יום שני כ"ה בכסלו תשע"ט
האם מותר לדפוק על השולחן בשבת כדי להשקיט את הקהל?
אסור לנגן בשבת בכלי נגינה. איסור זה הוא מדרבנן, מחשש שמא יתקן את כלי הנגינה, ויעבור על איסור מלאכת 'מכה בפטיש'. והוסיפו חכמינו ז"ל ואמרו, שאף השמעת קול באמצעות כלי שאינו כלי נגינה – אסורה.
ונחלקו אמוראים: יש אומרים שאיסור זה הוא רק בהשמעת קול בדרך שיר, דהיינו בצורה של נעימה מסוימת, או בקצב מסוים; וכגון תיפוף באצבעות על גבי שולחן לפי קצב. ויש אומרים שכל שכוונתו להשמעת קול, אסור הדבר אף שלא בדרך שיר; וכגון נקישה על הדלת כדי שישמעו ויפתחו, או דפיקה על השולחן כדי להשקיט את הקהל.
ורוב הראשונים פסקו שהשמעת קול אסורה רק בדרך שיר, וכן פסקו השולחן ערוך והרמ"א; ויש מהראשונים שפסקו שהשמעת קול אסורה אף שלא בדרך שיר, וכן פסק הגר"א.
[ב"י ושו"ע שלח, א, משנ"ב א-ב, שעה"צ ז, וביה"ל ד"ה אבל]
האם מותר לפתוח בשבת דלת שמותקן מעליה עינבל?
בהמשך לאמוּר: השמעת קול באמצעות כלי שאינו כלי נגינה, בשינוי, וכגון נקישה על דלת באמצעות המרפק – מותרת לכל הדעות. וכן השמעת קול באמצעות הפה, כגון שריקה, מותרת לכל הדעות אף בדרך שיר.
ולאידך גיסא, השמעת קול באמצעות כלי המיועד לכך – אסורה אף שלא בדרך שיר; אם מחשש שיטעה ויכוון לשיר, אם מחשש שיתקן את הכלי, ואם משום שהיא נראית כ'עובדין דחול'. ולכן, לדוגמה, אסור להשמיע קול בפעמון.
והשמעת קול באמצעות כלי המיועד לכך, אך ללא כוונה להשמעת קול, וכגון פתיחת דלת שמותקן מעליה עינבל (מֵכני), שהדלת פוגעת בו בפתיחתה והוא מתנענע ומשמיע קול – יש אוסרים, ויש מתירים, ויש המתירים רק לצורך מצוה. ובשעת הדחק, ניתן להקל; ויש אומרים שאף בהשמעת קול מכוּוֶנת ניתן להקל בשעת הדחק.
[משנ"ב א, ג, ד, ה ו־ו, שעה"צ ו, וביה"ל ד"ה על, וד"ה הואיל; ביאורים ומוספים דרשו, 4]
האם מותר לשחק בשבת בצעצוע המשמיע קול?
על פי האמוּר לעיל, יש האוסרים לשחק בצעצועי ילדים המשמיעים קול בשעת המשחק, ואף אם אינו בדרך שיר או בקצב מסוים, משום שהם מיועדים להשמעת קול. וצעצוע שניתן לשחק בו גם ללא השמעת קול – מותר לשחק בו באופן שלא יגרום להשמעת קול.
וצעצוע המשמיע קול מיד כשנוגעים בו – אסור בטלטול הן משום עצם השמעת הקול, והן משום מוקצה; אולם צעצוע המשמיע קול רק כשלוחצים עליו – יש אומרים שהוא מוקצה כדין 'כלי שמלאכתו לאיסור' (ראה שולחן ערוך שח, ג); ויש אומרים שאינו מוקצה.
ויש אומרים שמותר לילדים לשחק בצעצוע המשמיע קול – הנוצר באופן מֵכני – ואף אם הוא משמיע קול מיד כשנוגעים בו, ובלבד שניכר שמדובר בקול של צעצוע.
[שו"ע או"ח שלח, א, ומשנ"ב א ו־ד; ביאורים ומוספים דרשו, 5]