יום שלישי י"ב באדר ב' תשע"ט
שתי 'קוֹרוֹת' העומדות במרחק זו מזו וגבוהות זו מזו – דעת המקֵלים
כפי שלמדנו, 'קוֹרה' המתירה 'מבוי', רוחבהּ טפח לפחות, ועליה להיות חזקה במידה שתוכל לשאת אריחי אבן לכל אורכהּ (ראה תקציר לאתמול).
ושתי קורות שאין בכל אחת מהן רוחב טפח, ובשתיהן יחד יש רוחב טפח: יש אומרים שאם רחוקות זו מזו פחות משלושה טפחים, והאחת גבוהה מחברתה פחות משלושה טפחים – כשרות מדין לבוד, ונחשבות כאילו עומדות בשווה ומחוברות זו לזו.
ובתנאי, שהעליונה אינה מונחת מעל לגובה עשרים אמה, והתחתונה אינה מונחת מתחת לגובה עשרה טפחים; כיון שמיקומים אלו פוסלים את קורת המבוי, ולא ניתן להחשיבן כחלק מהקורה המתירה את המבוי.
שתי 'קוֹרוֹת' העומדות במרחק זו מזו וגבוהות זו מזו – דעת המחמירים
בהמשך לאמוּר: יש אומרים ששתי 'קוֹרות' הגבוהות אחת מחברתה, לא ניתן להחשיבן כעומדות בשווה, גם ביחס לדינים אחרים; ובפרט בנדוננו – כיון שבפועל אינן ראויות להניח עליהן אריחים.
ומטעם זה, אף כשעומדות בשווה, אינן כשרות אלא כשהמרחק ביניהן פחות מטפח; כי רוחב האריח טפח ומחצה, וצריך שמקצת ממנו יסָמך על קורה זו, ומקצת על קורה זו. ויש להחמיר.
(ויש שכתב שאף בגבוהות זו מזו, אם האריח יכול לעמוד בשיפוע, כגון שקו האלכסון שבין שתי הקורות הוא טפח או פחות, הרי הן נחשבות כמחוברות אף לדעה זו. ויש הפוסלים בכל אופן שהקורות אינן נוגעות זו בזו).
[שו"ע שסג, כב-כג, משנ"ב עא, עב ו־עז, ושעה"צ נב; וראה שם נ, וביה"ל ד"ה שצריך; ביאורים ומוספים דרשו, 65, וראה עוד שם]
'קוֹרות' שרוחבן המשותף ארבעה טפחים – באיזה אופן מצטרפות להֵחשב כקורה אחת?
בהמשך לאמוּר: לפי הדעה המחמירה, 'קוֹרות' שביניהן מרווח של יותר מטפח, ורוחב הקורות עם המרווח הוא ארבעה טפחים – פסולות, למרות שקורה ברוחב ארבעה טפחים אין צורך שתהיה חזקה במידה שתוכל לשאת את האריחים (ראה תקציר לאתמול).
ואם רוחב הקורות עצמן הוא ארבעה טפחים – יש אומרים שגם באופן זה הן פסולות, לפי הדעה המחמירה; אלא אם כן רוחב אחת מהן טפח, שאז יתכן שיש להכשירן, כיון שניתן להניח אריחים על אחת מהן, (גם כשאינה חזקה דיהּ לשאת את המשא). ויש אומרים שבאופן זה הקורות כשֵׁרות אף לפי הדעה המחמירה.
[ביה"ל שסג, כב ד"ה בתוך; ביאורים ומוספים דרשו, 63]