כמה המילים על הזכות הנפלאה שיש לי למסור שיעור בש"ס במסגרת העמוד היומי.
הכל התחיל כאשר באחד מימי אלול חזרתי הביתה וראיתי שבתיבת הדואר מונחת לה מעטפה שנשלחה ע"י דרשו. לקחתי את המעטפה, והפעם בשונה משאר פעמים שקיבלתי מעטפה שמכילה דף אחד עם הציון של המבחן האחרון, זו היתה מעטפה שמנה יותר… הסתקרנתי.
עליתי הביתה ופתחתי את המעטפה ומיד אורו עיני. עמוד היומי. הפרסום הראשוני אודות המיזם האדיר שתופס היום אלפי יהודים ברחבי העולם החל. אני נמצא כעת בבית אבל אני יודע שהראש שלי בבית מדרש. אני הולך על זה. אני מתחיל.
והאמת היא שזה לא התחיל עכשיו. כל אחד שנעמד מול ארון הספרים התורני אומר לעצמו אני אדע ש"ס מתי שהוא, וכמה פעמים שאלתי את עצמי מתי זה יקרה אצלי… ניסיתי להוסיף לימוד מסכתות נוספות בין הסדרים נוסף על הלימודים השגרתיים, ואפילו להצטרף לדף היומי, אך זה לא בדיוק הלך מכמה סיבות שהצד השווה שבהם שבזמנים של עומס וקושי שבהן לא הספקתי ללמוד את מה שתכננתי נוצר חור שקשה היה להשלימו אח"כ, ובהמשך הזמן נוצרו להם עוד חורים, ממש רשת, כך שבאה לה התחושה הזאת של חוסר סיפוק שגרמה לצערי להפסק הלימוד. אבל הרצון נשאר. הרצון הזה של לדעת ש"ס.
והיום כשאני עומד כאן בבית, באמצע ימי הרחמים והסליחות כאשר אני נחשף לראשונה למהלך של העמוד היומי ליבי אומר לי – אני בפנים. ההספק בכל יום הוא לא גדול, וגם אם נוצר חור אי שם, זה לא קשה להשלים, בסה"כ עמוד ליום ושלוש וחצי דפים לשבוע… לא נורא.
וכך חולפים להם הימים עם ציפייה גדולה להתחיל, להתחיל את הקביעות הזאת שבעז"ה תניב פירות טובים. ידע מקיף בש"ס, סיומי מסכתות כל תקופה ובסופו של דבר אי"ה גם סיום הש"ס בזמנו.
אך כאן באו להם מחשבות שונות מה יעמוד לי ל'מחייב' טוב לעמוד בזה כל יום. אני לא רוצה רק להתחיל עם ההתלהבות הראשונית שמסתמא תכבה באיזה זמן. אני רוצה מחייב לקביעות הזאת.
ובס"ד נולד לו הרעיון של מסירת השיעור. זה ודאי מחייב טוב. אני צריך להכין קודם את השיעור, ולמסור אותו בשעה קבועה. אין משחקים. ואכן הזמנים בבית כוונו לפי עת שיעור. ויצאתי לדרך. ב"ה יש קביעות.
וכאן המקום לציין עוד דבר נוסף לא פחות חשוב, ברצוני לשתף בנקודה נוספת, שזו כבר עליית דרגה. דהיינו שמלבד הקביעות היפה והידע, זכיתי ב"ה גם לאיכות. איכות הלימוד. ואת זה יעיד כל מי שמוסר שיעור, כי אינו דומה מי שלומד לבד ללומד עם חברותא, ובודאי שאינם דומים ללומד על מנת ללמד לאחרים. זה אחרת לגמרי כשאתה צריך להעביר את ההבנה הפשוטה שבגמ' למשמעות מילולית ולא רק בחשיבה. אתה צריך להגדיר ברור את כוונת הגמ' ועל מה היא רוצה לדון כעת. וכמובן המשתתפים שואלים שאלות, ואתה צריך לחשוב מראש מה פשוט להבנה ומה טעון ביאור נוסף שישאלו עליו. ובד"כ אני משתדל ללמוד גם את התוס' על העמוד לצורך ענין זה, וכן אני מעיין בהערות הנפלאות על סדר הדף ב"עיון העמוד" שמבארות הרבה בפשט הגמ'.
אחר כל זה יש לנו כעשרים דקות של תענוג ביחד. אני נהנה למסור את השיעור שעבדתי להכין אותו, ומאידך גם המשתתפים שהגיעו כדי ללמוד ולדעת, נהנים כי ההספק עובר אליהם בצורה טובה ומופשטת. ובד"כ יש להם מענה על השאלות [וכשאני לא יודע, אני פשוט אומר שאני לא יודע וממשיכים הלאה], ויש אוירה טובה. וזה סיפוק. ללמוד טוב לפני השיעור, למסור בהנאה ולראות את השומעים נהנים ג"כ. ולדעת.
ולסיום אשמח לתת כמה טיפים קטנים שבודאי יעזרו למג"ש. א. להכין טוב את השיעור קודם. ב. בתחילת השיעור להקציב הספק ברור לשיעור [ובפרט ללומדים חמישה ימים בשבוע], וכן להקציב זמן לשיעור. ג. לפני כל קטע גמ' להגדיר את הנידון במדוייק.
והכי חשוב להתפלל לסייעתא דשמיא למסור שיעור טוב.
ולזכור ששיעור טוב נמדד בהבנת השומעים.
בתפילה שנזכה ללמוד וללמד לשמור ולעשות ולקיים את כל דברי תלמוד תורתך באהבה.