הרב עוזיאל פלטין, 'יורד' שחי שנים ארוכות בניו יורק, סיפר על חוויה מטלטלת שעבר ב'סאבוויי' – הרכבת התחתית של ניו יורק – בסתם יום של חול.
הוא נכנס לרכבת התחתית, הקרון מלא נוסעים. לפתע נכנס צעיר ומכריז: "באתי לגלות לכם מה הבעיה מספר 1 של של 'יונייטד סטייטס אוף אמריקה' [ארצות הברית של אמריקה].
כולם ננערים מקיפאונם. לא בכל יום זוכים להרצאת בחירות בתוך קרון שנע עמוק מתחת לאדמה… רעיון מקורי, שהמועמדים לנשיאות ארצות הברית לא חשבו עליו אפילו בקרקס הבחירות האחרון.
"הבעיה הראשונה של אמריקה לא נכללת בכל הבעיות שמדברים עליהן בתקשורת. הבעיה הראשונה של אמריקה היא, שכל אדם שלישי פה מכוער!"… הנוסעים זעים על מקומם, מצחקקים מגחכים בשקט. והוא ממשיך: "אתם לא מאמינים, אה? הסתכלו על זה שיושב לצדכם, הוא לא כל כך מכוער? אז הסתכלו על זה שממולכם"… [ספסלי ה'סאבוויי' ממוקמים בשורות זה מול זה בדומה לקטעים מסוימים ברכבת הקלה בירושלים].
הוא אומר את זה בצורה כל כך מצחיקה, שאף אחד לא נעלב… רוב הנוסעים צוחקים, אחרים כובשים פניהם בקרקע ומחייכים באיפוק.
הדובר במיטבו, מסביר את עצמו. "להיכנס ל'סאבוויי' ולראות אתכם כל אחד לעצמו עם פרצוף 'דג מלוח' שכזה… נו, לפחות אני עושה משהו חיובי. לא לכל אחד יש את הכישרון שלי. נולדתי כזה. אני נהנה שאתם צוחקים, אבל זו גם הפרנסה שלי. וכי מה חשבתם, שיש לי זמן להצחיק אתכם בחינם? אז תביאו קצת כסף בבקשה, אחרת אתחיל לשיר עם קול הצפרדע שלי"… ושוב הנוסעים מחייכים ותורמים לו.
והרב פלטין מהרהר: הבעש"ט אומר שמכל דבר שיהודי מבחין בו, ביכולתו ללמוד מכך משהו לעבודת ה'. אז מה ניתן ללמוד מהסיטואציה המוזרה הזו? שבכל אחד, אפילו ביצור התמוה הזה, יש משהו שביכולתו לתרום לזולת…
(הרב ישראל למברגר, מדור 'מעשה למעשה' ביתד נאמן חיי שרה תשע"ז)