השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
אדם שהזמין אורחים ונכנסה השבת ולא עירבו, כיצד עליהם לנהוג ? • לעניין מה נאמר 'חזקה' בעירובי חצירות? • האם אפוטרופוס יכול לערב עבור הקטן? • ומדוע מצוה לחזר אחר עירובי חצירות? • שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ד' סימן שס"ו סעיף י"א – סעיף י"ד במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'
בעה"ב שהזמין אורחים לערב שבת, וקידש עליהם היום ולא עשו עירובי חצירות, הפת שעל השולחן סומכים עליה משום עירוב, ומבאר המ"ב, שכתובים כאן שני חידושים:
א. אע"פ שפת זו לא הייתה מיוחדת עבור עירובי חצירות, אלא הייתה מיוחדת עבור האורחים, בכ"א בשבת עצמה אפשר לסמוך עליה שתשמש לעירוב.
ב. אע"פ שבעה"ב לא זיכה להם את הפת, יכולים לסמוך עליה לעירובי חצירות, והטעם, שמכיוון שיש להם אפשרות לאכול מהפת, נמצא שכל בני אותה הסעודה מאוחדים ושותפים בפת, והרי זהו העיקרון של עירובי חצירות, לשתף את כולם באוכל אחד, וכך גם כאן כולם שותפים בפת של בעה"ב.
דן המ"ב, האם פת זו צריכה להיות שלימה או אפילו פרוסה, ואולי זה שונה ממה שלמדנו לעיל שהפת צריכה להיות שלימה כדי שלא יבואו לידי איבה שאחד אומר, אני מביא פת חצויה ואחד אומר, אני מביא פת שלימה, ואולי כאן זה שונה, כיוון שבעה"ב הביא לכולם את אותה סעודה, ונוטה המ"ב לומר, שזה דומה לאדם שמזכה את הפת משלו עבור כל בני החצר, שבזה הפת לא צריכה להיות שלימה, כיוון שיש אדם אחד שמזכה עבור כולם, וכך כאן בעה"ב מזכה עבור כולם את הפת.
מכיוון שהם סומכים על הפת הזאת שהיא תשמש להם כעירובי חצירות, הפת צריכה להיות מונחת במקום שמשמש כדיורים, שאז אנחנו אומרים, שכל הדיורים של כולם נעשים כאחד, ואין חילוקי רשויות ביניהם.
כאשר יש להם פת בשותפות באחד מן הבתים, יכולים לסמוך עליו כולם יחד לעירוב, ואע"פ שלא קבצו אותו לשם עירוב, והמ"ב אומר, שלכאורה הדין הזה פשוט, כי אם על פיתו של בעה"ב הם יכולים לסמוך שזה ישמש להם כעירוב, על פת של כולם יחד ודאי שיוכלו לסמוך על זה לעירוב, ואומר המ"ב, שהחידוש כאן הוא, שאע"פ שהם לא יודעים שהפת קיימת, אלא הם יודעים שיש להם איזה שהוא פת באיזה מחסן, אבל לא בדקו לראות שבאמת הפת קיימת גם עכשיו, בכ"ז יכולים לסמוך על חזקה שהפת קיימת גם עכשיו, ולהשתמש בזה לעירובי חצירות.
אפוטרופוס של קטן יכול לערב בעדו, שהרי הוא אחראי על כל ענייני הקטן.
מצוה לחזור אחר עירובי חצירות, ומבאר המ"ב, כדי שלא יכשלו בטלטול שלא כדין.
בשעה שעושים את העירוב, מברך 'על מצות עירוב', ואומר המ"ב, שלא רק מי שדר כאן בקביעות, אלא גם אורח יכול לברך ברכה זו, שהרי גם עליו ייאסר לטלטל אם לא יערבו.
דן המ"ב, באופן שיש לאדם שני עירובין ביחד להניח, גם עירובי תבשילין וגם עירובי חצירות, מה נוסח הברכה, ואומר, שמברך ברכה אחת על שניהם, והיא, 'על מצות עירובין', ומביא עוד נוסח מהחיי אדם, שיאמר, 'על מצות עירובי תבשילין ועירובי חצירות'.