הזהיר בנר הווין ליה בנים תלמידי חכמים
בעולמם של אנשי החינוך, נוקטים בשנים האחרונות יותר בשיטת ה'העצמה' מאשר בשיטת ה'הנמכה'. אולם עדיין ניתן למצוא את המחנכים המעצימים מול המחנכים המנמיכים.
המחנכים המעצימים נותנים לתלמידיהם תחושת חשיבות ומחזקים בהם את התודעה העצמית כי יש בכוחם להצליח ולצלוח כל מכשול, להתקדם ולכבוש פסגות, הם נותנים להם כלים ורוח גבית ובעיקר מדרבנים אותם כל העת להצלחה ומגדילים אותם בעיני עצמם.
לעומת זאת, המחנכים המנמיכים מתמחים במשפטי ההנמכה – מה ייצא מכם, אתם גרועים, תת רמה של תלמידים, לא יאומן כמה שאתם ילדותיים ולא בוגרים וכו' וכו' – לא נאריך כדי שלא להעלות רעיונות לסוג זה של חינוך…
זכור לי לטובה מחנך מופלא בכיתה ח' בעת שכיהנתי כמנהל חינוכי, בשנת הלימודים האחרונה בת״ת הוא היה הופך את התלמידים לבני ישיבות בוגרים, התנהגותם הייתה משתנה מקצה לקצה, הם התנהגו אחרת, דיברו אחרת, אפילו צעדו במסדרונות באופן שונה ומכובד יותר. הוא דחף אותם למעלה באופן כה בולט עד שהיה הדבר לפלא של ממש.
שיטתו הייתה – העצמה בלתי פוסקת, באופן מכוון ובאופן עקיף הוא העניק לתלמידיו את תחושת הבגרות וחשיבותו של בן ישיבה, הם הבינו ממנו היטב מה נכון ומה ראוי למי שהוא בדרכו ללמוד בישיבה. הגיעו הדברים עד כדי כך שבישיבות הופתעו מאופיים והתנהגותם של הבוגרים שהגיעו מכיתתו, שהיו ברמת מודעות עצמית גבוהה בפער ניכר מחבריהם. הלוואי והכל היו כך.
מסופר על אחד מתלמידי הגה״ח רבי גד'ל אייזנר זצ״ל לפני מלחמת העולם, שעבר את הזוועות ושכח מאין בא ומה הוא, נכנס פעם אל השטיבל שבבנין הקהילה והחל מפציר בר״ג לצאת עמו אל החוץ, מכיוון שיש לו דבר סודי לשוחח עמו.
עם צאתו ביקש הבחור להתרחק עוד ועוד, אל מחוץ לאותה סביבה. פסעו הרחק הרחק, עד הגיעם אל המקום שבו היה תלמוד תורה 'דרכי נועם' קודם המלחמה, שם למד אצל ר״ג. רק בהגיעו שמה גילה הבחור את הדבר הנורא שעל לבו: 'ברצוני להתחתן עם נכרית', ר״ל. ביקש לשמוע מה יאמר ר״ג על כך.
'הבט נא', אמר לו ר״ג, 'הרי עקב המלחמה חלפה תקופה ארוכה שלא חזרתי על שלחן ערוך אבן העזר, וצריך אני לעיין בהלכות אלה, אבל דבר אחד יכול אני לומר לך כבר עכשיו – קיין חסידישע זאך איז דאס נישט…' (זו בוודאי לא התנהגות חסידית…).
הבחור התעורר והתחזק מכך שר״ג התייחס אליו כמו אל 'חסידישער בחור'. הרפה מן העניין ולימים זכה להקים בית נאמן וכשר בישראל.
איך התייחסות מעצימה ומכבדת יכולה להציל ולהציף מהאדם את כל הטוב שיש בו!
(הרב שלמה רוזנשטיין שליט"א, גיליון 'הפרשה המחנכת')