארון הקודש ומכריז שבעוד דקות ספורות אנחנו עומדים לחזות בעינינו ביצר הרע בהתגלמותו, ולתמיהת הבחורים היה מסביר: הזיקוקים משל נמרץ הם למהותו של היצר הרע.
זיקוקים, יופי, התפעלות, התרגשות… אבל רק לשניה או שתיים! תוך זמן קצרצר ממש האורות כבים, ההתפעלות נמוגה ובאוויר נשאר רק ריח רע של גופרית חרוכה…
דעו לכם! אמר הגה"צ שליט"א, כך הוא טבעה של עבירה, ככל שהיא מגרה ומפליאה בשניה שלפני, כך החושך והריח הרע גדולים יותר בשניה שאחרי….
אחרי דברים כאלו, מספר האברך דנן, לאף אחד כבר לא היה עניין גדול לרוץ ולראות זיקוקים, הוא הוציא את כל הרוח מהמפרשים. כשבמקום זיקוקים היינו רואים בעינינו את היצר הרע וחיילותיו, העדפנו לגבור על ההתרגשות הרגעית ולהישאר על מקומותינו בבית המדרש לעסוק בחיי הנצח אל מול הרגעיות "הזיקוקית" של הפיתויים לרגע…
התייחסותו של הגאון רבי אברהם סלומון זצ"ל – משגיח ישיבת חברון
היה זה לפני כ-24 שנה, בביתו של הגאון רבי אברהם סלומון זצ"ל משגיח ישיבת חברון.
היינו ארבע בחורים שהגיעו ללמוד 'ועד' בספר 'אור ישראל' להגר"י סלנטר זצ"ל. היה זה בלילה שבו היה מופע מיוחד לרגל 50 שנה למדינה, והטקס התקיים אז באצטדיון גבעת רם, ממש מול הסלון של מרן המשגיח זצ"ל.
לפני שהתחלנו ללמוד, התחילו הזיקוקים…
המשגיח זצ"ל שאל אותנו: "אתם רוצים לראות את הזיקוקים?"
כמובן שהתביישנו לומר 'כן', ובמקום זאת ענינו: "לא, זה לא מעניין אותנו"…
ואז אמר לנו המשגיח דבר מאלף:
אם אתם רוצים לראות את הזיקוקים, אבל מחליטים לא לראות, כי אנחנו צריכים להתחיל ללמוד עכשיו – זה טוב מאוד.
אבל אם באמת זה 'לא מעניין אתכם' – זה לא טוב.
וכך הוא הסביר:
אדם הוא כמו עץ. 'כי האדם עץ השדה'. גילו של עץ, נמדד לפי הטבעות בגזע הראשי. כל שנה העץ מוסיף עוד טבעת, וכך אפשר לדעת את גילו. שימו לב לדבר מעניין, הטבעות הראשונות, אינם נעלמות במהלך השנים, אלא הם נשארות, ורק מתווספות עליהם עוד ועוד טבעות.
סיים המשגיח: בדיוק כך היא נפש האדם. הרצונות והתאוות שהיו לנו בתור ילדים, לעולם לא נעלמות. רק מתווספות עליהם עוד ועוד שכבות שונות, לטוב ולמוטב. ילד מטבעו – אוהב לראות זיקוקים. זה מושך, זה מעניין, זה יפה. אם ילד מצהיר 'אני לא אוהב לראות זיקוקים' – סימן שיש לו בעיה כל שהיא.
גם מבוגר כן – אם הוא מצהיר – באמת – שזה ממש לא מעניין אותו, סימן שמשהו בילדותו היה פגום.
ומיד התחלנו את הלימוד ב'אור ישראל'…
התייחסותו של הגאון רבי אברהם סלומון זצ"ל - משגיח ישיבת חברון
היה זה לפני כ-24 שנה, בביתו של הגאון רבי אברהם סלומון זצ"ל משגיח ישיבת חברון.
היינו ארבע בחורים שהגיעו ללמוד 'ועד' בספר 'אור ישראל' להגר"י סלנטר זצ"ל.
היה זה בלילה שבו היה מופע מיוחד לרגל 50 שנה למדינה, והטקס התקיים אז באצטדיון גבעת רם, ממש מול הסלון של מרן המשגיח זצ"ל.
לפני שהתחלנו ללמוד, התחילו הזיקוקים…
המשגיח זצ"ל שאל אותנו: "אתם רוצים לראות את הזיקוקים?"
כמובן שהתביישנו לומר 'כן', ובמקום זאת ענינו: "לא, זה לא מעניין אותנו"…
ואז אמר לנו המשגיח דבר מאלף:
אם אתם רוצים לראות את הזיקוקים, אבל מחליטים לא לראות, כי אנחנו צריכים להתחיל ללמוד עכשיו – זה טוב מאוד.
אבל אם באמת זה 'לא מעניין אתכם' – זה לא טוב.
וכך הוא הסביר:
אדם הוא כמו עץ. 'כי האדם עץ השדה'. גילו של עץ, נמדד לפי הטבעות בגזע הראשי. כל שנה העץ מוסיף עוד טבעת, וכך אפשר לדעת את גילו. שימו לב לדבר מעניין, הטבעות הראשונות, אינם נעלמות במהלך השנים, אלא הם נשארות, ורק מתווספות עליהם עוד ועוד טבעות.
סיים המשגיח: בדיוק כך היא נפש האדם. הרצונות והתאוות שהיו לנו בתור ילדים, לעולם לא נעלמות. רק מתווספות עליהם עוד ועוד שכבות שונות, לטוב ולמוטב.
ילד מטבעו – אוהב לראות זיקוקים. זה מושך, זה מעניין, זה יפה. אם ילד מצהיר 'אני לא אוהב לראות זיקוקים' – סימן שיש לו בעיה כל שהיא.
גם מבוגר כן – אם הוא מצהיר – באמת – שזה ממש לא מעניין אותו, סימן שמשהו בילדותו היה פגום.
ומיד התחלנו את הלימוד ב'אור ישראל'…