מפורסמת האמרה השנונה שאמר בעל הבית ישראל מגור לאחד מחסידיו שהיה חולה ובא להזכיר את עצמו לפני הרבי. כמנהג החסידים הוא צירף אל הקוויטל סכום כסף. הרבי שפתח את הפיתקא שבתוכה היו ח"י שקלים, הגיב מיידית.
"אילו היית נותן כמניין 'מת' לצדקה היית חי יותר זמן"…
הנושא הזה של נתינת צדקה כבר שנוי בגמרא: "כל האומר הרי סלע לצדקה זה לרפואת בני הרי זה צדיק גמור". כלומר שלכתחילה יש מעלה בנתינת צדקה לשם ישועה רפואה או כל דבר אחר.
וועדי הצדקה לסוגיהם ולמקומות מושבותיהם מנצלים את העניין הזה עד תום ואנו מוצפים מידי יום ובכל תקופה באינספור פרסומים שונים על ישועות כאלו ואחרות שרק בנתינת צדקה לשם או לכאן ייפתרו כל הבעיות.
מקור העניין הוא בפרשתנו. כאשר משה רבנו מצווה מפי הגבורה להורות לבני ישראל שייתנו כופר נפשם בצדקה להחזקת המשכן ולקורבנות שיעלו לרצון לפני האלוקים.
משה מתקשה בהבנת העניין, והדבר תמוה. מה הקושי להבין מהו מטבע? וכי תאמר שמשה לא ידע את הסכום ובדעתו הייתה שבשביל כופר נפש יש צורך בסכום גדול הרבה יותר, הרי כשהתפרש מפי הגבורה שבמחצית השקל עסקינן, הרי שלכל דרדק בישראל ישנה מטבע כזו בכיסו ומדוע היה צורך להראות למשה מטבע של אש?
אלא הביאור הוא על דרך המוסר: כל חומר גלם בבריאה אינו יכול להתחלק לשניים ללא התערבות חיצונית. צמחים זקוקים להפריה, גם אבנים לא מתחלקות כידוע לשתיים מעצמן…
הדבר היחיד שיודע להיחלק מעצמו זו האש. היא תמיד בגדר שלהבת שעולה מאיליה. נתפסת בכל דבר ומשכפלת את עצמה לעוד ועוד מחוזות ובלי גבול.
כאשר משה רבנו רצה להבין את סוד פדיון הנפש הוא חשב שיש צורך לאדם להוציא מעצמו סכום הגון בשביל לכפר על עצמו, להתאמץ מעבר לגבול היכולת, בבחינת הקרבת קרבן.
הוציא לו הקב"ה מטבע של אש מבית גנזיו והראה לו. כלומר כל מעשה חשוב בעיני הבורא לפי מידת ההתאמצות של האדם. כאשר אדם מתפלל או לומד למשל, השכר ומידת ההשפעה של המעשה על האדם יהיו לפי גודל המאמץ שלו במצווה. מה שאין כן בנתינה לאחר. שם זה לא נמדד רק בזה. עצם הנתינה הרי שהיא מפרה את עצמה אצל השני עוד ועוד ללא שיעור. בזה שאדם מוציא מעצמו למען הכלל או הפרט, גם אם הוא לא התאמץ כל כך אין לזה שיעור כיון שהתוצאה לא תלויה בו. היא נמדדת לפי מה שהוא הועיל לשני.
כמובן שגם בזה נמדד המאמץ. ברור שלא גרע מכל מצווה, ואם הנתינה כרוכה במאמץ, הרי שמצד המצוה שבזה השכר נמדד לפי המאמץ. אבל כאן יש ממד אחר נוסף.
זהו סודו של 'מטבע של אש'. נתינה לאחר מרבה זכויות ללא גבול.