השבת נקרא פרשת מטות, תחילת הפרשה מדברת על ענייני נדרים. וידוע מה שאומר שלמה המלך ע"ה 'טוב שלא תידור משתידור ולא תשלם'. כי עניין הנדר, מוצא שפתיים, כשאדם מפר אותם זה דבר חמור מאוד. עד כדי כך שאנחנו רואים שביום הכיפורים, שהוא היום הכי קדוש לעמ"י, מה אנחנו אומרים בליל יום הכיפורים? לא מדברים לא על חטאים ולא על עוונות ולא על פשעים, אלא אנחנו מדברים על 'כל נדרי ואסרי', אנחנו מבקשים לבטל את כל הנדרים שנדרנו ואולי לא יכולנו לעמוד בהם.
אם כן נשאלת השאלה, אם הנדרים הם כל כך חשובים והתורה מזהירת עליהם ביותר למה התורה מדברת אל ראשי המטות שזה בעצם שם הפרשה. ראשי המטות, הנשיאים, ראשי הקהל, למה אליהם האזהרה הזו של מוצא שפתיים, האזהרה צריכה להיות אל כל בית ישראל למה דווקא אל ראשי המטות?
אומר על כך החתם סופר: כי בדרך כלל אנחנו יודעים שראשי המטות במיוחד כשהם רוצים להיבחר, הם כ"כ הרבה מבטיחים לקהל, אני יעשה בשבילכם כך, ואני יעשה בשבילכם אחרת, ואני אתן לכם מה שתבקשו , וכמו שפעם היו כאלה שאמרו שיהיה אוטו לכל פועל, ככה הבטיחו . אבל אנחנו יודעים שלמחרת הבחירות שום דבר לא מתקיים. וכל מה שדברו אלה היו הבטחות סרק והם לא עומדים בדיבורם. לכן התורה מדברת דווקא אל אלה שהם צריכים לשמש כדוגמא – ראשי הקהל, ראשי המטות הם צריכים לשמש כדוגמא איך לשמור על מוצא שפתיים, על מוצא הפה, לכן התורה מדברת אל ראשי המטות. דווקא הם צריכים לשמש כדוגמא ומהם יראו וכן יעשו.
ולכן אנחנו יודעים שבספרי המוסר הדברים האלה לא אמורים דווקא לראשי המטות אלא לכל אבא בתוך ביתו הוא לפעמים מבטיח משהו ולא מקיים. אז מה הילד ילמד מזה? הילד ילמד שלא צריך לקיים, שאפשר להבטיח ולא לקיים.. וזה דבר חמור מאוד. ולכן אנחנו נוהגים בכל הבטחה או בכל אמירה תמיד לומר 'שיהיה בלי נדר' . אני אתן אבל בלי נדר , אני אתן צדקה לביהכנ"ס אבל בלי נדר, כי אח"כ אם זה הופך להיות נדר ואדם לא מקיים, חז"ל אומרים שאדם נענש מאוד קשה על דבר כזה של אי קיום נדר. מאוד חמור.
ולכן כל אחד מאתנו צריך מאוד להיזהר על מוצא השפתיים. ואם אתה בכל זאת מבטיח – אז תבטיח אבל שיהיה בלי נדר. כי נדר ולא מקיים את הנדר זה דבר חמור מאוד. וכל אחד צריך לשמש כדוגמא לשני, איך בדיוק להיפך אם אתה כבר אומר תקיים מה שאמרת כי הדיבור אצלנו הוא דיבור שווה הרבה מאוד. התורה נותנת לזה מאוד הרבה הערכה ותוקף ועל זה אומרת התורה "לא יחל דברו ככל היוצא מפיו יעשה" מה זה "לא יחל דברו" – לא יחלל את דברו. הדברים שאדם מוציא מפיו הם צריכים להיות דברים של קודש שלא יחלל אותם לא יחל דברו, לא יהפוך את הדברים לחולין.
ואם אנחנו נשמור על פינו, על דיבורנו אז בעז"ה גם הקב"ה ישמור ויקיים את כל הבטחותיו לנו, לעמ"י, לפרט ולכלל.