האם המודר הנאה מן הלולב יוצא בו ידי חובה? │ ומה הדין בלולב של עבודה זרה?│ תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות לולב במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק ו', סימן תרמ"ט סעיפים ב' – ג']
השאלת ארבעת המינים
אם אחד מן ארבעת המינים שאולים, ביום הראשון של החג לא יוצאים בזה ידי חובה, משום שצריך שיהיה 'לכם' – משלכם, ומבואר במשנה ברורה, שאדם השואל מחברו ארבעת המינים בסתם, וחברו נותן לו אותם כדי לצאת ידי חובה, מסתמא הוא נתן לו את ארבעת המינים באופן כזה שמותר לצאת בהם ידי חובה, דהיינו, שנתן לו במתנה על מנת להחזיר, ומה שכתוב בשולחן ערוך שלא יוצאים ידי חובה בארבעת המינים שאולים, מדובר שנותן לו את ארבעת המינים רק בתורת שאילה ולא במתנה, או באופן נוסף, שהנותן אינו יודע את הדין שלא יוצאים ידי חובת ארבעת המינים בשאולים, שאז אינו נותן לו אותם באופן של קניין כדי שייצא בזה ידי חובה, ולכן חברו השואל, אינו יוצא בזה ידי חובה.
מודר הנאה מהלולב
אדם המודר הנאה מהלולב של חברו או של עצמו, ונוטל את הלולב כדי לצאת בו ידי חובה, אין בזה בעיה שהוא נהנה מדבר שאסור עליו בהנאה, משום שמצוות לאו להנות ניתנו וזה לא נחשב להנאה, אלא שבכל זאת יש כאן בעיה אחרת, שזה לא נחשב 'לכם' כיוון שזה איסורי הנאה, ולא יוצאים בזה ידי חובת ארבעת המינים.
לולב של אשירה ועיר הנידחת
לולב של עיר הנידחת פסול, משום שעומד לשריפה, ולולב צריך שיעור, ומכיוון שעומד לשריפה, אין שיעורו קיים, והוא כשרוף, ולכן פסול אפילו ביום השני, וכן לולב של אשירה של יהודי, דהיינו, אילן שעובדים אותו, ורק של יהודי פסול, משום שכאשר הוא של יהודי, ביטול הגוי לא מועיל לעבודה זרה להתיר אותה בהנאה, ועומדת לשריפה, ונחשב כשרוף, וממילא אין בזה שיעור, אבל אשירה של גוי, לכתחילה לא ייטול, כיוון שזה מאוס לגבוה, ואם נטל, ביום הראשון של החג לא יצא ידי חובה, כיוון שהגוי לא ביטל את זה, וזה אסור בהנאה, ואינו נחשב 'לכם', וגם בעבודה זרה של גוי, אם היהודי התכוון לזכות בו, לא יוצא בזה ידי חובה, משום שזה נהפך להיות של היהודי, ולא מועיל בזה ביטול, אבל אם העבודה זרה התבטלה ביד הגוי, אפילו אם היהודי מכוון לזכות בזה אחר כך, יוצא בדיעבד.
השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א