הוא חזר וקרא את המכתב, וחשב לעצמו: "אולי לא כדאי לשלוח את זה, הרי למעשה הוא לא מכיר אותי כמעט, ואולי ירגיש קצת פגוע מזה, אולי ירגיש כמסכן"

גיסי הרה"ג רבי סנדר בלויא שליט"א, ראש מתיבתא סקווירא במונטריאל, סיפר לי סיפור נפלא, וכה סיפר:

פעם הגיע אליו ידיעה אודות אדם אחד שהוא עובר קשיים מאוד מאוד גדולים, והוא סובל צרות משונות שאין כמעט כדוגמתו. את האיש הזה הוא לא הכיר כל כך טוב, הוא ידע מי זה אבל הוא לא היה אתו היימיש, אבל בנפשו היה הדבר – ס'איז אים געגאנגען אין לעבן, וחשב כל הזמן "אי¹ אני יכול לעזור לאותו יהודי" הוא חשב לעצמו, "שאני יתקשר לאותו יהודי לחזק אותו – זה לא בא בחשבון סתם להתקשר לאחד שכמעט ולא מכירים אותו ולחזק אותו? – אין לזה שום פשט!", עד שנצנצה במוחו מחשבה נפלאה, היות והקב"ה חנן אותו במתנה שיש לו עט סופר מהיר, ויש לו כח הכתיבה, אז הוא יתיישב לכתוב לאיש הזה מכתב חיזוק לעודדו ולחזקו. וממחשבה למעשה, הוא התיישב ועטו בידו, וכתב מכתב חיזוק נפלא ביותר.

הוא לקח את המכתב שהוא כתב, ונתן אותו למדפיס שידפיס את זה במחשב, ויסדר אותו בצורה יפה ומכובדת.  כשהמדפיס גמר להדפיס את המכתב, והוא הלך לקחת את המכתב, אז חזר וקרא את המכתב, והוא חשב לעצמו "אולי לא כדאי לשלוח את זה, הרי למעשה הוא לא מכיר אותי כמעט, ואולי הוא גם ירגיש אפילו קצת פגוע מזה, ואולי הוא ירגיש כמסכן, אולי הוא כלל אינו רוצה שאדע מהצרות שלו", ולכן החליט ששב ועל תעשה עדיף , והוא לא הולךl לשלוח לו את המכתב, ואכן כן עשה , והוא לא שלח את המכתב.

כמה חדשים אח"כ – מספר רבי סנדר, הוא השתתף בחתונה מסוימת, ועמד ליד המיוזיק, פתאום ניגש אליו אחד ושאל אותו "האם אינכם בלויא?" ענה רבי סנדר "כן", ואז אמר לו האיש הזה כשדמעות בעיניו, "אני רוצה לומר לך שכרך הרבה מאוד, אני מקנא חלקך בגן עדן "… רבי סנדר הסתכל עליו כאילו שהוא נפל מהירח, הוא לא מכיר את האיש הזה, ואין לו שום מושג מה הוא רוצה ממנו, "לא עשיתי לכם מעולם שום דבר" – אמר לו רבי סנדר – "אולי אתם טועים במישהו אחר". אמר לו הלה, "לא לא לא! אתה עשית לי הרבה ואתה אפילו לא יודע, הבה ואספר לך".

"מספר האיש הזה: בשנה האחרונה עוברים עלי זמנים קשים ביותר, אני נמצא בתקופה מאוד קשה, ניסו הרבה דרכים לחזק אותי זה בכה וזה בכה, אבל כלום לא עזר. תקופה קצרה עבדתי בבית דפוס אחד, ותפקידי היה לעבוד על מחשב ולהדפיס מכתבים של אנשים. יום אחד הגיע מכתב מאחד בשם בלויא שצריכים להדפיס את המכתב, והתחלתי להדפיס את המכתב. תוך כדי שאני מדפיס את המכתב, הרגשתי שכל מילה מהמכתב מדבר ומכוון אלי! כל המכתב היה כאילו שכותבים את זה בשבילי, כל הניסיונות שאני מתמודד עמם היה כתוב במכתב, והיה שם דברי חיזוק נפלאים ביותר שהאירו בתוכי אור חדש של חיזוק, ונשב בקרבי טל תחיה של שמחה!

"חזרתי וקראתי את המכתב שוב ושוב עם דמעות בעיניים, הרגשתי שמן השמים מדברים אלי, קיבלתי אור חדש איך להתגבר על כל הניסיונות, קיבלתי חיזוק באמונה… וסיים האיש ואמר: הדפסתי את המכתב ולקחתי את זה הביתה, ואני קורא את זה כל הזמן, ומאז נעשיתי בריה חדשה".

(נועם שיח 'משפטים' תשפ"ד)