לשיטת הרמ"א שנותנים לילד לשתות יין של הבדלה בתשעת הימים, באיזה אופן מותר לגדול לשתות? │ באיזה גיל יהיה הילד ששותה את היין? │ באלו סעודות מותר לאכול בשר ולשתות יין? │ ולמי מותר להשתתף בסעודת סיום מסכת בתשעת הימים?│ תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות תשעה באב ושאר תעניות במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק ו', סימן תקנ"א סעיף י' (בתחילת הרמ"א)]
שתיית יין בהבדלה ובברכת המזון
שיטת השולחן ערוך היא, שמותר לשתות יין בהבדלה ובברכת המזון בתשעת הימים, והרמ"א מביא, שיש נוהגים להחמיר שלא לשתות יין בברכת המזון ובהבדלה, ומבאר המשנה ברורה, שדווקא בברכת המזון ובהבדלה נוהגים להחמיר שלא לשתות, משום שאפשר לתת לקטן לשתות, אבל בשאר סעודת מצוה, אם אין שם קטן, הגדול בעצמו יכול לשתות, ודווקא בשתיית יין של מצוה מותר לתת לתינוק, אבל אסור לתת לתינוק בריא בשר ויין אם לא מדובר במקום מצוה.
לאיזה קטן נותנים לשתות את היין
קטן האמור כאן, הוא קטן שהגיע לגיל חינוך של הבדלה, ומובא כאן בהערה למשנה ברורה מהדורת 'דרשו', על פי המשנה ברורה לעיל (בסימן רס"ט סק"א) שהגיל של חינוך של ילד שבו הוא לא אוכל לפני קידוש, הוא כבן שש שבע, משמע שזה גם הדין של חינוך לגבי ברכת הנהנין, שהקטן חייב בברכת הנהנין, וצריך לפטור אותו בברכת הנהנין, וישתה הקטן את רוב הכוס, וצריך שיהיה תינוק כזה, שמצד אחד הגיע לגיל חינוך, ומצד שני הוא עדיין לא הגיע לגיל חינוך של להתאבל על ירושלים, ומובא כאן בהערה, שילד פחות מגיל שש, עדיין לא נחשב בגיל חינוך להתאבל על ירושלים, ומובא עוד בשם הסטייפלער, שאפשר לתת את היין של הבדלה לילד עד גיל שלוש עשרה, ומבאר רבי חיים קנייבסקי, שהטעם הוא, כיוון שבזמננו, גם גיל שלוש עשרה נחשב עדיין שלא יודעים להתאבל על ירושלים.
נתינת היין לקטן שלא יצא ידי חובת הבדלה
מובא כאן בהערה נידון נוסף, האם צריך דווקא קטן כזה שיוצא ידי חובה בהבדלה הזאת, או העיקר שיוצא בברכת בורא פרי הגפן אף על פי שההבדלה אינה נצרכת לו, ומובא בשם החזו"א, שהיה רגיל כל השנה שלא לשתות את כוס של ההבדלה מחמת בריאותו, והיה מקפיד לתת דווקא למי שיוצא ממנו בברכת הבדלה שישתה את היין, אבל אין ראיה מזה שהחזו"א הכריע כך, שהרי אולי הוא הסתפק בזה והחמיר למעשה, מצד שני מובא כאן בשם שו"ת 'הר צבי' (או"ח ח"א סי' קנ"ד אות ב') שאפילו אם השומע כבר יצא ידי חובת הבדלה, כל שהוא יוצא בברכת הגפן, מועילה השתייה שלו, אלא שאפשר, שלכתחילה יש להזמין לשתיית היין את מי שעדיין לא יצא ידי חבת הבדלה, כדי שלא תהיה שמיעת ברכת ההבדלה הפסק בין ברכת בורא הגפן לשתיית היין, ועוד, שזה נראה כמו שהוא מכניס את עצמו למצב שהוא לא יוכל לענות אמן על ברכת ההבדלה, משום הפסק בין ברכת הבדלה לשתייה, ולכן, לכתחילה, אפשר שיש להזמין לשתיית היין את מי שעדיין לא יצא ידי חובת הבדלה.
שתיית יין של ברכת המזון
כפי שאמר הרמ"א, אם אין תינוק, מותר לגדול בעצמו לשתות הבדלה, וזה הכל לגבי הבדלה, אבל לגבי ברכת המזון, יברך בלי כוס, משום שיש פוסקים שבכל מקרה סוברים, שגם שלשה שאכלו לא צריכים כוס, ועל כל פנים באופן שזה ימים שאסורים בשתיית יין, יש לסמוך עליהם ולברך בלי כוס, ומובא כאן בהערה בשם הפרי מגדים, שאם הוא כבר לקח כוס וברך עליו ברכת המזון ואין שם תינוק, אפשר שיניח את הכוס ולא ישתה.
בשר ויין בסעודת מצוה
אומר הרמ"א, בסעודת מצוה, כגון, מילה, ופדיון הבן, וסיום מסכת, וסעודת אירוסין, אוכלים בשר ושותים יין כל אלו השייכים לסעודה, וכן כוס של ברכת המזון מותר לשתות בסעודות אלו, וכמו שמותר לשתות יין בתוך הסעודה, והשייכים לסעודה, היינו כל מי שהיה הולך גם בזמן אחר לסעודה זאת, הן מחמת קורבה, הן מחמת שהוא אוהב וחברו, וכן נשים ששייכות לסעודה באופן שהרגילות היא להזמין אותן לסעודה, מותר.
הקדמת או דחיית סיום מסכת לתשעת הימים
לא ימהר אדם או יאחר את לימוד סיום המסכת בשביל לסיים אותה בזמן שאסור לאכול בשר ולשתות יין, ומובא כאן בהערה בשם המנחת יצחק, שהכוונה היא, שמי שמקדים או מאחר את הסיום לימים אלו משום שרצונו לאכול בשר, מכוער הדבר ואינו ראוי, אבל מי שמסיים את המסכת, ומשאיר מעט כדי לעשות את שמחת הסיום בזמן שיותר נוח וראוי לו לעשות את הסיום, אז אף על פי שזה יוצא בתשעת הימים, אין בזה בעיה, ואם יש סעודת מצוה של סיום, בזמן שזה כראוי, דהיינו, שהוא לא איחר או מיהר, ובזמן שהוא עושה את זה גם במקרים אחרים, גם אלו שלא למדו מותרים להשתתף.
בני אדם המותרים להשתתף בסעודת סיום מסכת
מביא הביאור הלכה בשם סידור רבי יעקב עמדין לעניין סיום מסכת, שגם אלו התומכים בממונם בלומדים, וגם הגבאים שמשגיחים עליהם, ומשרתיהם, כל אלו מותרים אפילו יהיו רבים, אבל להזמין אחרים חוץ מאלו מפני כבוד ואהבה או לאיזה שהיא תועלת, יש בזה איסור גמור.
השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א