מדוע נהגו שלא לאכול בשר ולא לשתות יין בתשעת הימים?│מה ההבדל בין ראש חודש אב לבין כל ראש חודש?│האם בר מצוה נחשבת סעודת מצוה לעניין אכילת בשר ושתיית יין?│האם מותר לאכול בשר עוף?│ומה הטעם שמותר לשתות יין בהבדלה של מוצאי שבת 'חזון'?│תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות תשעה באב ושאר תעניות במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק ו',סימן תקנ"א סעיפים ט'–י']
טעם המנהג לאסור אכילת בשר ושתיית יין
בשבוע שחל בו תשעה באב, יש נוהגים שלא לאכול בשר ולא לשתות יין, והאיסור מתחיל מיד כאשר הציבור התפללו ערבית במוצאי שבת, ולכן יחיד שעדיין לא התפלל ערבית והוא עדיין בתוך הסעודה, מכיוון שהקהל כבר התפללו, נחשב אצלו כיום חול, ואסור לו לאכול בשר ולשתות יין, אבל יש מהאחרונים שכתבו, שכיוון שעדיין היחיד לא התפלל, מותר לו לאכול בשר ולשתות יין, משום שאומרים 'רצה' בברכת המזון, ושייך אצלו שבת, ומובא כאן בהערה למשנה ברורה מהדורת 'דרשו'בשם האגרות משה (או"ח ח"ד סימן כ"א אות ד') שבסעודת מלווה מלכה אין לאכול בשר,ולכן מי שנוהג לאכול בשר בכל מוצאי שבת, אינו צריך לעשות התרת נדרים, משום שכל מנהגו היה רק כאשר מותר לאכול בשר, אבל לא לזמן שאסור, וטעם המנהג לאסור אכילת בשר ושתיית יין, הוא משום שבשתיית יין יש שמחה, ולא ראוי לשמוח בימים אלו, ולגבי בשר, יש שני טעמים בבאר היטב, טעם א', משום שמכיוון שמקריבים קרבנות מהבשר, לא ראוי לאכול בשר בימים אלו שבטלו הקרבנות, טעם ב', משום שיש שמחה באכילת בשר, ובאמת, בשר עוף קל יותר, כיוון שלא מקריבים ממנו קרבן, וכן אין שמחה אלא בבשר בהמה.
טעימת בשר בערב שבת 'חזון'
מותר לשתות חומץ של יין, משום שאין בזה שמחה, ויש שמוסיפים שלא לאכול בשר ולא לשתות יין מראש חודש ועד התענית, וראש חודש בכלל, ומובא כאן בהערה, שאף על פי שבדרך כלל ראש חודש הוא יום של שמחה, מביא הכף החיים בשם סדר היום, שראש חודש אב שונה, משום שהוא חודש של פורענות, וכן הוא יום שבו נסתלק אהרן הכהן, לכן גם ראש חודש בכלל האיסור, ויש שנהגו איסור בזה כבר מי"ז בתמוז, שאז התחילה הפורענות, וכל זה בימי חול, אבל בשבת אין להחמיר בזה, ואף על פי שאין חיוב בכל שבת לאכול בשר, מובא כאן בהערה בשם המשנה ברורה (בסימן תקנ"ב סקכ"ג)שאם אדם נמנע מלאכול בשר בשבת משום אבילות, יש בזה עבירה, ולעניין טעימת בשר בערב שבת, מובא כאן בהערה, שאף עלפי שמבואר במשנה ברורה לעיל (סימן ר"נ סק"ב) שיש מצוה לטעום את התבשיל בערב שבת כדי לתקן ולהטעים אותו לשבת, בערב שבת חזון, הדין הוא, שאסור לטעום את הבשר.
אכילת בשר בסעודת מצוה
מצניעים את סכין השחיטה מראש חודש אב ועד י' באב, ובמקום שמנהג הגויים שלא אוכלים בשר ביום שישי ושביעי, ויתכן שאם ישחוט, ייטרף הבשר, ולא ימצא גויים שיקנו בשר טריפה, ולכן יש לו סיבה שלא לשחוט ביום חמישי, משום מנהג הגויים שלא אוכלים בשר ביום שישי ושביעי שבת, וממילא יפסיד את הבשר, באופן כזה, מותר לו להקדים ולשחוט גם ביום רביעי, שאם לא נתיר זאת, ימנעו מלשחוט לכבוד שבת, ומותר לשחוט רק לצורך מצוה, כגון לחולה אפילו חולה קצת, ואף על פי שכתב המגן אברהם (סימן תקנ"ד סק"ט)שיש יולדות שנהגו מז' באב והלאה להימנע מבשר ויין, זה דווקאבמקוםשאין חולי, אבל במקום חולי, מותר לשחוט עבורם, ומובא כאן בהערה, שהעניין בז' באב הוא, כיווןשנכנסו אויבים להיכל, לכן יש מקום להחמיר מז' באב והלאה, וכן מותר לשחוטלצורך שבת או לצורך מילה ופדיון הבן וכיוצא בזה, ומובא כאן בהערה, שסעודת בר מצוה גם היא נחשבת סעודת מצוה לעניין זה.
אכילת בשר עוף ושתיית יין בהבדלה
יש מי שאומר, שמי שנוהג שלא לאכול בשר באותם ימים, מותר להם לאכול תבשיל שנתבשל בו בשר, ומבואר במשנה ברורה, שאם יש שישים בקדירה מול הבשר, זה לא נחשב תבשיל של בשר, והיום נוהגים לאסור גם תבשיל של בשר, אבל אם הוא רק התבשל בקדירה של בשר, פשוט שמותר, ואסור להם לאכול בשר עוף, וכן אסור לאכול בשר מלוח, כי יש בו קצת שמחה, וכן אסור לשתות יין תוסס, דהיינו תוך שלשה ימים לדריכתו, אבל מותר לשתות יין הבדלה וברכת המזון, משום שאת זה לא קיבלו עליהם, וכמו שאר סעודות מצוה.
השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א