בליל שבת-קודש, בין הדגים לזמירות, הקראתי לבני משפחתי היקרה את השורות הבאות:
ר' יענקל פוגש ברחוב את ידידו הטוב ר' בערל – שניהם כבר לא צעירים.
'בערל ידיד הטוב!' – פונה אליו יענקל בשאלה: 'בן כמה אתה'?
בערל: '73 תראה איך עובר מהר'.
יענקל: 'כמה שבתות כבר עברו עליך בחיים?'
בערל: 'אוי, מה זה משנה'?
יענקל: 'קצת סבלנות…'
בערל: (עורך חשבון מהיר): '3,600 בערך'.
יענקל: 'וכמה סעודות-שבת אכלת?'
בערל: 'ריבונו של עולם! מה כל-כך חשוב לך לדעת כמה אכלתי. ומה עוד אתה מתכוון לשאול, כמה קניידלאך? אה?! מכיון שאנחנו באותו גיל, וכפי הנראה גם באותו משקל, אז מסתמא אכלתי כמו שאתה אכלת. ובכל-זאת אשיב לשאלתך: מעל 10,000 סעודות בלי עין הרע!'
יענקל: 'וכמה מנות?'
בערל: 'רבבות…'
יענקל: 'אז בוא נסכם את הענין, במשך עשרות שנים אכלנו בשבת, אני וגם אתה, טונות של מאכלים טעימים וערבים. האם חשבנו למה? מדוע? עבור מה?'
בערל: 'האמת? כבר עברו מעל 70 שנה מחיי ואף פעם לא חשבתי על זה בצורה מסודרת – כפי שאתה מציג את זה… שבת זו כמובן מצוה מדאורייתא, אבל למה ומדוע?'
יענקל: 'הכי מגוחך שגם אני וגם אתה אומרים את התשובה המפורשת בתוך הקידוש, גם של הלילה וגם של היום: "ושבת קדשו באהבה וברצון הנחילנו זכרון למעשה בראשית…" "ביני ובין בני ישראל אות היא לעולם כי ששת ימים עשה השם את השמים ואת הארץ וביום השביעי שבת וינפש"…
היינו אמורים לירות את התשובה באופן אוטומטי: למה אני מתענג על טשולנט? זכר למעשה בראשית – מה השאלה בכלל!! אבל משום-מה לוקח לנו זמן לקשר בין הדברים…
בערל מחייך חיוך מריר, והפעם תורו להכות: 'יענקל!' למה אתה עומד בקידוש לבנה
יענקל: 'נו, באמת, מי הולך לסחוב ספסלים לרחובה של עיר עבור תפילה של דקות ספורות!'
בערל: 'אהה. ואני עוד חשבתי שהסיבה היא בגלל מה שאתה ואני אומרים בעצמנו בקידוש-לבנה: "תנא דבי רבי ישמעאל, אלמלי לא זכו ישראל להקביל פני אביהם שבשמים פעם אחת בחודש דיים. אמר אביי הלכך צריך למימרא מעומד"…
והפעם חייך ר' יענקל את חיוכו המריר…
למעשה:
סיימתי להקריא, בני המשפחה בהחלט נהנו, הפנימו את המסר. ושעה שחילקו את המנה הבאה, הכתה בי המחשבה:
'רגע, ומה איתי? נכון. אני לא בן 73, ולפי חישוב מהיר מאחורי 1,400 קידושים בלבד. אך בכמה שבתות שמתי לב, הבחנתי, ונתתי אל ליבי מדוע אני שומר שבת? ומדוע אני מתענג על השבת? וכהנה רבות על זה הדרך. מצוות ומעשים טובים שנעשים ללא מחשבה'.
אבל לא אתייאש – אתחיל מעכשיו!
א גוטן-שבת!
(מוסף שבת קודש ויקהל תשפ"ג- ישראל למברגר)