עמוד היומי עם גישמאק: לעולם יהיו דבריו של אדם מועטין
אדם רוצה להרבות בתפילות ארוכות ובקשות האם יעשה כך?
נאמר במסכת ברכות דף סא ע"א לעולם יהיו דבריו של אדם מועטין, ויעויין בדברי חמודות (על הרא"ש פ"ט סוף אות פד) שכתב:… ואין זה נכון, מפני שכאשר מאריכים בענינים הרבה הרי הוא כעוֹל – על רובא דרובא וממעטין הכוונה, ואין זה נכון כי טוב מעט בכוונה. ושנית מי שיש לו לב להבין וללמוד, טוב לו תורת ה' ללמוד ויהיה לו די בתפילות המחויבות מאנשי כנסת הגדולה. ובפרק 'מפנין' מוכח שתלמוד תורה כנגד כולם ואפילו נגד תפילה, עכ"ל.
תלמיד צעיר שחשקה נפשו להאריך בתפלה האם נוהג כדין? כתב בעיון יעקב, שמהגמרא ברכות דף לב ע"ב ששאלה: תורתן [של חסידים הראשונים שהיו שוהין שעה קודם התפילה] היאך משתמרת? יש ללמוד שמתחילה ימלא כריסו בלימוד תורה ש"ס ופוסקים, ואח"כ ינהוג עצמו במידת חסידות כדי שתשתמר תורה בקרבו. ובמגיד תעלומה כתב, שאותם שלא מילאו כריסם, ולא למדו כל כך, אינם רשאים להאריך בתפילה להתבטל מלימוד, כי היאך יאמר עליהם "תורתן משתמרת", ואין התורה חקוקה בקרבם. ובספר אגרא דכלה (פ' ויצא) כתב שקבלנו מרבותינו הקדושים שגם לבעלי השכל הזך הדבקים בהשי"ת בשכלם, אם לא יכתתו גופם ויחדדו שכלם במתק אור התורה, להסיר קמשוני השכל ע"י חידוד התורה, לא תתקיים הדבקות וסופה בטלה, כי במשך הזמן, בלא תורה יתמשך השכל חס ושלום אחר החומר.
(חשוקי חמד)