מה' אשה לאיש
לפעמים יש שמערבים שיקולים שאינם נכונים, וכגון שמבקשים ללמוד דווקא בישיבה חשובה עם "שם טוב", וכסבורים שמי שלומד בישיבה פחות חשובה עלול לאבד את שמו הטוב, ופעמים שזה נובע מתוך שיקולים של כבוד, או שחושבים שבישיבה חשובה יעשו שידוכים טובים יותר, אבל שיקולים אלו הם טעות מעיקרם.
וצריכים לדעת שכל הצלחה היא מן השמים, וכל שם טוב שיש לאדם, או לישיבה, לא השם הטוב נותן את ההצלחה, אלא מן השמים נותנים את ההצלחה, וההצלחה תלויה לפי הזכויות של כל אחד ואחד, אם יש זכויות אזי יש שם טוב ויש הצלחה, ואם אין זכויות לא יעזור לזה שום דבר, וגם פרסומים לא יועילו, וכבר היו כאלו שחשבו שיצליחו על ידי השתדלות ופרסומים ולא הועיל להם, מפני שכל ההצלחה תלויה בזכויות, ואין שום עצה אחרת.
וכן גם שידוכים אינם תלויים לפי השם הטוב, אלא לפי הזכויות שיש לאדם, וכבר אמרו חז"ל (מועד קטן יח, ב) מן התורה ומן הנביאים ומן הכתובים מה' אשה לאיש, והיינו שכל אחד ואחד זוכה לשידוך מן השמים, והשידוך הוא לפי מעשיו של האדם, אם יש לו זכויות הרי הוא זוכה לאשה המתאימה לפי הזכויות שלו, ואם אין לו זכויות לא תועיל שום השתדלות אחרת שיעשה בזה, רק אם יעשה תשובה ויוסיף זכויות יזכה לסייעתא דשמיא, ואם לא יעשה תשובה לא תהיה לו סייעתא דשמיא.
קפידה עלולה לעכב את השידוך
ידוע כי אחי רבי יעקב שליט"א (זצ"ל) רגיל לומר שאם יש איזה קשיים ועיכובים בשידוכים, צריך לבדוק שאין עליו שום קפידא בין אדם לחברו, כי אם מישהו מקפיד עליו זה עלול לעכב את השידוך, ושמא גרם פעם צער ועגמת נפש לאדם אחר ולא ביקש מחילה ממנו, ואם יש מי שנפגע ממנו ומקפיד עליו צריך לפייס אותו, ואפילו אם נראה לו שאין בכך סיבה להקפיד, אם השני מקפיד על זה צריך לבקש מחילה ממנו. ובדרך כלל רגילים להרבות בתפילות בשביל שידוכים, אבל באמת תפילה מועילה רק בזמן שחסר רק התפילה ולא יותר, ואילו אם יש עוד דברים שמעכבים אין התפילה מועילה, וכמו שכתב הגרי"ס באור ישראל (מכתב י"ד) שאם אדם מתפלל ומבקש על תיקון המידות ואינו לומד מוסר, הרי הוא כמי שמתפלל לראות בלי עיניים, וכשם שלא שייך לראות בלי עיניים כך לא שייך לתקן את המידות בלי לימוד המוסר, וכן גם בשידוכים כל זמן שיש קפידא בין אדם לחברו לא שייך שתועיל התפילה, ורק לאחר שיבקש מחילה ויפייס את חברו אז תוכל התפילה להועיל.
ולפעמים אדם אינו זוכר בכמה אנשים פגע ואת מי ציער, וכמו שכתב רבינו יונה בשערי תשובה )ג, רז( על בעל לשון הרע: "אם ישוב בעל הלשון בתשובה צריך לבקש מחילה לאשר מוצק לו מזעם לשונו, והוא לא יזכור מספר כולם, כי רבים מכאובים הכאיב וכמה נפשות הדאיב, גם רבים מאשר זכר, כי אותם עכר, והם לא ידעו כי הדיח עליהם את הרעה, יתבייש להודיעם ולגלות אוזנם על אשר גמלם רעה", ואם כן אדם שאינו יודע את מי ציער ובמי פגע, מה יעשה וכיצד יוכל לבקש מחילה ולפייס את חברו.
העצה לזה כתב בספר חובות הלבבות (שער התשובה פ"י) כי בעבירות שקשה לחזור בתשובה עליהן, יחזור בתשובה שלמה ויקיים את כל עיקרי התשובה ופרטיה מה שבכוחו לעשות, ובזכות זה הקב"ה יסייע בידו ויסיר ממנו את המפריעים לתשובה, ולמשל אם חברו אינו מסכים לסלוח לו, הקב"ה יכניס בלב חברו רגשי פיוס ואהבה אליו עד שיסכים לסלוח לו, וכמו שכתוב )משלי טז, ז( "ברצות השם דרכי איש גם אויביו ישלים איתו", וכך גם אדם שאינו יודע במי פגע, אם יחזור בתשובה שלמה, הקב"ה יכניס בלב מי שנפגע ממנו שימחל לו בלב שלם ולא יקפיד עליו.
דדא ביה כולא ביה
שמעתי ששאלו פעם את החזון איש בדבר שתי הצעות בשידוכים, האחד היה ירא שמים ומתמיד ובעל מידות טובות, אבל לא היה לו שכל, והשני היה פחות ממנו, אבל היה בעל שכל, איזה שידוך עדיף? ולקח החזון איש עט וצייר עיגול ומסביב כתב את כל המעלות, התמדה, יראת שמים, מידות טובות וכו', ובאמצע העיגול כתב 'הנ"ל', והראה החזו"א ואמר: אם אין לו שכל, אזי ההתמדה היא בלא שכל, והיראת שמים היא בלא שכל, והמידות הטובות הם בלא שכל… ובאמת זוהי גמרא מפורשת (נדרים מא, א) דדא ביה – כולא ביה, דלא דא ביה – מה ביה, דא קני – מה חסר, דא לא קני – מה קני, והיינו שאדם שאין בו דעה ושכל נחשב שאין לו כלום, כי הדעה זה השכל, וכשאדם מתנהג על פי השכל כל הנהגתו היא אחרת.
הוצאות הנישואין
כשהיה ויכוח בין שני מחותנים, וכל אחד מבקש שהשני ישלם את ההוצאות, אמר מרן החזו"א זצ"ל על מה הם מתווכחים, הרי בני הזוג יקבלו את מה שמגיע להם מן השמים, ומי שייתן את ההוצאות אינו אלא צינור שדרכו מעבירים את הכסף לבני הזוג מן השמים, ומה אכפת לו לתת, אדרבה כדאי לו שהוא יהיה הצינור, שהרי הוא יכול לתת, ולא מדובר כשאינו יכול, רק מצד חמדת הממון יש לו חשבונות שהשני יתן ולא הוא
(מתוך גיליון 'ממגד' )