יום חמישי י"ז בתמוז תש"פ
האם מותר לתפוס בשבת עוף הנמצא במקום צר שיש בו חלון פתוח?
לכידת בעל חיים אסורה בשבת וביום טוב מדאורייתא, משום מלאכת 'הַצָּד'. וביום טוב, אסורה הצידה אף לצורך 'אוכל נפש', (ראה במקורות).
ובעל חיים שניתן לתופסו בריצה אחת, כלומר בלא צורך להינפש בינתיים, וכן ניתן לתופסו ללא 'מצודה', דהיינו כלי המיועד ללכידתו – מותר לתופסו, משום שהוא נחשב כ'ניצוד ועומד'.
אולם, בעל כנף, אף אם ניתן לתופסו בריצה אחת וללא צורך במצודה, כגון בחדר קטן וצר, אם קיים במקום פתח כלשהו אשר באפשרותו לפרוח דרכו ולהימלט, וכגון חלון פתוח – אסור לתופסו.
[שו"ע תצז, ז, ומשנ"ב יט; וראה שו"ע תצה, ב, ומשנ"ב יג]
האם מותר לצוד בעל חי בשעת 'עיוורון' זמני?
כאמוּר, בעל חיים הנמצא במקום צר וסגור, הריהו 'ניצוד ועומד', ואין בו איסור צידה בשבת וביום טוב. ועם זאת, אסור לצוד בעל חיים בשעה שהוא ישן, משום שדרכו להתעורר ולחמוק מיד כשחש במגע של גוף זר, וממילא לא ניתן להחשיבו כניצוד ועומד. וכך הדין גם בבעל חיים שהתעוור, מפני שאף הוא חומק מיד כשנוגעים בו.
אולם, ישנם בעלי חיים שבשעות מסוימות הם כביכול 'מתעוורים', ובשעת עיוורון זמני זה ניתן לתופסם בקלות – וכגון חגבים בשעת ירידת הטל, ותרנגולים בשעות הלילה – והם נחשבים אז כניצודים ועומדים, ואין בהם איסור צידה.
[משנ"ב תצז, יז; ביאורים ומוספים דרשו, 35, בהרחבה ע"פ המקור]
האם יש איסור 'צידה' בבעל חיים מְבוּיָת המשוטט בחצר גדולה?
בעל חיים מְבוּיָת, שהורגל בחברת בני אדם, ושב לכלובו בערב, וניזון בתדירות מהמזון שבעליו מגיש לפניו, ולא מן ההפקר – לדעת השולחן ערוך, אין בתפיסתו בשבת וביום טוב איסור 'צידה', אף כשעומד בשטח פתוח ורחב, כיון שהוא נחשב כ'ניצוד ועומד'; ולדעת הרמ"א, אסור לצודו מדרבנן.
ואף לדעת הרמ"א, ביום טוב, אם אין בבעל החיים איסור 'מוקצה', ורצונו לשוחטו לצורך אכילתו יום טוב – התירו חכמינו ז"ל לתופסו, משום מצוַת שמחת יום טוב. ורצוי לברור מראש את בעלי החיים שברצונו לתפוס ביום טוב ולשוחטם, על מנת למנוע טירחה יתירה בחיפוש אחר בעל החיים המתאים.
[שו"ע תצז, ו, משנ"ב טו-יח, וביה"ל ד"ה אווזים; ביאורים ומוספים דרשו, 34; וראה משנ"ב תצח, מט]