מניין שחייב אדם לשמוע תשע תקיעות בראש השנה? │ כמה הוא שיעור תקיעה? │ וכמה הוא שיעור תרועה?│ תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות ראש השנה במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק ו', סימן תק"צ סעיף א' – ג']
מניין התקיעות והמקור לכך
חייב אדם לשמוע בראש השנה תשע תקיעות, והמקור לכך הוא, משום שנאמר בתורה שלוש פעמים 'תרועה', פעם אחת נאמר ביום הכיפורים של יובל, ופעמיים נאמר בראש השנה, וכל תרועה צריכה שתהיה לה פשוטה לפניה ופשוטה לאחריה, המקור לפשוטה לפניה הוא מהפסוק 'והעברת שופר תרועה', משמע העברת קול אחד לפני התרועה, והמקור לפשוטה לאחריה הוא מהפסוק 'תעבירו שופר', נמצא א"כ תשע תקיעות, שהרי נאמר ג' תרועות, ובכל תרועה יש עוד שתי תקיעות, אחת לפניה ואחת לאחריה, ואף על פי שבראש השנה נאמר רק פעמיים תרועה, והתרועה הנוספת נאמרה ביום הכיפורים של יובל, ומניין שבראש השנה יש דין של שלשה תרועות, על זה ממשיך השולחן ערוך ואומר, מפי השמועה למדו, שכל התרועות של חודש השביעי אחד הם, כלומר, אנו מצרפים את התרועה האחת שנאמרה ביום הכיפורים של יובל, ואת שתי התרועות שנאמר בראש השנה, והרי כל תרועה יש לה פשוטה לפניה ופשוטה לאחריה, וזה המקור לתשע תקיעות בראש השנה.
הטעם שתוקעים תשר"ת תש"ת תר"ת
תרועה זו שנאמרה בתורה, ספק לנו האם היא יללה שאנחנו קוראים תרועה, או שהיא שברים, או שהיא שניהם יחד, ולכן, כדי לצאת מידי ספק, צריך לתקוע תשר"ת ג' פעמים, כי אולי התרועה כוללת שברים ותרועה יחד, ותש"ת ג' פעמים, כי אולי התרועה של התורה הכוונה לשברים, ותר"ת ג' פעמים, כי אולי התרועה של התורה הכוונה לתרועה שלנו, ונחלקו הראשונים, האם מה שכתוב כאן שהדבר ספק לנו, זה ספק אמיתי, או שלא, אלא כל מה שתוקעים זה טוב, דעת הרמב"ם, שזה ספק אמיתי, אבל הרא"ש מביא בשם רב האי גאון, שזה לא ספק אמיתי, ובכל מה שתוקעים, תמיד יוצאים ידי חובת תרועה, אלא כדי שלא ייראה הדבר כמחלוקת, תיקנו חז"ל שיתקעו את כל התקיעות כולם.
לכאורה, אם ספק לנו מה היא התרועה של התורה האם היא שברים או תרועה, מדוע אנו תוקעים שברים ג' פעמים, ותרועה ג' פעמים וגם שברים ותרועה, הרי מספיק שיתקע שברים ותרועה לבד, שהרי ממה נפשך הוא תוקע גם שברים וגם תרועה? ולכן אומר המשנה ברורה, שיש דין שיהיה תקיעה לפני ותקיעה אחרי, נמצא א"כ שבשברים ותרועה, יש כאן או את השברים, או את התרועה שמפסיקים בין התקיעה לבין תרועה עצמה.
שיעור התקיעות
שיעור התקיעה הוא כתרועה לשיטת כולם, ונחלקו בשיעור תרועה, יש אומרים שהוא שיעור של ג' כוחות קטנים, ויש אומרים כמו ט' כוחות, ומכיוון ששיעור תקיעה כתרועה, אם כך יש נפקא מינה כמה הוא שיעור תקיעה, האם הוא כמו ג' כוחות, או כמו ט' כוחות, והם הנקראים 'טרומיטין', ולכן צריך להיזהר שלא יאריך בשבר כג' טרומיטין, שאם יאריך בו, כבר הגיע לכל תקיעה, כי השבר קצר מתקיעה וארוך מתרועה, ומוכח בשולחן ערוך, שסבר שהשברים צריכים להיות ישרים ולא עולים ויורדים, והקול הוא קול פשוט וחלק, וממילא אם יתקע יותר מדאי, יגיע לשיעור תקיעה, ויש אומרים שגם אם האריך בשברים כג' טרומיטין, אין בעיה, ובלבד שלא יאריך יותר מדאי, דהיינו, שלא יאריך בשבר כמו השיעור של התקיעה של שברים עצמם, שהרי מה שאנחנו תוקעים שברים הוא משום שאולי תרועה האמורה בתורה זה השבר, ולפי הצד הזה יוצא, ששיעור תקיעה ההוא כמו שש כוחות, שהרי כל שבר מורכב משתי כוחות, אז אין סיבה שלא להאריך בשברים עד שש כוחות, שהרי בשברים אנחנו לא צריכים לחשב את השיעור תקיעה לפי סדר תרועה, שהרי לפי הצד שתוקעים שברים, הסדר תרועה לא נכון לכאורה, אלא צריך לתקוע בשיעור של שברים, אז שיעור תקיעה כשיעור שברים שהוא שש כוחות, ובלבד שלא יאריך יותר מדאי, וכן בסדר תשר"ת, לא יאריך בשברים עד ט' כוחות, שהרי בסדר תשר"ת אנחנו אומרים, שתרועה האמורה בתורה זה שברים תרועה, אז תקיעה היא כשיעור של שברים תרועה יחד, ולכן יכול להאריך עד ט' כוחות, ו' של שברים וג' של תרועה, שאם יאריך בשבר יותר מדאי, זה יצא מכלל שבר ונעשה תקיעה, וצריך להאריך בתקיעה של תשר"ת יותר משל תש"ת, כי לפי סדר תשר"ת, התרועה היא שברים תרועה, וגם התקיעה צריכה להיות יותר משברים תרועה, וכן תקיעה של תש"ת היא יותר משל תר"ת, כיוון שבסדר תש"ת, שיעור התרועה הוא שש כוחות, וכך גם התקיעה, אמנם כמה שיאריך בתקיעה, אין לחוש כי אין לה שיעור למעלה, וכן בתרועה יכול להאריך כפי שירצה, וכן אם הוסיף יותר מג' שברים, אין איסור.
אם כן, נחלקו, האם בסדר תש"ת, השברים יכול להיות עד שיעור ו' כוחות, כי בסדר תש"ת השיעור תקיעה גם הוא כשיעור ט' כוחות, או שגם בסדר תש"ת אנו הולכים כמו סדר תר"ת, ומכיוון שבסדר תר"ת התקיעה כשיעור ג' טרומיטין, כך גם בסדר שברים.
השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א