יום ראשון י"ב באב תש"פ
מה הם הטעמים לאיסור המדידה בשבת?
חכמינו ז"ל אסרו את המדידה והשקילה בשבת וביום טוב. יש אומרים שטעם האיסור הוא משום שפעולות אלו הן 'עובדין דחול'; ויש שכתבו שפעולות אלו הן חלק מכלל העיסוק במסחר, שנאסר בשבת וביום טוב, (ראה תקציר לאתמול).
ומדידה לצורך מצוה – כגון מדידת כוס הקידוש אם יש בה שיעור 'רביעית' – מותרת. וכן שקילה לצורך מצוה – דעת רוב הפוסקים שהיא מותרת, אך אין להשתמש לשם כך במאזנים מסחריים, וכדומה. ולכן מותר, לדוגמה, לשקול את המצה בליל הסדר, כדי להכין 'כזית' לכל אחד מהמסובים; ויש שכתב שמותר אף להשתמש לשם כך בכלי שקילה ביתיים קטנים, אך עדיף לעשות זאת בערב יום טוב.
[שו"ע תק, ב, ומשנ"ב ח; ביאורים ומוספים דרשו, 6-7]
האם מותר לשקול חפצים בשבת ללא משקל?
בהמשך לאמוּר: שקילה בלתי מדויקת, דהיינו שפוחת מעט או מוסיף מעט, כך שתוצאת השקילה אינה מדויקת – אסורה בשבת, משום שניכר ממעשיו כי הוא עוסק בשקילה. ברם, מדידה באופן זה – שפוחת מעט או מוסיף מעט – מותרת, משום שלא ניכר כי הוא עוסק במדידה.
והרמת חפצים או מאכלים בידים לשם השערת משקלם, ללא כלי עזר, מותרת; ואף אדם שבעקבות עיסוקו הקבוע במצרך מסוים מסוגל להעריך את משקל חלקיו גם ללא כלי עזר – וכגון קצב המנוסה בשקילת חלקי הבשר והעוף – רשאי לעשות זאת בביתו לצרכיו האישיים.
[שו"ע תק, ב, ומשנ"ב ח, יב ו־יג; ביאורים ומוספים דרשו, 8]
האם מותר לחרוט אותיות על גבי מאכלים ביום טוב?
חיתוך מאכל בצורת אותיות, בעלי חיים וכדומה, אסור בשבת וביום טוב; וכן אסור לחרוט בו אותיות וצורות. ומותר לחתוך מאכל בצורות פשוטות, כגון עיגול או משולש, ואף אם עושה כן לצורך סימון כלשהו; אולם, בעשיית נקב במאכל לצורך תלייתו או החזקתו באמצעות הנקב, יש להחמיר שלא לעשותו אף בצורות פשוטות אלו, (וראה עוד במקורות).
ומיני מאפה שחקוקות בהם צורות או אותיות, או שהן בולטות מעל גבי המאפה – מותר לאוכלם בשבת עם האותיות והצורות, ואין בכך איסור מחיקה; ויש חולקים. ובנוגע לשבירת האותיות או הצורות בידיים, או חיתוכן בסכין, ראה במקורות.
[שו"ע תק, ג, ומשנ"ב טו ו־יז; וראה שעה"צ יט; ביאורים ומוספים דרשו, 12 ו־13, בהחרבה ע"פ המקור; וראה שם שמ, 26 ו־33]