הרב חגי ולוסקי – תורתך שאלתי
"וַיַּגֵּד לְאֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה וַתֹּאמֶר אֶסְתֵּר לַמֶּלֶךְ בְּשֵׁם מָרְדֳּכָי" (ב, כב)
מדוע מרדכי אמר לאסתר, ולא אמר בעצמו למלך?
- אלשיך: מרדכי רצה להיטיב עם אסתר, שתמצא חן בעיני המלך, שתאמר מעצמה.
- מנות הלוי: מרדכי רצה שהמלך יינצל על ידי אסתר ויזכור לה טובה זו כשתבקש את הצלת היהודים.
- יוסף לקח: מרדכי רצה שאסתר תתחבב בעיני המלך וסיפר לה את תכנית בגתן ותרש, שתאמר למלך ותציל אותו ממוות וע"י כך אהבתו אליה תגבר יותר. (אסתר, ברוב צדקותה, רצתה שהוא יזכה בתהילה ועל כן אמרה למלך, בשם מרדכי, שהוא אמר לה את הדברים).
- נחל אשכול: בעת ההיא לא התאפשר למרדכי לדבר עם המלך בייחודיות ובסוד.
- מלוא העומר: מרדכי חשש לומר זאת למלך, שמא ייבדק הנושא ולא יימצאו די ראיות להוכיח את מזימתם, אך אסתר בטחה בצדקת מרדכי, ועל כן אמרה זאת למלך.
***
"אִם עַל הַמֶּלֶךְ טוֹב יִכָּתֵב לְאַבְּדָם" (ג, ט)
מדוע המן אמר 'יִכָּתֵב לְאַבְּדָם', ולא אמר במפורש שרוצה להרגם?
- אלשיך: על אף שכוונתו היתה להשמידם, הוא לא הוציא זאת מפיו, אלא רק אמר 'לאבדם', בערמימות רבה ונקט בלשון שיכולה להשתמע למובן שונה, לשלול שלל ולבוז, מחשש שהמלך יסרב לאשר את השמדתם. המן תכנן שבמידה ואחשורוש ידחה את תכניתו להרוג אותם, לפחות יבקש לאשר לאבד את ממונם, ועל כן נקט בלשון דו משמעית, שהתכוון לשנות באגרות את המילים, ולהתאימן לתכניתו.
- מלבי"ם: כדי לשכנע את אחשורוש בקלות, נקט המן בלשון שמשתמעת לכמה מובנים, כשאחד מהם משמעותו שרצונו היה רק לאבד את צורת האומה, כלומר לבטל את דתם ולהכריחם לשמור דתות של עמים אחרים. אחשורוש כלל לא העלה בדעתו שהמן מתכוון להריגה ואיבוד נפשות.
- שער בת רבים: כשהגיע המן למלך, חשש שהוא לא יסכים להצעה שפלה ואכזרית, ולכן ביקש ממנו רק הסכמה עקרונית ופנה אליו בלשון עמומה – "יִכָּתֵב לְאַבְּדָם", בלשון נסתר, הוא לא פירט לו מי יחתום, מי יעשה זאת וכו'. לאחר שהשיג את מבוקשו, כשהסכים המלך לתכניתו והסיר טבעתו, לא הסתיר המן את זהות החותם, "בְּשֵׁם הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרֹשׁ, נִכְתָּב וְנֶחְתָּם בְּטַבַּעַת הַמֶּלֶךְ".
***
"וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ וַיֹּאמֶר לְאֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה מִי הוּא זֶה וְאֵי זֶה הוּא אֲשֶׁר מְלָאוֹ לִבּוֹ לַעֲשׂוֹת כֵּן" (ז, ה)
מדוע אחשורוש היתמם ושאל זאת, הרי הוא נתן להמן אישור לבצע את הגזירה?
- מנות הלוי: הוא לא היתמם, אלא כעס על התעוזה של הצורר, שהתכוון להשניא את אשתו, המלכה שבה בחר מכל הנשים, שהיתה יהודיה.
- אור חדש: אחשורוש אמר שגם אם נתן לו אישור, היתה זו רק הסכמה עקרונית, והיה עליו לשוב ולשאול אותו שנית לפני שליחת האגרות, ולא לכתוב ולשלוח אותן מעצמו, ולכן שאל 'מי הוא זה ואי זה הוא אשר מלאו לבו לעשות כן'.
- רבי חיים קניבסקי: אחשורוש אכן ניסה להיתמם ועשה עצמו כאינו יודע ושאל 'מִי הוּא זֶה… אֲשֶׁר מְלָאוֹ לִבּוֹ לַעֲשׂוֹת כֵּן', באכזריות כזו, להמית אומה שלמה ללא כל סיבה.
(מתוך ספרי תורתך שאלתי, שחיבר הרב חגי ולוסקי. להערות: [email protected] , 052-9453811)