באחד הימים – כך סיפר המשגיח רבי מתתיהו – בהיותו בחור ישיבה הוא צפה בשיח נוקב שהתנהל בין המשגיח רבי אליהו לופיאן זצ"ל לבין אחד הבחורים.
מידי בוקר היה המשגיח לוקח את תשעים שנותיו בקירוב ומסתובב בין החדרים וביתני העץ. מעיר את הבחורים לתפילה. לאחמ"כ בחלק מסוים של התפילה. היה עומד בפתח הקטן של הכניסה לבית המדרש ואין תלמיד שהצליח להימלט ממנו. לא היה אפשרי לאחר בלי לפגוש את המבט החד של עין אחת שבקושי רואה, אבל בכוחה לחרך את הלב. בבוקר ההוא החליט תלמיד מסוים להתחכם. הוא הגיע בשלב די מאוחר של התפילה ונכנס מהחלון שבקדמת בית המדרש. אם הוא סבר שהרוויח משהו, הרי שהתבדה. בסיום התפילה עצר אותו המשגיח הישיש, ותהה מתי הוא הגיע, לפני אשרי הוא ענה. וכוונתו היתה כי יש אשרי גם לאחר חזרת הש"ץ… רבי אליהו הביט בו בתקיפות קלמאית ואמר לו 'לא ראיתי אותך נכנס כלומר נכנסת מהחלון, עשית את זה ברמאות, מה אתה חושב שאתה עושה, אתה רוצה להרגיל את עצמך להיות שקרן'…
רבי מתתיהו שהיה אז בראשית שנות העשרים לחייו. עמד לא רחוק מהם הוא הביט במשגיח הרועד מזעזוע ונחרד, דאגתי לבריאותו. ואז הנחית רבי אליהו על התלמיד המתחכם משפט עצום. 'אילו הייתי יודע שאתה יודע שאני אוהב אותך, היית מקבל כעת סתירה. רבי מתתיהו שכאמור המשיך לעקוב אחר המתרחש, הפנים את עומקה של הנזיפה. בשביל לחנך בתקיפות וחומרה. הדבר הראשון שנדרש הוא שהמתחנך יבין שאכפת ממנו, שאוהבים אותו. – הרגשתי אז -יספר לימים רבי מתתיהו סלומון לתלמידיו 'כי המשגיח העניק לי יהלום יקר' 'וידעת עם לבבך כי כאשר ייסר איש את בנך ה' אלוקיך מייסרך' שנבין כשהבורא מייסר, זה כמו שאבא מייסר את בנו. עכשיו תבדקו את עצמכם איך אתם מייסרים את הילדים. אם זה בא מזעם, כי הם הרגיזו אתכם. אם ככה נראית תוכחת אב ואם. מוכרחים אנו להבין שתוכחה חייבת להיות מאהבה. אהבה. ואת האהבה הזו היה אומר מוכרח הילד להרגיש.
מה תפקיד הישיבה…
סיפר פעם המשגיח זצ"ל: כשהתמניתי לראשונה למשגיח שאלתי את מורי ורבי הגריא לופיאן זצ"ל אם ייאות להתוות לי מהו תפקידו של משגיח בזמנינו. הוא ענה לי, כי שאלה זו שאל בדיוק הסבא מסלבודקא את רבי ישראל סלנטר על תפקיד הישיבה, ותשובתו של רבי ישראל הייתה בזה"ל: "להחיות רוח שפלים ולהחיות לב נדכאים".
מה שולח הבורא לאדם כשיש עליו גזירה…
בספרו מתנת חיים על תומר דבורה. מתאר המשגיח רבי מתתיהו זצ"ל דבר נפלא, באחד משיחותיו של רבינו רבי אליהו לופיאן זצ"ל בכפר חסידים. אמר: כאשר הבורא יתברך רואה שלפי מידת הדין אדם אמור להיענש. הוא שולח לו עני או נזקק כדי להעמיד בפניו הזדמנות לרחם עליו, ובכך לעורר את רחמי הבורא ולצאת זכאי. יש הורים, אמר רבי מתתיהו. שאולי זקוקים לרחמי שמים מהשי"ת בחסדיו שלח להם התמודדות עם הבן או הבת שלהם, כדי לתת להם הזדמנות להיות רחמנים וללכת בדרכיו. הילדים הללו הם ההזדמנות שלהם לזכות ברחמים מהבורא בכל.
הריח של האשפה לא קרוב לריח העבירות שלנו…
לא אחת היה המשגיח מעוות את פניו כשנזכר באותו ערב יום כיפור בבחרותו. כאשר היה מי שנזכר לפנות את פחי האשפה שליד הישיבה בכפר חסידים. פחי אשפה תמיד היו מצחינים. אבל עם פינויים זה הפך לבלתי נסבל. השעון לא וויתר הגיע זמן מנחה של ערב היום הקדוש. אסור להתפלל מנחה ככה! פסק רבי אלי'ה לופיאן. אם אי אפשר להתפלל אולי נלמד מעט מוסר עד שיחלוף הריח. אבל הזמן לא עשה את שלו. בלית ברירה עסקו הכל בשטיפה יסודית וניקוז עד שהיה ניתן להמשיך בסדר היום. 'רבותי' קרא המשגיח ורבי מתתיהו היטה את אזנו למילים שיעביר ברבות הימים. מה רוצים מאיתנו משמים. הריח הזה של האשפה לא קרוב לריח שיותירו העבירות שלנו. אבל הבורא עובר על פשע ומנקה אותנו באהבה. כעת תעריכו את היום הזה שבו רוחצים אותנו.
האם אצלכם בישיבה יש מכשירי פלאפון?
סיפר המשגיח הג"ר דורון דוד גולד שליט"א (הובא בספרו תורתך חנני, על שבועות עמ' ר"ז) כאשר ארצות הברית תקפה את עיראק, במה שמכונה מלחמת המפרץ השניה' מצאו במפקדה נטושה של אירגון הטרור 'אלקעידה' תרשימים של העיר ליקווד ומוסדותיה. הערכה של שירותי הביטחון האמריקאים היתה, שארגון הטרור מתכנן פיגוע בליקווד. שנחשבת לאחד הסמלים היהודים היותר בולטים בארה"ב. שלטונות הבטחון יצרו קשר עם הנהלת הישיבה בליקווד ודרשו מהם להציב שמירה בפתח כל המוסדות שבעיר. נציג הישיבה המשגיח רבי מתתיהו סלומון נסע לארץ ישראל לשאול את פיו של מרן הגאון רבי חיים קנייבסקי זצ"ל האם יש צורך להישמע להנחיית השלטון או שאין צורך לחשוש כל כך, ופטורים מלהציב שמירה. נענה רבינו ואמר: ישיבה לא צריך שמירה. אחרי שעזב המשנית את בית רבינו, יצא אליו אחד מבני הבית, ואמר שרבינו רוצה לומר לו משהו. המשגיח רבי מתתיהו חזר ורבי חיים אמר לו האם אצלכם בישיבה יש מכשירי טלפון? ענה המשגיח: כן. בישיבה יש מכשירי טלפון לתלמידי הישיבה. ענה רבינו: אם כן צריך להציב שמירה. כלומר: מהותה של ישיבה היא בכך שהתלמידים מנותקים מהעולם ויושבים ושקועים בתורה ומצוותיה. אבל כאשר הם מחוברים לעולם על ידי פלאפון, שוב חסרה במעלתה הגדולה של ישיבה. דבריו של רבי חיים עוררו בקרבו של המשגיח סערה גדולה, והוא חזר לליקווד וקבע תקנה, כי אין לשוחח בטלפון בתוככי בית המדרש, וכי העובר על כך נקרא גזלן! ואכן מאז ב"ה אין פרץ ואין צווחה בהיכלי התורה בעיר ליקווד.
האם אינך מתחרט על המלחמה באינטרנט…
זמן קצר לאחר הכנס הגדול נגד האינטרנט האיום. לקה רבי מתתיהו באירוע מוחי הוא סבל ייסורי איוב יותר מעשור, בנו מספר דבר מבהיל, כששאלו אותו מפעם לפעם אם הוא לא מתחרט שפתח במלחמה נגד הטכנולוגיה, שראה אותה מלחמה נגד הסטרא אחרא, שאולי נקמה בו וגרמה לו לשלם על כך מחיר. הוא נענה ואמר: על דעת כן עשיתי זאת. זיע"א.
(עלון 'עקבתא דמשיחא' גיליון 376, שבט תשפ"ד)