הנסיון שעמד בפני ר' שמעון היה גדול מאוד. כאברך מן השורה, מעולם לא חלם שהצעה שכזו תופנה אליו, ומשזו באה לפתחו היא הותירה אותו מבולבל ואובד עצות.
ר' שמעון מכהן כרב בלתי רשמי בבית כנסת קטן באחד ממושבי השרון. לפני כמה שנים נקלע למקום וכובד למסור שיעור בין מנחה לערבית. המתפללים נהנו והפצירו בו לבוא שוב למחרת, ומאז הכל היסטוריה. מידי בוקר וערב הוא נוסע לאותו מושב קטן, והתושבים שמחים לראותו בכל פעם מחדש. הם שותים בצמא את דבריו, נהנים ומתחזקים משיעוריו, ואף נועצים עימו בכל שאלה הדורשת הכרעה.
בשנה האחרונה נפטר אחד מהמתפללים הקבועים, יהודי שומר תורה ומצוות. הרב היה בטוח כי הבן, שהתרחק מדרך אבותיו, לא יקפיד על אמירת קדיש לעילוי נשמת אביו. ואולם להפתעתו, מיד עם סיום השבעה, התייצב הבן לאמירת קדיש בכל שלוש התפילות.
כאשר למחרת שב הבן והופיע, וכך גם בימים שלאחר מכן הקפיד להופיע לכל התפילות, הפכה ההפתעה לתעלומה. קשה היה לתלות את הנהגתו בהתקרבותו לדרך אבות, שכן הוא הקפיד לשמור מרחק. לאורך כל התפילה הוא נשאר בחוץ, משתעמם או מתעסק בעיסוקיו, ונכנס רק לאמירת הקדיש. גם כשניסה הרב לדבר על ליבו שיכנס לכל הפחות לשיעורים, הגיב הלה בקרירות ובענייניות. הוא התאמץ שלא לפתח קשר אישי, והרב התייאש. הוא הבין כי יש דברים בגו, וכי לא סתם בא האיש לבית הכנסת, אם כי לא ידע לתת לכך הסבר מניח את הדעת.
למרות התנהגותו המתריסה של הבן, לטובת נשמת אביו שהיה יהודי יקר ואוהב תורה הקפיד הרב בכל אחת מהתפילות, טרם אמירת קדיש, לצאת החוצה ולקרוא לו להיכנס פנימה שחלילה לא יחמיץ את אמירת הקדיש.
כמה חודשים לאחר מכן צלצל הטלפון בבית הרב, והוא הופתע לשמוע מעבר לקו את בתו של הנפטר. הסיפור שהיא סיפרה שפך אור על התעלומה:
'כידוע לך', פתחה האחות, 'אבי זכרונו לברכה היה אדם דתי. לאחר פטירתו הוא הותיר אחריו אותי ואת אחי שהתרחק מדרכו. במהלך ה'שבעה' מצאנו את צוואתו של אבא, והדברים שנכתבו בה היכו אותנו בהלם.
אבא הותיר אחריו רכוש בשווי שנים עשר מיליון ש"ח, שמתוכם בחר להעניק לאחי עשרה מיליון שקלים, ולי רק שניים. אלא שהוא התנה זאת בכך שאחי יאמר אחיו קדיש בכל התפילות במשך שנת האבל, ואם לא ימלא את התנאי במלואו, יהיה עליו לחלוק עימי את הסכום, שוה בשוה.
כשאחי הצהיר על כוונתו לקיים זאת, חייכתי לעצמי… המרחק בינו לבית הכנסת, פיזית ורגשית, היה עצום, הייתי בטוחה שמהר מאד יתייאש. אך כשחלפו הימים וראיתי כי הוא עומד בדיבורו, התחלתי לחשוש כי הוא אכן יעמוד בתנאי שהציב אבא במלואו.
כדי להמנע מהפסד עצום שכרתי חוקר פרטי שיעקב אחרי אחי וינסה למצוא דרך לסכל את זכייתו בירושה, וזה גילה עד מהרה כי אמנם אחי מקפיד להגיע לתפילות, אך במהלכן הוא יושב בחוץ, ואתה הוא זה שמקפיד לקרוא לו לקדיש.
כבוד הרב, אני מבקשת ומפצירה – אנא ממך הפסק, לכל הפחות לפעמים בודדות, לקרוא לאחי לקדיש. לא צריך יותר מכמה פעמים כאלו, כדי שפעם אחת הוא לא ישים לב ויפסיד את הקדיש, ואני את שלי הרווחתי'.
האשה עצרה לרגע, בטרם המשיכה והטילה את ה'פצצה':
'כבוד הרב, אם תצליח לגרום לי לקבל את אותם ארבעה מיליון, אני מבטיחה להעניק לך מעשר מהסכום, כלומר: ארבע מאות אלף שקלים, לא פחות, מצידי תעשה עם הכסף ככל שתחפוץ, קח אותו לעצמך, או חלק אותו לעניים ונצרכים, רק תמנע ממנו קדיש אחד…'
אם בתחילה דחה האברך את ההצעה מכל וכל, הרי שבהמשך ראה בכך 'שאלה'. הרווח היה כל כך מפתה לעומת הצעד שנדרש ממנו, ובליבו החלו לעלות צידוקים רבים למעשה… כך, כשהוא אפוף מחשבות, עלה לביתו של בעל 'אילת השחר' וקיבל תשובה מהירה וקצרה:
'חלילה, חלילה לך מלהענות לבקשה, אינך יודע כמה גדול הוא ערכו של כל קדיש עבור הנפטר, עליך לדאוג שהנפטר יקבל את הקדישים שמגיעים לו באופן מושלם, ולא לעשות שום שיקולים אחרים!'
מצויד בהוראה ברורה ובברכת הצלחה המשיך הרב בשלו, בכל תפילה יצא החוצה לקרוא לבן לאמירת הקדיש, וההמשך היה מפתיע:
באחד הימים, לאחר תפילת ערבית, לפתע פצה הבן את פיו ושאל את הרב: 'תגיד, הרב, איך אתה עושה את זה?! אינך נפגע מכך שאני יוצא החוצה בכל התפילות ונמנע אף מלהשתתף בשיעור שלך?'
וכמו משמים היתה התשובה סדורה בפיו של האברך: 'ידידי, קודם כל, הקדיש שלך יקר מאוד לנשמת אביך, וזה מה שמדרבן אותי לקרוא לך שוב ושוב. ושנית, לענין השיעור; הרי דוד המלך כבר אמר (קיט עב) "טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף", דברי התורה שאני מוסר הם אוצרות שלא יסולאו בפז, אם כן ההפסד של מי שאינו משתתף בשיעור כולו שלו, ומה פתאום שאפגע?!'
להפתעתו של הרב, למחרת החליט האיש להיכנס לתפילות ולשיעור שאחריהן. הוא הקשיב לשיעור, ודברי התורה משכו את ליבו. למחרת השתתף שוב, ובימים הבאים המשיך בכך.
כעבור חודשיים החל לשמור שבת, ובהמשך אף התקרב לשמירת עוד ועוד מצוות.
לא היה זה מן הפלא כשגם לאחר סיום השנה המשיך האיש לבוא לבית הכנסת, הפעם לא לשם ממון, כי אם לשם שמים.
(עלון 'וכל מאמינים' – נשמע מפי רבי בנימין כהן, יו"ר קרן השביעית, ששמע מפי בעל המעשה)