אבי הרב יצחק זרביב זצ"ל הכ"מ, דיבר תמיד על כך שבכל דבר ודבר אנו זקוקים לסייעתא דשמיא, וכשיש סייעתא דשמיא הכל מסתדר. וסיפר, כי לדירתם היה צמוד איזה מחסן ישן, וכאשר גדלה המשפחה הם החליטו להפוך את המחסן מדירת עראי לדירת קבע. אולם למרבה הצער, אחד השכנים שעינו הייתה צרה הלך והלשין עליהם שהם עוברים על החוק, והעירייה החליטה לשלוח מיד פקח שיצלם את המקום לצורך תביעה משפטית. הורי לא ידעו מה לעשות, אך התחזקו בתפילה להקב"ה שיושיעם מהצרה הזאת.
ואכן הפקח הגיע, צילם את השטח המדובר מכל הכיוונים והכין דו"ח חריף ותקיף. אבל כאשר הלך לדרכו, הורי שמו לב שהוא שכח את המצלמה שלו בביתם… הם לא היססו לרגע, והתקשרו אליו שיחזור לקחת את המצלמה.
הפקח התפעל מיושרם, כיצד לא הביטו על הרעה שהוא מעולל להם והשיבו לו את המצלמה – שבה עצמה היה התיעוד המפליל. הוא שב לביתם, קרע את הדו"ח הראשון וכתב דו"ח חדש בו נאמר כי הם בסה"כ החליפו אבנים לקיר שהיה קיים, דבר שהוא מותר לפי החוק. וב"ה הכל עבר בשלום והם נחלצו מהתביעה המשפטית.
(הרב פנחס זרביב, מכון 'למעשה')