הרה"ג רבי יוחנן האגער שליט"א, בן יקיר לאביו כ"ק מרן אדמו"ר מוויזשניץ בית שמש שליט"א, התמנה לאחרונה לשמש כמנהל דמתיבתא וויען בעיר מאנסי. הוא משקיע כוחות גדולים לרומם את איכות הישיבה ואף משתדל לקבל אליה בחורים טובים ומצוינים שיוסיפו חן והדר לרמה הגבוהה של הישיבה המיוחדת אשר שמה הטוב הולך לפניה בכל מקום.
תחת אחד השיחים מספר רבי יוחנן מעשה נפלא:
בתקופת רישום התלמידים לישיבה, הגיע אליו יום אחד טופס רישום של בחור חלש מאד, ובמחשבה ראשונה שעלתה אצלו נטתה דעתו שלא לקבלו אל הישיבה. הוא בירר על הבחור אצל ידידים ומכרים, והתברר שהבחור הזה אמנם אינו מהווה סכנה רוחנית לתלמידי הישיבה, אבל הוא לא יוסיף לאיכות הישיבה מאומה מחמת כישרונותיו החלשים מאד.
עם זאת, כמי שמופקד על נשמותיהם של בחורים צעירים ובדיני נפשות עסקינן, הוא עדיין הסתפק לכאן ולכאן, אולי בכל זאת ראוי שיקבלו אותו כדי שאחרים מתלמידי הישיבה ישפיעו עליו ויצליח בתלמודו ובהתנהגותו; מאידך גיסא היה גם את הצד השני שאולי אכן אין מן הראוי לקבלו, בשביל לשמור על הרמה הגבוהה של הישיבה המצוינת.
לבסוף ריחם רבי יוחנן על הבחור ועל אביו, והחליט שיקבל את הבחור כתלמיד מן המנין, וכן עשה. הוא מספר שבאותה שעה נשא תפילה זכה לפני הקב"ה: "הייליגער טאטע! איך האב מחזק געווען דיין קינד, יעצט בעט איך דיך, העלף מיך מחזק זיין דיין ישיבה"! (אבינו שבשמים! אני חיזקתי את בנך, עכשיו אני מבקש ממך, עזור נא לי לחזק את הישיבה שלך).
מספר הרה"ג רבי יוחנן שליט"א דברים כהווייתם:
"ימים אחדים לאחר מכן, הגיעו כמה וכמה טפסי רישום של בחורים המבקשים להתקבל לישיבה אצלנו, ואחד מהם היה מאת הבחור החלש הזה אשר כבר הסכמתי לקבלו, אבל לא הצלחתי להבין מה קורה כאן, הרי כבר קיבלתי אותו לישיבה ושלחתי מכתב אישור לביתו על קבלתו, א"כ למה הוא שולח עוד פעם טופס רישום?
"אולם כשהמשכתי לקרוא את הטופס ששלח אותו בחור, נוכחתי לראות ששם האב שונה, וגם שם הישיבה ממנה הוא מגיע שונה מהפרטים והנתונים שהיו אצלי בטופס הראשון של אותו בחור, ואז הבנתי שאין זה אותו בחור אלא בחור אחר".
דבר זה היה לפלא בעיניו, כי השם של הבחורים הללו לא היה שם רגיל ושכיח. הלך רבי יוחנן ובירר היטב אחר הבחור הזה, ושמע שהבחור הוא מצוין להפליא והרבה ישיבות 'רודפות' אחריו כדי שיבוא ללמוד אצלם! מיהר המנהל להזמין אליו את הבחור עם אביו, ואמנם תיכף כשהבחור נכנס אליו ראה שמדובר בבחור משכמו ולמעלה, ובוודאי בחור זה הולך להוסיף בעז"ה הרבה לטובת הישיבה.
שאל המנהל את אבי הבחור: האם יש לכם איזה קרוב משפחה ששמו הוא כשם בנכם? ענה האב: "אני יודע מזה, מדובר בקרוב רחוק מאוד, ואין לנו כמעט שייכות". שאל רבי יוחנן את האב: "האם ידעת שהבחור ההוא הולך להיכנס ללמוד כאן בישיבה"? ענה האב: "לא ידעתי, ואפילו איני יודע באיזה ישיבה הוא לומד עכשיו".
התחיל המנהל לדבר עם הבחור וראה שלפניו עומד עילוי ממש! יקר המציאות! וכמובן שמיד קיבל אותו לישיבה. או-אז נענה האב ואמר למנהל הישיבה רבי יוחנן: "אומר לכם את האמת! ישיבות רבות רדפו אחרי בני שיסכים להיכנס אליהן, ואילו אתם אפילו לא ביקשתם כלל שבני יבוא ללמוד אצלכם, ומכל מקום אני בעצמי איני יודע למה ליבי משך אותי לשלוח אותו דייקא לישיבה הזו"…
את הסיפור מסיים רבי יוחנן ואומר: "בחור חשוב זה אכן מוסיף השפעה גדולה ומרובה על כל תלמידי הישיבה, ואנו רואים בכך סייעתא דשמיא מיוחדת שליוותה אותנו במעשה זה, לאחר שהחלטנו לקבל את הבחור הראשון כדי לחזק אותו, וכך זכינו לקבל את הבחור השני שהרבה ישיבות חשקו בו, והנה אלינו הוא הגיע מעצמו ללא הזמנה".
(המבשר תורני)