המדריך היעיל לסדר פעיל – חלק שני
הרב חגי ולוסקי, מחבר רב המכר, הגדה של פסח – 'כי ישאלך'
במאמר הקודם עסקנו באתגרים הרבים שיש בלילה חשוב זה, והסברנו אודות 5 העקרונות החינוכיים שבליל הסדר. במאמר זה נתמקד באופן שבו נספר לילדינו ונקיים את מצות סיפור יציאת מצרים.
הקדמה לסיפור יציאת מצרים
בפתח ליל הסדר שואל הילד את 4 הקושיות. שאלות 'מה נשתנה' מעוררות תשומת הלב לשינויים הרבים שנעשים בליל הסדר, ובעקבותיהם יינתנו התשובות שיהוו את הבסיס לסיפור יציאת מצרים. הן נשאלות לאחר מזיגת כוס השניה. הילד תמה על השוני מכל שבתות ומועדי השנה, שבהם שותים רק כוס אחת, ושואל גם על שינויים שייעשו בהמשך.
לאחר שנשאלו ארבע הקושיות, עונה האב לבנו: 'עבדים היינו…'. חז"ל במסכת פסחים (דף קטז) קבעו את התצורה שבה יש לספר את סיפור יציאת מצרים – "מתחיל בגנות ומסיים בשבח". נחלקו רב ושמואל מהי הגנות שבה פותחים. רב סובר שהגנות היא – 'מתחילה עובדי ע"ז היו אבותינו', ואילו שמואל סובר שהגנות היא 'עבדים היינו לפרעה במצרים' (קטע זה).
לאחר 'עבדים היינו' מביא בעל ההגדה את המעשה המפורסם בחמשת התנאים שהיו מסובים בבני ברק, ובאמצעותו מדגים לנו, שכל אדם חייב במצות 'סיפור יציאת מצרים', כולל חכמים, נבונים, וגדולי הדור. בודאי שכל אחד מאיתנו חייב במצוה חשובה זו בליל הסדר. גם הקטעים הבאים 'דברי רבי אלעזר בן עזריה' וכן אלו העוסקים בארבעת הבנים מדברים אודות חשיבות סיפור יציאת מצרים, ומשמשים מעין "מבוא" למצוה חשובה זו, אך הם עדיין לא מצות 'סיפור יציאת מצרים' עצמה.
לאחר הקדמה נכבדה זו, אנו מגיעים לחלק הראשון של סיפור יציאת מצרים, באמירת 'ארמי אובד אבי', ולאחריו ארבעת פסוקי פרשת הביכורים.
ארמי אובד אבי וירד מצרימה
ישאל השואל: מה מקומם של פסוקי פרשת הביכורים במרכז ליל הסדר, ועל כך נשיב: בבואנו לקיים את מצות 'סיפור יציאת מצרים' היה מקום לתקן שנקרא את פרשיות שמות, וארא, בא ומחצית פרשת בשלח. הן מתארות בפרוטרוט ב-14 פרקים ראשונים של ספר שמות את שעבוד אבותינו במצרים ולאחריו יציאתם משם ביד רמה. זמן קריאתם נמשך כשעה ומחצה או אף יותר מכך. במקום זאת, "חסך" מאיתנו בעל ההגדה ותיקן לקרוא את 4 פסוקי הביכורים, המתארים בתמצית את השעבוד. חסד גדול עשה עמנו שפירט וביאר כל מילה מ-4 הפסוקים, ונמחיש זאת.
הפסוק הראשון מפסוקי פרשת הביכורים: "אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי וַיֵּרֶד מִצְרַיְמָה, וַיָּגָר שָׁם בִּמְתֵי מְעָט וַיְהִי שָׁם לְגוֹי גָּדוֹל עָצוּם וָרָב" (דברים כו, ה). בעל ההגדה "מפרק" את הפסוק לחלקים ומבאר את מילותיו: "וַיֵּרֶד מִצְרַיְמָה" – 'אָנוּס עַל פִּי הַדִּבּוּר'. את המילים "וַיָּגָר שָׁם", מבאר: 'מְלַמֵּד שֶׁלֹא יָרַד יַעֲקֹב אָבִינוּ לְהִשְׁתַּקֵּעַ בְּמִצְרַיִם, אֶלָּא לָגוּר שָׁם, שֶׁנֶּאֱמַר…', וכן את שאר המילים.
שני הפסוקים הראשונים עוסקים בשעבוד, השלישי מתאר את זעקת בני ישראל, והרביעי מספר את היציאה מארץ מצרים. בבואנו לקיים עם ילדינו את מצות 'סיפור יציאת מצרים', מן הראוי להתעכב מעט בקריאת קטעים אלו, שכן מדובר בחלק מרכזי בקיום מצוה חשובה ומיוחדת זו. ישנה חשיבות רבה לעצור מידי פעם ולשאול או לתאר לילדים חלק מהשעבוד, ובכך לקיים גם את מצות 'והגדת לבנך'. ראוי גם שהילדים ישאלו שאלות ואנו נשיב להם. חשוב שניתן אל ליבנו שלא לפסוח על הקטעים החשובים בקיום מצות 'סיפור יציאת מצרים'.
עשר המכות
בסיום 4 הפסוקים אנו אומרים: "אֵלּוּ עֶשֶׂר מַכּוֹת שֶׁהֵבִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל הַמִּצְרִים בְּמִצְרַיִם", ומונים את עשר המכות: דם, צפרדע וכו'. במקביל לאמירת כל מכה נוהגים להטיף באצבע מהכוס. רבים האומרים את עשר המכות בזמן קצר וממשיכים הלאה. חשוב להדגיש: קריאה מהירה היא החמצה גדולה, שכן 'עשר המכות' הן החלק החשוב והמרכזי בקיום מצות 'סיפור יציאת מצרים'.
כדי לקיים כראוי את המצוה עלינו לשוחח עם בני משפחתנו בכל מכה ולהרחיב אודות: א. הניסים הגדולים שהיו בה, ב. לדבר על המניעים, מדוע הוכו במכה זו. ג. ולהרחיב מהם הנזקים שהסבה המכה למצרים. ניתן לפרט ולבאר נקודות נוספות בהתאם לאפשרות הזמן ורמת הקשב של המסובים. בדרך זו ניתן לקיים את מצות 'סיפור יציאת מצרים' כדבעי.
כדי לשתף את הילדים באופן פעיל מומלץ מאד להדגים להם (עד כמה שניתן) כל מכה (גם) באמצעים מוחשיים. ניתן להביא בעלי חיים קטנים מפלסטיק כדי להמחיש את מכת ערוב, ניתן להסתייע בנוזל אדום (כדוגמת קטשופ) כדי לתת ביטוי למכת דם, וכך בכל מכה. חשוב להמחיש להם בהתאם להבנתם, וכך מקיימים את המצוה בהידור.
את עשר המכות אנו מסיימים בסימניו של רבי יהודה, דצ"ך עד"ש באח"ב. הסברים רבים ניתנו לצורך בנקיטת סימנים. ראב"ן מבאר שרבי יהודה נקט בדרך חינוכית ברורה, כדי לשנות בדרך קצרה, כדברי חז"ל: "לעולם ישנה אדם לתלמידו דרך קצרה" (פסחים ג' ע"ב). מלמד אותנו שבחינוך ילדינו נשתדל תמיד לנקוט בדרך הקצרה, שבה ניתן להבין, בודאי בליל הסדר.
נסיים את דברינו בפרט חשוב נוסף. בתקופה זו של השנה אנו עמוסים באופן מיוחד בקניות ובהכנות לקראת החג. כדי לנהל את שולחן הסדר כדת וכדין עלינו להיערך מראש. כמה ימים לפני ליל הסדר, להקדיש זמן להכנת שאלות, רעיונות והערות חשובות. הם יסייעו לנו, לשאול שאלות מעניינות בעת הסדר, כדי לשתף את הילדים. בראותנו זמן של "נפילת מתח", נסתייע ב"בנק" השאלות שהכנו מראש. נציג למסובים שאלה שתעורר אותם ותביא להשתתפות בני המשפחה. זו הדרך הראויה לקיים מצות 'סיפור יציאת מצרים'.
יהי רצון שנזכה עוד בשנה זו לאכול מן הזבחים ומן הפסחים.
חג כשר ושמח לכל קוראינו!
לתגובות – [email protected]
הכותב: הרב חגי ולוסקי, מרצה ומחבר סדרת הספרים 'תורתך שאלתי' על התורה, 'מה שאלתך' על מגילת אסתר, ורב המכר – הגדה של פסח 'כי ישאלך'.
להרחבה בנושאי הגדה של פסח וליל הסדר, באתר 'אחת שאלתי' בקישור https://shaalti.co.il/