דרשו
  • פרשת השבוע
    • בראשית
      • בראשית
      • נח
      • לך לך
      • וירא
      • חיי שרה
      • תולדות
      • ויצא
      • וישלח
      • וישב
      • מקץ
      • ויגש
      • ויחי
    • שמות
      • שמות
      • וארא
      • בא
      • בשלח
      • יתרו
      • משפטים
      • תרומה
      • תצווה
      • כי תשא
      • ויקהל
      • פקודי
    • ויקרא
      • ויקרא
      • צו
      • שמיני
      • תזריע
      • מצורע
      • אחרי מות
      • קדושים
      • אמור
      • בהר
      • בחוקותי
    • במדבר
      • במדבר
      • נשא
      • בהעלותך
      • שלח
      • קרח
      • חוקת
      • בלק
      • פנחס
      • מטות
      • מסעי
    • דברים
      • דברים
      • ואתחנן
      • עקב
      • ראה
      • שופטים
      • כי תצא
      • כי תבוא
      • ניצבים
      • וילך
      • האזינו
      • וזאת הברכה
  • עלונים והורדות
    • העלאת עלון
    • הורדת עלונים לשבת
    • ברכות ותפילות להורדה
    • לוח לימוד שנתי לכלל תוכניות דרשו
    • קנין הלכה מראי מקומות להורדה
    • חבורת ש"ס מראי מקומות להורדה
  • העמוד היומי
    • חוברת עיון העמוד להורדה
    • פניני העמוד היומי
    • הרב מנחם דריימן – עברית
    • הרב דוד בוק – עברית
    • הרב אריה זילברשטיין – עברית
      • שיעורי שמע להאזנה והורדה
    • הרב דוד הופשטטר – אנגלית
    • הרב ירמיהו לעסין – אנגלית
    • הרב עמרם בינעט – אידיש
    • הרב שלמה סטרו – ספרדית
    • הרב אריאל דוד סותהון- ספרדית
    • הרב מאיר ערערא – צרפתית
    • הרב אפרים סגל – עברית
    • הרב אפרים סגל – אידיש
  • הדף היומי
    • הרב אליהו אורנשטיין
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • הרב מאיר שפרכר – מורחב
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • הרב אפרים סגל – אידיש
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • הרב אפרים סגל – עברית
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • 60 שניות על הדף היומי
  • דף היומי בהלכה
    • הרב אריה זילברשטיין – עברית
    • הרב אפרים סגל – אידיש
    • הרב אפרים סגל – עברית
    • הרב אריה זילברשטיין גרסא מקוצרת – עברית
    • הרב אריה זילברשטיין גרסא מלאה – עברית
    • הרב דניאל אברהם – ספרדית
    • הרב ישראל גנס – עברית
    • הרב אפרים סגל – אידיש
    • הרב שלמה פריינד – אידיש
    • הרב יוסף מגנוז – צרפתית
    • הרב יונה פיינהנדלר – הלכות שבת
    • סיכום הלכות שבועי
  • תלמוד ירושלמי
    • להורדת חוברות קנין ירושלמי ופרטי התכנית
    • הרב אליהו אורנשטיין- עברית
      • שיעורי שמע להאזנה והורדה
    • הרב יצחק שאול קנייבסקי- עברית
      • שיעורי שמע להאזנה והורדה
    • הרב שמעון שפיצר- אידיש
    • שיעורי 'הדף היומי בתלמוד ירושלמי' להאזנה ולהורדה – הרב עמרם בינעט
  • חנות המבצעים שלנו
  • 0 פריטים₪0.00
  • הלימוד היומי ב'דרשו'
  • מידע לנבחני "דרשו"
  • מפת קו התוכן
  • רישום לתוכניות הלימוד
  • חדשות ‘דרשו’
  • אוצרות האתר
    • גלרית דרשו
    • וידאו שחייבים לראות
    • יארצייט של צדיקים וגדולי ישראל
    • דרשות
    • שיעורי דרשו לשמיעה והורדה
    • קול העם
    • על הניסים
    • על דא ועל הא
    • כתבות וראיונות
      • אנשים מספרים
    • גדולי ישראל
      • יהלומים מגדולי ישראל
    • חגים ומועדים
      • ראש השנה
      • יום כיפור
      • סוכות
      • חנוכה
      • עשרה בטבת
      • ט"ו בשבט
      • פורים
      • פסח
      • ל"ג בעומר
      • ספירת העומר
      • חג השבועות
      • בין המצרים
      • תשעה באב
      • אלול
    • המוסר היומי
      • חפצים בחיים
      • קנין חכמה
    • סיפורי צדיקים
      • סיפורים קצרים
    • הלכה למעשה לשבת קודש
    • חמישה דברים שאולי לא ידעת עליהם
    • סגולות וישועות
    • בחצרות החסידים
      • גלריות בחצרות החסידים
      • חלקינו בתורתך – דושנסקיא
      • תורתך שעשועי – תולדות אהרן
      • כי הם חיינו – ויזניץ
      • ועד קביעת עיתים לתורה – צאנז
      • יגדיל תורה – בעלזא
    • ימי זכרון יארצייט הילולא של צדיקים וגדולי ישראל
  • חגים ומועדים
    • ראש השנה
    • יום כיפור
    • סוכות
    • חנוכה
    • עשרה בטבת
    • ט"ו בשבט
    • פורים
    • פסח
    • ל"ג בעומר
    • חודש אייר
    • חג השבועות
    • בין המצרים
    • תשעה באב
  • צור קשר
    • אודות ‘דרשו’
    • טופס רישום לתוכניות ומסלולי הלימוד השונים של ‘דרשו’
    • הפותח בכל יום – המייל היומי של דרשו
דף הבית מאמרים פרשת שבוע מצורע באחד הימים עם תחילת תפילת שחרית הפתיע אותנו כשהגיע למקום הגאון הגדול רבי שמעון בעדני זצוק"ל והתפלל עמנו, לתמיהת הקהל מה לו ולרבי אלחנן, פרץ בבכי ואמר "את כל חיי הרוחניים אני חייב לרבי אלחנן"

באחד הימים עם תחילת תפילת שחרית הפתיע אותנו כשהגיע למקום הגאון הגדול רבי שמעון בעדני זצוק"ל והתפלל עמנו, לתמיהת הקהל מה לו ולרבי אלחנן, פרץ בבכי ואמר "את כל חיי הרוחניים אני חייב לרבי אלחנן"

 הגאון רבי יחיאל צוקר שליט"א, מרבני ישיבת 'תורה בתפארתה' מספר על דמותו המאירה של 'בן החורין' האמיתי, ראש הישיבה הגאון הצדיק רבי אלחנן פרלמוטר זצ"ל, במלאת 22 שנה להסתלקותו.
ט' ניסן תשפ"ד
הצטרפו למייל היומי הצטרפו ללומדי הדף היומי בהלכה

"הא לחמא עניא…, לשנה הבאה בני חורין"  (הגדה של פסח)

הפתיחה הזאת צריכה ביאור, הלא מצוות ההגדה, למעשה ההתחלה היא מ'מה נשתנה' שהרי כך קבעו חז"ל שצריך לאומרה בלשון שאלה ותשובה, מהי ההקדמה של "הא לחמא עניא,?

בעלי המחשבה מגלים שה"הא לחמא עניא" הינה הקדמה לכל ההגדה, ההקדמה מתמצתת את מה שספר זה בא ללמדנו, על מה אנו יושבים כאן היום, על "הא לחמא עניא די אכלו אבהתנא בארעא דמצרים" זהו לחם העוני שהיינו משועבדים ונרדפים ואכלנוהו במצרים, והוא מהווה לנו סיבה לשבת כאן ולספר מה עברנו שם. וזאת נזכור כשהיינו עבדים שם, ברור היה לנו שכך מצבנו, זאת היא המציאות שלנו, אבי היה עבד, סבי היה עבד ואני נולדתי עבד, זה גורלי וזה מה שאני.

היום איננו עבדים, אבל עדיין איננו יודעים לאשורו מה משמעות הדבר שאנו בני חורין, יושבים אנו לספוג זאת שאנחנו בני חורין, ומהו בני חורין כאלו שהם בניו של מלך מלכי המלכים השותפים שלו לקיום הבריאה.

מהו מושג בן חורין? מגלים לנו חז"ל הק':

"והלוחות מעשה אלוקים המה והמכתב מכתב אלוקים הוא חרות על הלוחות, אל תקרא חרות אלא חירות, שאין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתלמוד תורה" (אבות פ"ו מ"ב)

בן חורין, הינו מי שאינו משועבד כלל,  כל חיי החומר שלו נישאים על כתפי הרוח, אין להם שום הגבלה לא למקום ולא לזמן, וזה כל האדם!

בערב שביעי של פסח תשס"ב, לפני עשרים ושתים שנה הלך לבית עולמו הגה"צ רבי רפאל אלחנן פרלמוטר זצוק"ל, מלפנים ראש ישיבת חדרה. בעשור האחרון לחייו זכינו שרבי אלחנן קבע משכנו בעיר אשדוד ושם זכינו לאורו, מצאנו דמות אמיתית של "בן חורין" בכל רמ"ח אבריו ושס"ה גידיו. נביא מעט מאור 'בן החורין' שגילה לנו רבי אלחנן.

רבי אלחנן היה תלמיד ישיבת נובהרדוק במעזריטש שם קיבל תורה ויראה מרה"י רבי דוד בלייכר זי"ע, היות וסבי למד עמו במעזריטש, ואבי זצ"ל שגדל בתל אביב, ובימים ההם של הקמת המדינה שלטו אותם ארגונים שנלחמו באנגלים כדי לקבל שלטון במדינה, ורבים נסחפו אחרי ארגונים אלו, שלחו אביו כילד בגיל תשע! ללמוד בחדרה. בידיים של רבי אלחנן, ידע סבי שהוא יהיה שמור ויקבל את החינוך הנכון. לאור הקשר המשפחתי ההדוק, על אף צניעותו וענוותנותו המיוחדת של רבי אלחנן, זכיתי לדלות ממנו זעיר פה וזעיר שם.

כנובהרדוקער ברוחו ונשמתו, שם למדו להתעלם מכל מה שנודף ממנו ריח של כבוד, התהלך רבי אלחנן בעולם עם מחשבה אחת ויחידה – בלתי לה' לבדו. באחת הפעמים בהן הצלחתי לשמוע ממנו על עצמו, זה היה אחרי שתירצתי את עצמי שאני רוצה לדעת על סבי שאני קרוי על שמו, סיפר על האווירה המיוחדת שהיה בנובהרדוק. העניות היתה מחפירה, אוכל בקושי היה,

ולהדגים סיפר, כשעמדו לגייס אותו לצבא הפולני, דאג עבורו הגה"צ רבי הלל ויטקינד זצ"ל לסרטיפיקאט – אשרת עליה לארץ, אך היות והאנגלים בדקו כשירות של העולים, והוא היה צנום ושדוף קדים, הישיבה שלחה אותו לשלשה שבועות לבית הבראה כדי שיאכל טוב יותר וינוח וכך יעלה מעט במשקל.

שאלתי את רבי אלחנן, איך אכלו את זה?

משחזר לישיבה, ונכנס לחצר הישיבה הוא הריח ריח של טחב, ראש הישיבה נשא אותו לחדר הפנימי ואמר לו בשמחה, הנה יש לנו כעת לחם לחודש ימים! היות וכבר לא היה לחם בישיבה החליטו לצאת כל בני הישיבה לאסוף שאריות של לחם מבעלי הבתים בעיר, וכך אספו כמות שהספיקה לחודש ימים! כמובן שהלחמים שקבלו מאותם עניים היו לחמים בני מספר ימים ובישיבה לא היו מקפיאים כדי להקפיא אותם במקום, וריח הטחב היה בהתאם.

שאלתי את רבי אלחנן, איך אכלו את זה? והוא ענה בפשטות, עמד שם דוד גדול עם מים רתוחים וקצת עלי תה, שהיה מוצר זול יותר בפולין, שברו חתיכת לחם, גרדו את העובש טבלו את הלחם בתה שיתרכך וכך אכלו.

אבל אני מעיד לך, הוסיף רבי אלחנן, שעמלו בתורה והיו בשמחה גדולה מאוד, בימים טובים היו עושים שמחת חג החל מהשעות הצהרים המוקדמות, יהודים מכל האזורים היו עושים עירובי תחומין כדי להגיע לחוות את שמחת החג, זה היה שמחה מיוחדת שלא ניתן לתאר אותה, ואתה יודע מה היתה השמחה המיוחדת, כי בנובהרדוק למדו שלא צריך שום תנאים כדי להיות שמח, אין צורך בתנאים גשמיים כדי להיות מרוצה, יהודי מרוצה, יהודי שמח!.משעלה לארץ התחבר מיד עם החבורה הקדושה של תלמידי נובהרדוק, שאמנם את דרכה של נובהרדוק כבר היה קשה להקנות לדור הבא, אבל הם כשלעצמם דגלו בה והיא היתה חלק מנשמת חייהם.

הסתובב ברחובותיה הראשיים של תל אביב כשקליפת אבטיח לראשו

ביום מן הימים כיבדו בקהילה את רבי אלחנן בצורה גלויה, דבר שהיה אמור להביאו לסלידה קשה, אבל אז גילה לנו שגם 'ביזיונות' כאלו נוראים בצורה של כבוד כבר לא משפיעים עליו. הוא גילה שכשעלה לארץ החל לחשוש שאולי ליבו גס עליו… הן הוא היה מאותם יחידים שישיבת נובהרדוק ראתה בו כמי שראוי לעלות לארץ ישראל, והוא חשש מאוד משליטת הגאווה.

מה עשה? הלך לשוק וקנה חצי אבטיח בגודל בינוני, אכל את פריו, ואת קליפתו הפך לכובע! וכך הסתובב ברחובותיה הראשיים של תל אביב כשקליפת אבטיח לראשו. הלעג והקלס שעבר "היו כל כך טובים", כלשונו, שכבר אי אפשר יותר לבזות אותו!….

בשנת תרצ"ז הקים ישיבה בחדרה כמקום להצלה לבני הנוער, לא כבוד ושררה ביקש לעצמו, הוא קיבל תלמידים בכל גיל שרק בקשו ויותר נכון הסכימו להיות במחיצתו, מגיל שמונה ועד שמונה עשרה, ונשא את תלמידיו כאב ממש.

רבים חבים לו את כל פרקם הרוחני, כשהלך רבי אלחנן לבית עולמו, היות ונפטר בלי שהשאיר זש"ק, הורה הגאב"ד הגאון הגדול רבי פינחס שרייבר זצוק"ל שיעשו מניינים בביתו במשך השבעה, ולאחר התפילה ישב מישהו וינחמו אותו, רצוי אם יהיה זה תלמיד שלו, כמובן שיישמנו את הוראתו.

באחד הימים עם תחילת תפילת שחרית הפתיע אותנו כשהגיע למקום הגאון הגדול רבי שמעון בעדני זצוק"ל והתפלל עמנו, ומיד עם תום התפילה לקח שרפרף והתיישב וביקש שננחמו.

לתמיהת הקהל מה לו ולרבי אלחנן, פרץ בבכי ואמר "את כל חיי הרוחניים אני חייב לרבי אלחנן" הוריי הגיעו מתימן ודרו בחדרה כשהייתי ילד בן שמונה כבר נטלני רבי אלחנן וסכך עלי, בהמשך חיי ליוה אותי בכל שנותיי בישיבה, הוא הציל את חיי הרוחניים, כל מה שיש לי זה רבי אלחנן.

והמשיך ואמר לא את חיי הרוחניים בלבד הציל, מכהנים היום תלמידי חכמים מופלגים שאילולי רבי אלחנן לא היו דתיים והוא הציל אותם, הוא הזכיר מספר שמות של תלמידי חכמים וביניהם את הגאון רבי יעקב שיכנזי שליט"א, על העזות דקדושה של רבי אלחנן כיצד הצליח להוציא את הנערים מידי הוריהם העולים התמימים סיפר דוגמה על משפחה שהיו בדרכם מנמל חיפה לעבר תל אביב, לשם, אמרו לאב המשפחה, כדאי ללכת. יש שם פרנסה… בדרך עברו בחדרה, רבי אלחנן הזמין אותם להשביע את נפשם בקומץ האוכל שהיה לו שם, ואז אמר לאב מדוע אתה לוקח את הילד, בתל אביב אין חינוך ואין אוכל, כאן יקבל חינוך ויקבל אוכל, האב לא שאל שאלות הוריד את בנו מהחמור ולא שהה לבכיותיו והשאיר אותו שם, בחור זה עלה והתעלה וזכה לגדול בתורה ויראת שמים, הכל רבי אלחנן.

שאלנו: כבוד הרב איך יתכן, יהודים מגיעים לארץ, לא מכירים מה זה ת"א ומה זה חדרה, לא מכירים את הרב האשכנזי הזה, איך נפרדים כך מילד? והרב בעדני בדמעות זועק מלבו הטהור: חז"ל אומרים כל מי שיש בו יראת שמים דבריו נשמעים, רבי אלחנן היה בן חורין מכל שיקולים הוא לפניו רק מה ה' שואל מאיתי, אצלו שום דבר לא היה מוגבל, ולכן הוא השיג גם אצל אחרים דברים שכל הגבלה לא עמדה בפניהם.

עברו שנים ולישיבה לא היה עוד ביקוש, קמו קבוצת תלמידי חכמים בוגרי ישיבת 'חברון' והקימו במקום מסגרת של ישיבת חברון בצורת הלימוד והחינוך החברונאי. רבי אלחנן שכיהן שנים רבות ראש ישיבה במקום, פשט את בגדי השרד והתיישב ללמוד עם הבחורים כאחד הבחורים. לא עזרו בקשותיהם של רבני הישיבה הצעירה שיכבד את מעמדו, הוא בז לשררה ולכבוד, בן חורין היה הוא ליהנות מכל מצב, כרגע אני יכול ללמוד כמו בחור, מה לי ולאיצטלא דרבנן?!!!

כשנשא אשה בזיווג שני לאחר פטירת אשתו הראשונה, עברו לגור באשדוד שם רכשה דירה, כשהגיע לעיר, אמנם הבניין בו היה דר הוא סמוך ממש לבית המדרש שבו שוכן כולל אברכים חשוב – כולל 'דעת יוסף', אך הוא בחר ללכת עם חליפה ארוכה פשוטה וחולצה חומה, והתיישב בשיעור בדף היומי הנמסר באחד בתי הכנסיות בו ישבו שלושה זקנים שבקושי ידעו באיזה צד רש"י ובאיזה צד תוספות.

רק כשזיהה אותו אחד מאברכי הקהילה, שהיה בוגר הישיבה בחדרה, והזדעזע איך מסתובב יהודי תלמיד חכם כמותו כאחד מפשוטי העם, שכנעו אותו שיחזק את הכולל, ומאז נכנס כאחד האברכים, וגם כאן על אף רום גילו ועברו המפואר ראה עצמו פחות משאר האברכים, הוא קבע חברותא עם כל מי שביקש, אבל בחישוב מקוצר מה הוא לומד עם פלוני ומה עם אלמוני גילו איך הוא עובר על רוב הש"ס בתקופה קצרה מאוד.

והוא מעדיף חולצה חומה שלא רואים בה את הלכלוך!…

ראש הכולל, ביקש ממנו שיועיל למסור שיעורים ושיחות בפני האברכים, אך הוא דחהו מיד באומרו שהוא חלה ושכח את כל תלמודו, והוא גם מבקש שאברכים לא יבואו לשוחח איתו על דברים אחרים כי הוא שכח הכל והוא צריך להספיק ללמוד מה שהוא שכח… ואמנם כשהיו מדברים איתו בלימוד פעמים שהיו לו פליטות פה שהסגירו אותו, היה פעם ששוחחנו איתו על עניין מסוים בהלכה, ושאלנו היכן יש את המושג הזה, הוא ישב בשקט ולפתע פלט "אין דבר כזה בבבלי!"

על אף שהתגלה, המשיך להתהלך בחולצתו החומה, לשאלת הציבור מדוע הולך כך, ענה ואמר "אשתי אמריקאית והיא אוהבת חולצות חומות… אמנם בבירור קצר שעשו עם רעייתו מדוע הולך הוא בחולצות חומות, היא אמרה מה אעשה, אני רוצה שילך עם בגדי רבנים אבל הוא אומר שזה מתלכלך לו והוא מעדיף חולצה חומה שלא רואים בה את הלכלוך!…

אבל היה והוא כן השתמש בעברו כראש ישיבה… היה זה כשהחורף הגיע בוקר אחד בשיא העוצמה ומשהגיע לכולל ראה שאחד האברכים המגיע משכונה מרוחקת הגיע רטוב כולו, הוא עזב את בית המדרש טיפס את מדרגות ביתו וחזר עם זוג גרביים, מגפים ותנור ספירלה, את כל זה הגיש לאברך הצעיר שיחליף את מה שהתרטב לו וישב ויחמם את רגליו ליד התנור.

משביקש למחרת האברך להחזיר לו ורצה באופן טבעי להביא לו את זה לביתו, רבי אלחנן התעקש לקבל את זה בבית המדרש ולשאת את הדברים בעצמו חזרה לביתו, האברך התעקש אף הוא, או אז נעמד כשארשת רצינות נסוכה על פניו, ואמר "אני ראש הישיבה, וכשרה"י אומר שתחזיר לאותו מקום בו קבלת, אתה צריך ליישם!…"

משפעם נתלתה מודעה ובו היה כתוב שמו תחת התואר 'הגאון', חייך בזלזול, ואז אמר "אגיד לכם מה אומר התואר הזה, כבר יש לי פסק על כך…".

או אז סיפר שבהיותו מתפלל בביתו של מרן החזון איש, בערב ראש השנה הושיב החזו"א להתרת נדרים את הסטייפלער ורבי שלמה שמשון קרליץ והוא היה השלישי, כמובן שסייג ואמר "למעשה לקח החזו"א את שניהם רק שהיה צריך לצרף עוד אחד לב"ד הוא צירף גם אותי", "משפתח החזו"א ואמר "שמעו נא רבותי דיינים מומחים", סיפר רבי אלחנן, "שאלו הסטייפלער אם אנחנו מומחים די באחד, ואם צריך שלושה כי איננו מומחים מדוע הרב אומר מומחים? ענה ואמר החזו"א: באמת אינכם מומחים ולכן צריך שלושה, והסיבה שאני אומר 'מומחים' זה כמו שכותבים 'הרב הגאון' על כל אחד…

זה באמת מסקרן איך תינוק מתחיל ללכת!..

מספר שנים לפני הסתלקותו סבל מזיהום חמור והיה בסכנת חיים ממש. בניסי ניסים הצליחו להתגבר על הזיהום אחרי תקופת אשפוז ממושכת מאוד, כשחזר לביתו אחרי תקופה ארוכה , עדיין לא יכול היה להתהלך בחוץ, אך במסירות עצומה החליט כשהיה לו טיפה כח, לרדת להתפלל שחרית במנין. לאחר שחרית, כשחזר לביתו, סיפר לראש הכולל הג"ר יחיאל נוביק ששכח את התפילין בבית הכנסת, הרב נוביק הציע לרדת להביא לו והוא סרב בכל תוקף, גם כשכבר עמד לצאת וביקש לשמוע איפה הניח את זה, רבי אלחנן התעקש שלא יבין איפה זה. משחזר להתעקש לחש לו, "אם תחזיר לי את התפילין היום, אז מחר כשארגיש אולי פחות טוב לא יהיה לי 'מחייב' לרדת להתפלל במנין, לכן עדיף שיישארו התפילין בבית המדרש…".

משירד לביה"כ לתפילת קבלת שבת בפעם הראשונה, היה זה הפתעה גדולה וכל הציבור נעמד על רגליו ועקב אחרי כל פסיעה שלו. כשעבר על ידי הפטיר באידיש: "זה באמת מסקרן איך תינוק מתחיל ללכת!…".

ואם יחשוב ציבור הקוראים שרבי אלחנן לא ידע את מעלתו, לא ולא, מתי שהבין שדמותו ומעמדו מהעבר יתרמו למישהו, הרי שעכשיו זה התפקיד ועשה זאת.

היה זה כשאחד מאברכי הכולל ישב שבעה בירושלים, זה היה תקופה קצרה לאחר שעבר שחלה, הוא עדין היה חלש מאוד, ובכל זאת טרח לנסוע לירושלים לטפס כמה קומות כדי לנחם, מששאלוהו מדוע הוזקק לטרוח כך, הרי אם לא היה מגיע זה היה מתקבל מאוד, הוא יכול היה לנחם בטלפון, הטרחה לוקחת לו כוח ובריאות, ענה רבי אלחנן: "בכל מצב בו נמצא האדם, כבוד יכול להרים אותו".

כן, הוא העניו מכל אדם, הבין טוב מאוד מהו מקום של כבוד, אבל רק כשזה נוגע לאחרים, ידוע ידע שאברך זה יתכבד מאוד בעיני משפחתו אם הוא ברום זקנותו יבוא בעצמו לנחם, וזה ייתן לו כוח ומעמד במשפחה, בשביל זה ידע להוציא מבית גנזיו את מעמדו!

הרי לך בן חורין אמתי, היודע לשלוט על הרגשי הלב, היודע לכוון דרכו למה ה' אלוקיך שואל מעמך, ושום משב רוח לא הזיז אותו, תמיד התהלך עם ה'.

שלש מאות מיליון הערבים סביבנו

ובעניין בן חורין נתמקד מעט בהבנה. המחנך הגדול הרב אברהם יוסף וולף זצ"ל זועק: הכינוי במדינת ישראל למלחמת תש"ח "מלחמת השחרור" היא עוד אחת מהסילופים החמורים. ממה בדיוק השתחררה המדינה? האם שלש מאות מיליון הערבים סביבנו אינם קובעים לה את סדר היום? האם אינה כבולה ברמ"ח אבריה לאמריקה והחלטותיה? האם יש לה קיום בלי הכסף האמריקאי? וכי יש לה הגנה [לשיטתם] בלי הסככה האמריקאית?

בעבר קראו לחילוניים "חופשיים" גם זה עוד אחד מסילופי הלשון, האם יהודי שפרק מעליו עול תורה ומצוות הפך להיות חופשי? האם הוא חופשי לעשות כל העולה על רוחו? הוא לא חי את רוב חיו בשביל הסובב? אין לו חוקי מדינתו שהוא כבול אליהם? אין לו את אשתו על הראש?… אין לו חיי חברה שנושפים לו בעורפו? במה הוא חופשי בדיוק? מהו מושג בן חורין? מגלים לנו חז"ל הק':

"והלוחות מעשה אלוקים המה והמכתב מכתב אלוקים הוא חרות על הלוחות, אל תקרא חרות אלא חירות, שאין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתלמוד תורה" (אבות פ"ו מ"ב)

כיצד למדו זאת חז"ל? בגלל שהמילה חרות וחירות דומות הסיקו חז"ל את מסקנתן?

המהר"ל (דרך חיים) מאריך לבאר כי השעבוד הוא מצד החומר כי מצד הצורה אין שעבוד, החומר הינו דבר מוגבל ושייך להשתעבד בו, אבל עולם הרוח איננו בעל גבולות וממילא לא שייך לשעבד אותו.

אותיות התורה אינם שייכים לעולם החומר, הם הצורה בעצמה, ולכן בלוחות לא היו חקוקות על טס, אלא היו חקוקות מצד לצד, לומר שהם אינם נישאים כלל על חומר כל שהוא, הם הצורה בעצמה.

על כך אומרים חז"ל "מ"ם וסמ"ך שבלוחות בנס היו עומדים", (שבת קד ע"ב) דהיינו כיון שבשביל לראות את צורת המ"ם סופית והסמ"ך צריך שישאר בתוך האות העיגול של החור, וכיון שאותיות הלוחות חקוקות משני עברים, בהכרח שהחומר הפנימי עמד בנס.

מהו הסוד שבדבר? הנה חז"ל אומרים: "תנו רבנן ושמתם – סם תם נמשלה תורה כסם חיים" (קדושין ל ע"ב) התורה נקראת "סם". אותו סם חיים, – התוה"ק, אינו משועבד לכלום הוא נישאת על כנפי הרוח.

החיים הגשמיים הבאים מכח הדביקות הרוחנית אינה משועבדת, אינה מוגבלת כיון שהיא נישאת על גבי הרוח, – הוה וסם תם, זהו סם של שלימות, אין בה חסרון כלל.

בן חורין, הינו מי שאינו משועבד כלל, בן חורין – הוא בנו של החורין שבלוחות, כל חיי החומר שלו נישאים על כתפי הרוח, אין להם שום הגבלה לא למקום ולא לזמן, וזה כל האדם!

בן חורין הא לחמא עניא

אולי גם יעניין אותך

"בפתע פתאום, המלמד הסתובב בבהלה וברח..."
'אתם צריכים לדעת, שהסטרא אחרא מנסה להפריע לכם להתקדם. הוא רואה ילדים טהורים, בחורים צדיקים שמקבלים חינוך טהור ואיכותי, ורוצים להצליח, ולכן הוא מכניס את כל הכוחות כדי למנוע זאת מכם, אבל אתם אל תתייאשו!'
בימים אלו, ימי החורף, בכל פעם שאני פותח חלון או דלת, עולה באפי ריח ההדרים... זו העונה שבה פירות ההדר נכנסים אצלנו לתפריט. זהו החיסון הטבעי שנותן לנו הקדוש ברוך הוא בזמן שהמחלות השונות מסתובבות בחלל האוויר
"הרופאים שמימיהם לא נתקלו בכגון דא, יושב לו יהודי כשסכנה וודאית מרחפת על ראשו, ועדיין זמנו פנוי לשלוח שאלתו..."
היא הכניסה את המכתב לתוך מעטפה, וכתבה עליה: "לאבי שבשמים"...
אוגדן עלוני השבת | פרשת במדבר – שבועות...

קראתם? נהנתם? נשמח מאוד אם תשאירו לנו תגובה, הארות והערות יתקבלו בברכה

ביטול

פוסטים נוספים

הצטרפו לקבלת המייל היומי שלנו – מדהים ומרגש – אחד ביום
החדשים באתר
ויצא

הגה"צ רבי אהרון טויסיג שליט"א

פרשת בא

בא

הגאון רבי יצחק זילברשטיין שליט"א

פרשת בא

בא

הרה"צ רבי אלימלך בידרמן שליט"א

לפרשת בא

ויקרא

הרב ברוך רוזנבלום שליט"א

פרשת בא

מבקש שלמה דסקל
00:00
--:--
  • 1. מבקש - שלמה דסקל
  • 2. הדרן - אברמי רוט ומקהלת שירה חדשה
  • 3. ולירושלים - שלמה דסקל
  • 4. כי יש בתורה - שלמה דסקל
  • 5. צמאה - אייזיק האניג
  • 6. בדברי תורה - הרב ירמיה דמן
  • 7. אחינו - אברמי רוט
  • 8. והוא א-לי - אלי לאופר, אפרים מנת, מקהלה
  • 9. דרשו - שלמה דסקל
  • 10. לדור - אברמי רוט
  • 11. ויהיו בנינו - סולן: רולי דיקמן. מקהלת בני בישיבות ומקהלת שירה חדשה
  • 12. מחרוזת פתיחה - אפרים מנת, ר' משה דמן, מקהלה.
  • 13. השבעתי - הרב ירמיה דמן ובנו ר' משה, אפרים מנת.
  • 14. מבקש - ר' יעקב דסקל
  • 15. כי יש בתורה - ר' משה דמן, מקהלה.
  • 16. אב הרחמים - הרב ירמיה דמן ובנו ר' משה.
  • 17. הדרן - ר' משה דמן, מקהלה.
  • 18. ולירושלים - ר' יעקב דסקל
  • 19. מחרוזת ריקודים - ר' יעקב דסקל
  • 20. תנא דבי - אייזיק האניג
  • 21. שערי צין - אלי הרצליך
  • 22. דרשו השם ועזו - שלמה כהן
  • 23. בתורה הקדושה - מקהלת מלכות
  • 24. ובמקהלות - מקהלת מלכות
  • 25. כנשר - אייזיק העניג
  • 26. ותערב לפניך - ירמיה דמן
  • 27. יתגבר כארי - שלמה כהן
  • 28. תנא דבי אליהו - אייזיק העניג
  • 29. שערי ציון - אלי הרצליך
  • 30. מה אשיב - אהרלה סמט
  • 31. כל העולם - אהרלה סמט
  • 32. אם היו - אהרלה סמט
  • 33. אנא אמצאך - שלמה כהן
  • 34. לולי תורתך - שלמה כהן
  • 35. מלך רופא נאמן - שלמה כהן
  • 36. צמאה נפשי - אייזיק העניג
  • 37. אתה הראת לדעת - אייזיק העניג
  • 38. כתר - אייזיק העניג
  • 39. ולירושלים - יענקי דסקל
  • 40. מעוז צור - שלמה כהן, אלי לאופר
  • 41. אחינו - אייזיק האניג
  • 42. מבקש - שלמה דסקל
  • 43. צמאה - אייזיק האניג
  • 44. כי יש בתורה - שלמה דסקל
  • 45. אני מאמין - יעקב דסקל
  • 46. ולירושלים - אייזיק האניג
  • 47. דרשו - שלמה דסקל
  • 48. קדשינו - יעקב דסקל
  • 49. והוא קלי - אלי לאופר, אפרים מנת
  • 50. לדור - אברהמי רוט
  • 51. דרשו ה' ועוזו
  • 52. ניגוני התעוררות
  • 53. מחרוזת: אבינו אב הרחמן, נר לרגלי, הנה אנוכי
  • 54. יהא רעווא
  • 55. מחרוזת: ימים על ימי מלך, כי אורך ימים, אשרי מי, אמת מה נהדר.
  • 56. כד יתבין
  • 57. אבינו מלכנו
  • 58. אורך ימים - סיום הש"ס תש"פ - אהרלה סמט, זאנוויל וינברגר
  • 59. בזכות התורה ולומדיה ינצל העולם - סיום הש"ס תש"פ - מוטי שטיינמץ
שאל את הרב לקראת שבת ש"ס אונליין חנות דרשו הישיבה הוירטואלית
  • תוכן ושיעורים באתר
    • דף היומי - הרב אורנשטיין
    • דף היומי - הרב שפרכר
    • דף היומי – הרב סגל
    • דף היומי באידיש – הרב סגל
    • דף היומי באנגלית – הרב לובינשטיין
    • דף היומי צרפתית – הרב מגנוז
    • דף היומי בהלכה – הרב זילברשטיין
    • דף היומי בהלכה אידיש –הרב סגל
    • הדף היומי בהלכה בצרפתית - הרב מגנוז
    • תקצירי הדף היומי – הרב חיים דוד קובלסקי שליט"א
    • שומעים ‘דרשו’
    • מסכת שביעית - משניות מבוארות
    • תקצירי הדף היומי בהלכה
    • Daf HaYomi de Halaja en Español
    • הלכה למעשה לשבת קודש
  • מידע לנבחני דרשו
    • שיעורי ‘דף היומי בהלכה’ ברחבי הארץ
    • תוכניות דרשו
    • המבחנים הבאים ב’דרשו’
    • רשימת מוקדי המבחנים
    • לוח מבחנים לשנת תשפ”ג
    • קנין הלכה מראי מקומות להורדה
    • לוח הדף היומי בהלכה להורדה
    • טופס רישום לתוכניות ומסלולים
    • לוח דף היומי בבלי
    • בדיקה אוטומטית ציונים מבחנים
    • 60 שניות מרתקות על הדף היומי
    • מבחן לדוגמא
  • שבת קודש
    • כניסת שבת ויציאת שבת ברחבי הארץ
    • לקראת שבת מלכתא
    • פרשת השבוע
    • הורדת עלונים לשבת
    • הלכה למעשה לשבת קודש
    • וידאו לקראת שבת
    • אוגדן עלוני השבת
    • סט לקראת שבת 5 כרכים
    • שו"ת בהלכות שבת
  • שומעים דרשו
    • שיעורי תורה
    • תכניות וראיונות
    • שירי דרשו
    • חגים ומועדים
    • הסיפור היומי
    • אירועי דרשו
    • הפותח בכל יום
    • פרשת השבוע
    • תפילת השל"ה
    • פרשת המן
    • ברכת המזון
    • נשמת כל חי
  • המיוחדים שלנו
    • חנות דרשו
    • שאל את הרב
    • על דא ועל הא
    • פרשת השבוע
    • 5 דברים שאולי לא ידעת עליהם
    • המוסר היומי
    • בחצרות החסידים
    • מאמרים
    • כתבות וראיונות
    • חדשות ‘דרשו’
    • חגים ומועדים
    • סגולות וישועות
    • וידאו לצפיה
    • וידאו שחייבים לראות
    • סיפורים קצרים
    • סיפורי צדיקים
משרדי דרשו
02-560-9000
פקס 02-6540269
כתובת האימייל של המשרד: [email protected]
כתובת למשלוח
דברי דואר: ת.ד. 39061, מיקוד 9139001
קו השיעורים של דרשו
077-2222-666 או 4992*
ייעוץ לבני הישיבות
1800-20-18-18
דרשו אנגליה
020-8050-2615
אתר דרשו הוקם ונבנה לזיכוי הרבים וללא כוונות רווח על ידי עמותת דרשו
כל הזכויות שמורות. לתשומת לבכם: על כל התמונות המוצגות באתר חלים זכויות יוצרים ואין להשתמש בכל שימוש שהוא ללא היתר בכתב.

הנהלת אתר דרשו מודיעה בזאת על כוונתה לעשות שימוש ביצירות יתומות לפי סעיף 27א לחוק זכות יוצרים.
יצירות יתומות הן יצירות המופצות ברשתות החברתיות וברשת המקוונת ואשר בעל זכויות היוצרים בהן לא ידוע או לא אותר.
אנו עושים מאמצים מרובים על מנת לאתר את בעלי הזכויות, ולתת קרדיט הולם עבור השימוש ביצירות.
אם עשינו שימוש ביצירה שבבעלותכם בהתאם להוראות סעיף 27א לחוק, אתם רשאים לפנות בהודעה אלינו על מנת שנחדול מהשימוש בצילום
וזאת בכתובת הדוא''ל: [email protected]
Created by JewTech
מפת תוכן
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות כלי נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסטהגדל טקסט
  • הקטן טקסטהקטן טקסט
  • גווני אפורגווני אפור
  • ניגודיות גבוההניגודיות גבוהה
  • ניגודיותניגודיות
  • רקע בהיררקע בהיר
  • קו תחתי לקישוריםקו תחתי לקישורים
  • פונט קריאפונט קריא
  • איפוס איפוס
  • מפת אתרמפת אתר