וַיֹּאמֶר בִּלְעָם לָאָתוֹן כִּי הִתְעַלַּלְתְּ בִּי לוּ יֶשׁ חֶרֶב בְּיָדִי (במדבר כב כט)
כדי לסבר את האוזן במה שקרה כאן עם בלעם והאתון, נעתיק מה שסיפר הגר"ש לוינשטיין שליט"א וננסה להבין ממה נבעה טיפשותו של בלעם הרשע:
באמריקה עשו פעם הגויים מתיחה, העמידו פיל ליד טלפון ציבורי, תלו על צווארו (במקום נסתר) מכשיר הקלטה והלכו.
אדם עמד שם ודיבר בטלפון, ולפתע הוא שומע מאחוריו מישהו גוער בו: "אה, אדוני אולי אתה מוכן לסיים כבר?!" הוא מסתובב אחורה ולתדהמתו רואה פיל!… כך עשו לכמה אנשים וצילמו במצלמה נסתרת את תגובותיהם. התגובות היו מגוונות: אחד נמלט משם בבהלה, אחד התחיל לצרוח בהיסטריה, אחד צחק ולעומת זאת חברו בכה, כל אחד ותגובתו הוא, אבל לא היה אחד שאמר לפיל בשוויון נפש: "נכון שאתה מחכה כבר הרבה זמן, אבל הייתי פה לפניך, אז חכה בסבלנות"…
זה לא קרה, מדוע? כי כשאדם רואה בהמה מדברת (או לפחות כך זה נראה לו) הוא מזדעזע. בלעם לא!
האתון שואלת אותו: "ההסכן הסכנתי לעשות לך כה?" והוא בשוויון נפש, עונה לה על השאלה: "לא". מה אתה עונה?! תזדעזע, תברח!
אלא, כתב הרבינו בחיי דבר נפלא בכוחות הנפש וז"ל:
היה ראוי בלעם שיתמה בפלא הגדול הזה של דיבור האתון, ושירעש מן הנס המחודש והמבהיל את כל ההולכים עמו בדרך והיה לו לחשוב ולהתבונן כי מאת ד' היתה זאת לסכל עצתו ולהשיב חכמתו אחור, אבל מתוך אכזריותו ורוע טבעו ומרוב חפצו ללכת, לקח העניין בדרך תמות (תמימות) ולכך השיב כאדם שמדבר עם חברו: כי התעללת בי וכו', עכ"ל
כלומר האדם יכול לראות את הנסים הגדולים ביותר – ולהשאר שווה נפש, ולא לחזור בו מרצונותיו ותשוקותיו! (עיין בספר להתעדן באהבתך, שמות עמ' צז, סיפור נפלא על כך).
(א געשמאקע ווארט)
המתנהג כבהמה לא מתרגש מבהמה
מדהים, איך הוא נשאר שווה נפש