יום שלישי י"ד בחשוון תש"פ
האם מותר לבשל 'חמין' עם קטניות עבור ערב פסח שחל בשבת?
כשערב פסח חל בשבת, אין לבשל לשבת זו מאכלים חמץ שדרכם להידבק לכלים שמונחים בתוכן, כדי שלא יצטרך להדיחם בשבת. אבל תבשיל של קטניות הנדבק לכלי מותר אף לבני אשכנז (שאינם אוכלים קטניות בפסח) לבשלו, שהרי לא יצטרך להדיח את הכלי, מכיון שאין בקטניות איסור 'בל יֵראה' ו'בל יִמָּצא'. ולכן, מי שיש לו אפשרות לכך, יכול להשהות לשבת זו על גבי כירה נקיה של חמץ, 'חמין' שיש בו קטניות ואין בו חמץ.
ומי שעבר ובישל לשבת זו מאכל חמץ שנדבק לכלי, ואינו יכול להסיר ממנו את החמץ ללא הדחה במים, יבקש מגוי להדיחו, ואם הדבר אינו אפשרי, ידיחנו מעט בעצמו, במידה הנדרשת להסרת החמץ.
[שו"ע תמד, ג, ומשנ"ב יא, יג ו־יד; ביאורים ומוספים דרשו, 20]
אילו מאכלים נהגו בני אשכנז לאכול בערב פסח שחל בשבת?
בהמשך לאמוּר: רצוי לבשל את כל תבשילי השבת בכלי הפסח. ואם רוצה לאכול בכלי חמץ, יערה מכלי הפסח לכלי החמץ, אך יקפיד שלא לערות את התבשיל מ'כלי ראשון' בעודו רותח, כיון שלכתחילה מחמירים שלא להשתמש בפסח ב'כלי ראשון' שעירו מתוכו תבשיל רותח לכלי חמץ, מחמת האֵדים העולים מכלי החמץ. ויתכן שאין להחמיר בכך אלא בעירוי לכלי חמץ שהוא 'כלי ראשון' ו'בן יומו', דהיינו שהיה בו חמץ חם בתוך עשרים וארבע השעות שקדמו לעירוי.
ויש מבני אשכנז שנהגו לאכול בבוקר יום השבת מאכלים קרים של חמץ, ואחר חצות – לאכול תבשילים חמים מכלי פסח, לצאת ידי חובת סעודה שלישית.
[משנ"ב תמד, יד, ושעה"צ ד; ביאורים ומוספים דרשו, 21]
מתי מכשירים את השיניים התותתבות לפסח כשערב פסח חל בשבת?
בערב פסח שחל בשבת, לאחר גמר אכילת החמץ, יוציא מרשותו את כל החמץ הנותר (ראה תקציר למחר). והפירורים הקטנים שנותרים על הרצפה אינם טעונים ביעור, אך ראוי לטאטא את הבית. ואם אכל במקום שאסור מדרבנן לטאטאו (ראה במקורות), יבקש מגוי לטאטאו, ואם לא ניתן לעשות כן, יטאטא בעצמו ב'שינוי'. ויטמין את כלי החמץ, ו'יבטל' את כל החמץ שנותר ברשותו ולא התבער.
ומי שיש לו שיניים תותבות ונוהג להכשירם לפני הפסח באמצעות הגעלה – יש אומרים שרשאי להכשירן בשבת לפני זמן איסור חמץ; ויש אומרים שראוי להכשירן בערב שבת, ובשבת לא יאכל חמץ חם, ולאחר סיום אכילת החמץ בשבת, ירחצן היטב ויערה עליהן מים חמים.
[שו"ע תמד, ב ו־ד, ומשנ"ב י ו־טו; ביאורים ומוספים דרשו, 22 ו־24]