לפעמים בני אדם אומרים בלי שכל: 'אני כזה!' אף פעם לא תשנו אותי. יש לי אופי כזה… כך וכך אחוזים של כעס יש בי, ובנסיבות כאלה אני כועס. 'אני כזה' – שאני נוהג כך וכך עם הכסף ולא רוצה לוותר. 'אני כזה' – שאם פלוני פגע בכבודי, אני נוהג להגיב תגובה כזאת של ברוגז עשרה ימים, או לא לענות לו, כי – 'אני כזה'…
זה לא נכון. רק בעל חיים 'כזה' קיים עם המידות שלו ביציבות ללא שינוי. בן אדם יכול ומסוגל לשנות את עצמו לטובה. כל אדם ואדם מסוגל…
פרשת השבוע היא פרשת נצבים. בכל שנה יוצא שקוראים את הפרשה לפני ראש השנה… כל הפרשה מתאימה כשמדברים על חשבון הנפש ועל ההכנה ליום הדין. כתוב: "ראה נתי לפניך היום את החיים ואת הטוב ואת המוות ואת הרע". "את החיים ואת הטוב" – אם תעשה מעשה טוב יהיה לך חיים; "את המוות ואת הרע" – אם תעשה מעשה רע, אז מות. אח"כ כתוב בהמשך הפרשה: "ובחרת בחיים למען תחיה אתה וזרעך". אתה תבחר בחיים ולא במות. מה אומרת כאן התורה? שלאדם יש כח בחירה. הוא יכול לבחור חיים ומות, טוב ורע לעצמו.
בחיים הרבה אנשים לא מרגישים את זה. ניגש אלי פעם אדם צעיר. היה זה כמה חודשים אחרי החתונה שלו, ואומר – "לאשתי יש תלונות", והתחיל לספר על מה. אמרתי לו: נו, אז למה באמת אתה לא עושה משהו, מתנהג בדרך שהיא תהיה מרוצה? הוא אמר – "המנהג שלי כך וכך, אז 'אני כזה', והיא התחתנה עם אדם כזה, וצריכים להסביר לה שאם היא רצתה חתן כזה היא לא צריכה להתלונן"… אמרתי לו – ומי אמר שצריך תמיד להישאר ככה? אמר – "זה הטבע שלי". אמרתי לו – "זה לא טבע שמוכרח להיות כך תמיד, אתה התרגלת להיות כך אז נשאר ההרגל הזה. אתה יכול להתרגל להיות אחרת"…
…הוא אמר שהוא יחשוב על כך. אחרי שנה פגשתי אותו, הוא אמר שהוא חשב על הדברים ודיבר עם ראש הישיבה שלו, והוא יעץ לו באמת, בלי ללכת לפסיכולוגים ולפרופסורים, שהוא יחליט בעצמו שאם הוא משאיר את אשתו לבד ונשאר כמה שעות מחוץ לבית, לפני זה הוא צריך להודיע לה כמה זמן הוא יעדר, או שיתקשר אליה, ולפני זה לסכם איתה. והנה, זה שאמר אז "אני כזה"… "אני לא רגיל לתת דין וחשבון, אני יוצא, וכמה שייצא לי להיות מחוץ לבית אני אראה אחר כך" – אחרי שנה הוא אמר לי שהוא ראה שבאמת הוא השתנה, ועכשיו אשתו שמחה. הבאתי רק דוגמא אחת.
התורה אומרת 'ובחרת'. יש אנשים שטועים ומתרגלים להתנהג עם יצר מסויים, והוא חושב שזו המציאות שלו. כמו שאדם נולד עם ראייה לקויה, מספר משקפיים כזה וכזה, אז הוא נולד ככה. וכך הוא חושב שאין מה לשנות. גם בעניינים של יצרים, אם אדם אוהב לאכול דווקא את זה, או שאוהב התנהגות כזאת… או שאומר "נולדתי כזה שאני צריך להגיב מיד", דברים כאלו שקשורים עם התנהגות של המידות הרעות והמידות הטובות – לזה אין תירוץ של 'אני כזה' ולכן אני לא חייב להשתנות, והוא מתכוון בעצם לומר שמן השמים לא יענישו אותו על מידות רעות, כי מה בעצם רוצים ממני? – 'אני כזה!'
על זה אומרת התורה: 'נתתי לפניך' – לאדם יש בחירה.
(מתוך גיליון 'גאון יעקב')