1. המצוות הנוספות שמקיימים בערבות לאחר סוכות
כלל ידוע הוא, כי כל דבר שנעשה בו מצוה אחת, טוב לעשות בו מצוה נוספת. הפוסקים הזכירו כמה מצוות שנוהגים לקיים בערבות לאחר סוכות: א. להסיק בהן את התנור לאפיית המצות (רמ"א סימן תרסד סעיף ט), ב. לשרוף עם ההושענות את החמץ (משנה ברורה סימן תמה ס"ק ז), ומלשון שולחן ערוך הרב משמע שעם ההושענות יש לשרוף את החמץ, ואילו עם הערבות של הלולב יש להסיק את התנור בשביל המצות. ג. תשמיש מצוה נוסף מוזכר לגבי הערבות – לתקן מהם קולמוסים לכתיבת סת"ם (הגהות מיימוניות הלכות לולב פרק ז הל' כו).
2. יש נוהגים לעשות קופסה לבשמים מעלי הלולב
לגבי ההדס ששימש למצוה, מביא השולחן ערוך (סימן רצז סעיף ד ובמשנ"ב שם) שנהגו לברך עליו בהבדלה, כל זמן שיש בו קצת ריח. והרמ"א כתב שיש להניח את ההדס יחד עם הבשמים, שבהן ודאי יש ריח. מנהג נוסף מביא בספר 'משמרת שלום' (סימן מד) שיש לקחת עלים מן הלולב ולעשות מהם קליעה ולתת בתוכן את עלי ההדס לריח להבדלה.
3. סגולה לשמירה, ולהגנה מפחד לילה וחלומות רעים
בספר אלף המגן (סימן תרס סעיף ז) כתב: "במוצאי יו"ט יקח לולב ומיניו, וישמור אותו במקום מיוחד ויהיה לו למשמרת, יראה אותם ויזכור על ידם להנצל מכל צרה, ואל ישליך אותם לאשפה שהם רומזים לענין גדול". כתב במנורת המאור (סימן נג כלל ד) וז"ל: "שמעתי שיש בערבה של הושענא רבא סגולת שמירה למתכוון בה בסכנת דרכים, והכל לפי כושר מעשיו וטוב כוונתו, והבוטח בה' בצל ש-ד-י יתלונן". וכתב בספר יפה ללב: "הירא מפחד לילה וחלומות רעים, יניחם בכר תחת מראשותיו שישן עליו.
4. מים שבושלו בהם הערבות – סגולה לזש"ק
בליקוטי מהרי"ח כתב, לבשל ההושענא וישתה המים, והוא סגולה לזש"ק, והרמז לכך, שכן ערבה בגימטריה זר"ע. וכן נהגו הנשים המעוברות לנגוס הפיטם כסגולה ללדת בנקל, שהרי יש מאן דאמר שעץ הדעת שאכל אדם אתרוג היה.
5. סגולה לכאבי גב – להניח את הלולב מתחת למזרן
בספר 'שפתי נבונים' (חלק א סימן כג) הביא סגולה בדוקה לאדם שסובל מכאבי גב – להניח את הלולב של מצוה אחר סוכות תחת מזרון המטה שישנים עליו.
(מתוך מאמר בגיליון 'עומק הפשט' סוכות תשע"ט)