אליעזר (לייזר) רוט
לקראת ימי הרחמים והסליחות, פנינו לגבאי הצדקה ופעיל הקירוב רבי יוחנן בריזל, שבמשך עשרות שנים קירב לב בנים על אבותם באוקראינה ובמקומות נוספים בעולם, וביקשנו לשמוע ממנו על בעלי תשובה ועל הדרך שבה יכול אדם לעורר את עצמו ואת אחרים לתשובה.
"אחת השאלות הגדולות שכל אדם צריך לשאול את עצמו היא, האם אני עושה את מה שאני עושה מתוך רצון אישי, או בגלל השפעה חברתית", אומר הרב בריזל, "צריכים לדעת שאין אדם שחסין מפני השפעה חברתית, לא בכדי אומר הרמב"ם שמי שלא מצא מקום לגור בין יהודים יראי שמים שישפיעו עליו לטובה, מוטב שילך להתגורר לבד במדבר ולא במקום יישוב, ובלבד שלא יושפע לרעה משכניו הרעים.
"אבל עם כל זאת, יש אנשים שמושפעים מאוד מאוד מהחברה, ויש אנשים שההשפעה של החברה עליהם פחותה יותר, ואני אספר לכם על שני אנשים מאוד מעניינים, מה שיפתח את העיניים בעניין הזה.
"כשהגענו לאוקראינה, לאחר נפילת מסך הברזל, והתחלנו לפעול שם לקרב יהודים לאביהם שבשמים לאחר יובל שנות קומוניזם ובולשביזם, פגשנו בעיקר יהודים שלא ידעו מחייכון ומיומיכון. הם לא ידעו לקרוא א' ב', על אחת כמה וכמה שלא היו להם מושגים לגבי שבת, כשרות ועוד.
"היו יהודים יותר מבוגרים שכן זכרו קצת את העולם שלפני המהפכה הקומוניסטית, אבל בעיר שפיטובקה פגשנו יהודי בשם מישה, קראנו לו ר' משה. היינו מנסים לקרב אותו לתורה ויהדות, אבל הוא הגיב באדישות. הוא צחק עלינו, וראינו שהוא ידע לא מעט גמרות, משניות הלכות שונות. הוא לא היה עם הארץ בכלל, אבל רחוק מאוד משמירת מצוות רח"ל.
"יום אחד תפסתי אותו ואמרתי לו ר' מוישה, תסביר לי. מה יש לך? למה אתה כל כך לא מתלהב מתורה ומצוות. מישהו עשה לך רע בישיבה? הראש ישיבה העליב אותך? בחיידר המלמד הרביץ לך מדי חזק? למה אתה כל כך מתעקש לדבוק בכפירה של סטאלין ולא בתורת ישראל? תסביר לי את עצמך!!!
"הוא כמעט בכה. "הכל נשרף", הוא אמר לי, "אני ראיתי בעניים שלי שכל העולם היהודי נמחק, כולם כולם כולם, אף אחד לא נשאר. אני למדתי בישיבת בקלצק, היה לנו שם ראש ישיבה קראו לו הרב שך, איזה רבי הוא היה, איך למדנו אצלו! אבל מה נשאר? לא נשאר כלום…".
"שאלנו אותו: ר' מוישה, על מי אתה מדבר, על רבי אליעזר מנחם מן שך???". הוא אמר כן, ה' יקום דמו…
"אמרנו לו, למה אתה אומר ככה? הרב שך חי וקיים, יש לו ישיבה ענקית, ישיבת פוניבז'… יש לו אלפי תלמידים!!!".
"ר' מוישה הסתכל עלינו בעיניים קרועות לרווחה ואמר: "מה אתם מדברים שטויות. איפה יש ישיבה עם אלפי תלמידים, אני ראיתי את הכל נשרף ונחרב. בכל אוקראינה וליטא ופולין בכל אירופה לא נשארה ישיבה אחת. למה אתם מספרים לי סיפורים כאלו לא נכונים?".
"התחלנו לשכנע אותו, פתחנו לו את העיניים. הסברנו לו שבזמן שהוא היה כאן מאחורי מסך הברזל, בחלקים האחרים של העולם היהדות פרחה ושגשגה, אלפי ישיבות תלמודי תורה, כוללי אברכים, רבנים וגדולי תורה. הרב שך הוא אחד המנהיגים החשובים ביותר".
**
"הדברים חוללו מהפך עצום בלבו של ר' מוישה. הוא מאוד התרכך, וביקש שנביא לו תפילין להניח. אט אט הוא החל להתקרב ליהדות, הבאנו לו ספרים, והוא פשוט התחיל ללמוד גמרא, ספרי הלכה, ספרי מוסר. כל מה שהוא למד פעם התעורר אצלו.
"אחרי יותר מחמישים שנות נתק מיהדות, חמישים שנה שבהם היה מנותק באופן מוחלט מהתורה ומשמירת המצוות, הכל התעורר מחדש.
"בתוך זמן קצר הוא התחיל למסור שיעורים ליהודים המקומיים, הוא היה מגיע יום יום לבית הכנסת להתפלל שחרית מנחה וערבית, והיה מוסר שיעורים ברוסית. הוא גם היה מעודד את המקומיים לבוא לשיעורים, לבוא לבית הכנסת. הוא היה תופס נערים צעירים, יהודים שהיו רחוקים מיהדות, והיה משכנע אותם, תבואו לשמוע שיעור, בואו תראו כמה טוב ללמוד תורה, לשמור מצוות, להניח תפילין. היהודי הזה שעד לא מכבר היה מנותק לחלוטין ולא הסכים לשתף איתנו פעולה, הפך להיות פעיל קירוב בעצמו.
"אחרי תקופה הוא עלה לארץ, תחילה התגורר באופקים, לאחר מכן התגלגל בכמה תחנות נוספות ובסוף ימיו התגורר בירושלים. הוא אמר לי כל הזמן שננסה לקרב גם את הבת שלו ואת הנכדה שלו שעלו איתו לארץ, אבל לצערי לא כל כך הצלחנו בכך.
"באחת הפעמים לקחנו אותו לרב שך שכבר היה אז זקן מופלג. הרב שך לא זכר אותו, אבל הוא התווכח עם הרב שך באיזה צד של השולחן, הוא, הרב שך היה יושב, וכמו כן הוא הזכיר את השמות של מי שלמד איתו בחברותא, ואת חלקם הרב שך אכן זכר.
"זה סיפורו של אדם שהיה בחור טוב בישיבה, הוא היה מצוין, למד עם כל הרצינות והיו לו גם כישרונות והוא זכר את שלמד לאורך עשרות שנים. אבל כשהוא נשאר לבד, בלי חברים, הוא התרחק והתנתק, ומזה אנחנו רואים עד כמה חשוב לאדם להיות בחברה טובה.
"כי גם מי שהוא יהודי טוב, מלא בתורה וביראת שמים, אם הוא מנותק מחברה טובה, עם הזמן הכל מתחיל להתעמעם, על אחת כמה וכמה אם הוא נמצא בחברה רעה ומוקף בחברים רעים שמשפיעים עליו לרעה חלילה וחס".
**
"לעומת זאת אני זוכר גם מקרה אחר, מפעים ומדהים לא פחות, ואפילו יותר. היה זה בעיר טרנופול. שם מצאנו יהודי אחד, שמשך יותר מחמישים שנה הוא שמר תורה ומצוות בסתר, לבדו, בלי אף אחד.
"הגעתי אליו הביתה וראיתי אותו יושב עם טלית ותפילין שהיו לו עוד מלפני תחילת העידן הקומוניסטי. היה לו סידור, היו לו מחזורי תפילה, ועוד כמה ספרי קודש בודדים.
"היהודי הזה, ר' זושא, היה כבן ארבעים כשירד מסך הברזל הקומוניסטי. הוא היה יהודי חסידי שורשי, כמדומני שהוא השתייך לחצר הקודש טשורטקוב, ובמשך עשרות שנים שמר לבד על התורה ומהצוות מתחת לעינו הבולשת של המשטר הבולשביקי.
"כשאנחנו הגענו לשם הוא כבר היה בן למעלה מ-90, אולי אפילו 95. הוא לא בא לבית הכנסת בגלל גילו המופלג, אבל היה יושב בבית קרוב לחצי יום מעוטר בתפילין ועטוף בטלית, מתפלל, לומד, ומקיים אורח חיים יהודי לכל דבר. הוא אפילו הקפיד לחגור את עצמו בגארטל לפני התפילה, וסיפר לי שלאורך שנים הוא לומד 'אור החיים' הקדוש מדי יום חמישי בערב, כפי שהורגל לפני המשטר הקומוניסטי, להשתתף בשיעור 'אור החיים' מדי 'ליל שישי'.
"אותו ר' זישא סיפר לי שהוא לא אכל בשר כבר למעלה מחמישים שנה, כי לא היה לו בשר כשר. כמובן שהשתדלתי לדאוג לו ומאז הייתי משתדל מאוד לשלוח לו בשר כשר לפני כל חג.
"אבל אז נכונה לי הפתעה מאוד מאכזבת. כשהתקרב יום כיפור, הבנתי שר' זישא הצדיק, מתכונן להגיע לבית הכנסת במכונית. יש לו מישהו שיקח אותו ברכב, כי בגילו המתקדם הוא לא יכול לצעוד רגלית.
"אני לקחתי את זה מאוד קשה. יהודי ששמר ככה על המסורת כל כך הרבה שנים, יסע ברכב ביום כיפור? איך זה ייתכן?".
"דיברתי על זה עם אחד הרבנים שליוו את הפרויקט שלנו, והוא אמר לי שזה מאוד פשוט: "הוא זוכר את ההלכות של סוס ועגלה, והוא יודע שאסור לרכב על סוס ועגלה בשבת וביום כיפור. אבל כשהוא היה בסביבה יהודית, עוד לא היו מכוניות באוקראינה, איך הוא אמור לדעת שאסור לנסוע ברכב?".
"אותו רב אמר לי להיות מאוד זהיר עם ר' זושא, ולא לגרום לו צער גדול על ידי כך שאגלה לו שנסיעה ברכב היא חילול שבת וחג. בוודאי שצריכים להגיד ולהפריש אותו מאיסור, אבל צריכים לעשות את זה בחכמה גדולה ולא בצורה שתגרום לו עגמת נפש חלילה, וכך עשינו.
" הוא היה אדם בודד ר' זושא , היו לו שני בנים אם אני זוכר נכון, אבל עם נפילת מסך הברזל שניהם היגרו לגרמניה. זה מאוד ציער אותו, אבל לא היתה לו השפעה עליהם. החינוך הקומוניסטי שקיבלו בבית הספר, היה חזק יותר מהערכים שניסה להחדיר בהם. מולו היה כל המערך הענק של גוש "המדינות הסובייטיות, כל הסביבה והחברים שלהם היו כולם גויים או יהודים רחוקים מתורה ומצוות. אחרי כמה שנים הוא הלך לבית עולמו וב"ה הצלחנו לדאוג לכך שהוא יובא לקבר ישראל כדת וכדין. אין לי ספק שהוא הגן על הדור כולו, כיהודי ששמר תורה ומצוות לבד, לבד, בסתר, תוך שהוא מסכן את עצמו עד מאוד".
**
"עכשיו מגיע חודש אלול", "אומר הרב בריזל, "זה חודש של 'אני לדודי ודודי לי'. צריכים להתחזק, צריכים לחזור בתשובה, לכפר על העבר.
"אבל אני חושב, שמי שרוצה שלהתחזקות שלו יהיה באמת קיום, שידאג לדבר אחד עיקרי, להימצא בחברה טובה. לדאוג שהחברים שהוא מוקף בהם יהיו יראי שמים, אנשים בעלי מידות, אנשים שהתורה חשובה להם ונמצאת בראש מעייניהם.
"זאת הקבלה הכי טובה שיהודי יכול לקבל על עצמו. להתרחק מחברים רעים, להתחבר לחברים טובים, ולזכור שגם כשאין לו חברים, הקב"ה נמצא איתו, וצריכים לשמוע בקולו ולציית להוראותיו בכל עת ובכל מצב, גם אם אתה נמצא לבד לבד וכבר חמישים שנה לא זכית לראות עוד יהודי שמניח תפילין ושומר שבת.