שח כ"ק האדמו"ר מספינקא זצ"ל בעל 'דרכי יעקב יוסף':
בשנת תרפ"ח, מלך אנגליה, ג'ורג' החמישי, נהיה חולה מסוכן, ויהודי בשם שניברגר חסיד ספינקא שלח מברק לרבינו ה'חקל יצחק' זי"ע, שהתגורר אז במונקטש: "נא להתפלל עבור ג'ורג' בן אלכסנדריה".
בבית המלוכה באנגליה יש ספר הנקרא 'מי שהציל את המלך', ושם מובא שלאותו חסיד היה קרוב משפחה שעבד בבית המלוכה, אז הוא ביקש ממנו שיראה לברר איך קוראים לאמו של המלך, שכן בקויטל צריך לכתוב החולה ושם אמו.
ל'חקל יצחק' היו מגיעים כל יום ערימה של מברקים, אז הוא היה נותן לר' חיים בלך לעבור על זה. וראה ר' חיים בלך את המברק הזה, ואמר שצריך לשלוח תשובה למלך. אמר ה'חקל יצחק' שהוא יחתום על מברק התשובה. ובספר הנ"ל מודפס המברק באנגלית ומהצד השני התשובה באידיש.
ולימים המלך הבריא, ואז נתן לכתוב ספר תורה והכניסו את הספר הזה בירושלים בחורבת ר' יהודה החסיד. ה'חקל יצחק' קיבל הזמנה להשתתף בהכנסת ספר תורה, ורשמו על הזמנה שיראו להודיע כמה אנשים באים, שכן הם ידעו שרבי לא נוסע לבד, ולפי זה ישלחו כרטיסים. החקל יצחק החליט לצאת מהעניין ולא לנסוע.
אני זוכר שאבי ודודי ה'בילקא רב' ניסו לשכנע את ה'חקל יצחק' שהרי זה קידוש ה' שרואים שמלך גוי מכיר בזה שתפילה של רבי עזרה לו להחלים, וזה עוד בירושלים, ובזמן ההוא נסעו כמה וכמה אדמו"רים לארץ ישראל, ופה יש הזדמנות לנסוע ועוד עם כל הקהל.
ענה ה'חקל יצחק' שעל אם הדרך הוא לא יכול להתפלל כמו בבית [שעבודתו של החקל יצחק היתה שכל לילה קם לחצות למד עד הבוקר ובבוקר הלך למקווה ואח"כ הניח את שתי התפילין ביחד רש"י ור"ת, שהגמ' אומרת מקום יש בראש שראוי להניח בו שתי תפילין], וקשה לו לנסוע באוניה, ובמיוחד שהוא לא יכול ללכת למקווה.
ולאחר מכן אמר: אתם רוצים לדעת את האמת למה אני לא רוצה לנסוע כעת? כי אני אומר כל יום 'אני מאמין באמונה שלמה בביאת המשיח ואף על פי שיתמהמה עם כל זה אחכה לו בכל יום שיבא'. אז הוא מגיע מחר – אם כן אני אסע מחר.
ופעם כשלחצו עליו מאוד אמר: כשמכניסים חתן כלה לחופה, מי רץ קודם לחופה? הילדים השובבים, אבל האנשים החשובים הולכים מאחור. אז הכירו בו שהנקודה הפנימית שלו שהוא סבר שכעת זה עוד לא הזמן לעלות לארץ ישראל.
(מתוך שיעור חומש"י ויחי תשמ"ד; גיליון דרכי יעקב יוסף)