האם מותר לתקן בגדים ונעליים בשבוע שחל בו תשעה באב? │ מדוע אסור לקנות בגדים חדשים אף על פי שמתכוון ללובשם רק לאחר תשעה באב? │ ובאיזה אופן מותר לתקן בגדים בשבוע זה?│ תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות תשעה באב ושאר תעניות במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק ו', סימן תקנ"א סעיפים ז' – ח']
תיקון וקניית בגדים ונעליים
כתב השולחן ערוך, יש אומרים, שאסור לתקן בגדים ונעליים חדשים בשבוע זה, ואפילו בגד שאינו חשוב כגון גרביים, גם אסור לארוג בשבוע זה, וכן אסור ללבוש אותם, ויש להחמיר בזה מראש חודש, וכן אסור לקנות בגדים חדשים אפילו שאינו מתכוון ללבוש אותם בשבוע זה אלא רק לאחר תשעה באב, ומובא כאן בהערה למשנה ברורה מהדורת 'דרשו' בשם 'יד אפרים' בסעיף ז', שהאיסור לקנות בגדים חדשים, הוא משום שבעצם הקנייה יש בה שמחה.
עשיית כלים חדשים לאחרים
אומר הרמ"א, אסור לאדם לעשות כלים חדשים גם כשזה לאחרים, בין בחינם ובין בשכר, ונהגו להקל שמותר לאומן לעשות כלים חדשים לאחרים, ומוסיף המשנה ברורה, שנהגו להקל גם לעשות כלים חדשים לישראל, אבל בביאור הלכה מביא מהגר"א להחמיר בזה, ומסיים הביאור הלכה, נראה לי פשוט, שיש להחמיר רק בשבוע שחל בו תשעה באב, ולא לפני כן, מכיוון שטענת הגר"א להחמיר היא משום שזה לא גרע מכיבוס, והרי עיקר האיסור בכיבוס הוא רק בשבוע שחל בו תשעה באב ולא לפני כן, ולכן גם כאן יש להחמיר רק בשבוע שחל בו תשעה באב ולא לפני כן.
מלאכה שנעשית על ידי גוי עבור יהודי
ממשיך הרמ"א, אם ידוע ומפורסם שהמלאכה היא של גוי, מותר, ומבאר המשנה ברורה, שהרי מעיקר הדין, אומן ישראל שעושה מלאכה עבור גוי, אין בזה איסור, כי אין לאומן שום שמחה מזה, וכל האיסור הוא רק משום מראית העין, שיחשבו שזה של ישראל, ולכן, אם ידוע ומפורסם שהמלאכה של גוי, אין בזה איסור של מראית העין (דן הביאור הלכה, שלפי זה, גם ידוע ומפורסם שזה של ישראל אחר, שיהיה מותר, שהרי אין לאומן שום שמה מזה, וידוע ומפורסם שזה של מישהו אחר, ואין בזה מראית עין? ואומר הביאור הלכה, שבכל זאת יש חשש, שמא יגידו שהישראל השני נתן לאומן לתקן את הכלים האלו) אבל צריך להבין, שהרי הרמ"א אמר לעיל, שנהגו להקל לעשות מלאכה, ולשם מה הרמ"א צריך להוסיף שאם ידוע ומפורסם שהמלאכה של גוי, מותר ? ומבאר השער הציון, שאם ידוע ומפורסם שהמלאכה של גוי, מותר מן הדין, ולא רק מטעם שנהגו להקל.
הרמ"א אומר קולא נוספת, שבשבוע שחל בו תשעה באב, נהגו לתת לאומנים גויים לתקן כלים חדשים של ישראל, כדי שיהיו מוכנים לאחר התענית, ומבאר המשנה ברורה, שאפילו שלגבי כיבוס מבואר לעיל בסוף סעיף ג' שאסור לתת לכובסת גויה לכבס מראש חודש והלאה, ולמה מותר לישראל לתת כלים לתיקון אצל גוי ? אלא כאן שמותר לישראל לתת כלים לתיקון אצל גוי, הוא משום שהכלים עדיין לא שלו, ולא נקרא שמו עליו, אבל בכל אופן טוב למעט בזה במקום שאפשר, וכמו שממעטים בכל משא ומתן.
תיקון בגדים לצורך נישואין
מי שצריך לתקן בגדיו לצורך נישואין מותר, כי אם נישואין מותר בימים אלו, ודאי שלתקן בגדים לצורך הנישואין מותר.
קידוש לבנה במוצאי תשעה באב
מובא כאן בהערה למשנה ברורה מהדורת 'דרשו', שכתוב לעיל בסימן תכ"ו סעיף ב', שהטעם שלא מקדשים את הלבנה עד לאחר תשעה באב, הוא משום ששרויים באבלות, וצריך לקדש את הלבנה כשהוא מבושם ובגדיו נאים.
השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א