דמותו המיוחדת של הגאון החסיד רבי נטע זצ"ל, שהיתה ואיננו, נצרבה בזיכרונות רבים. הוא שהיה גברא רבא, השפיע לרבים בתורה, עבודה והשקפה הטהורה, ממה שקיבל מדורות קודמים, הוא היה מדמויות הפאר האחרונים שחיבר וגישר בין דורות. זכה בחיי חיותו למלא אסמיו בתורה וחסידות במחיצת קדשם של ענקי עליון, אדירי התורה ארזי הלבנון, צדיקי ומאורי החסידות, מהם השפיע לתלמידיו הרבים.
הוא שהיה דורש ומבקש את ה' כל ימיו, ינק ממאורם של צדיקי וחכמי ירושלים של מעלה, מצור מחצבתם של גאונים אדירים: עמד במחיצתם הקדושה והתאבק בעפר רגלי רבו והעלה עלי גיליון דברי תורתו של מרן הגאון רבי איסר זלמן מלצר זי"ע
בחודש אלול האחרון לחיי חיותו, בשנת תשע"ב, כששח רבי נטע זצ"ל על ההתחזקות בימי הרחמים והסליחות בימים אלו, סיפר בערגה: 'כי כשהיה רבו הגרא"ז מלצר מעביר שיחה מוסרית בחודש אלול, היה בוכה. פעם ביקשו ממנו בערב יום כיפור לשאת דברים, החל להשתנק בבכי ולא היה יכול להמשיך, עד שנאלץ לוותר על ה'שמועס'. — כבר לא היו צריכים יותר'.
סיפר רבי נטע:
"מעשה באברך שהחל בתעניות ובסיגופים כדי למרק עוונותיו. כתוצאה מכך החל מצבו הפיזי להתדרדר והוא אף שקע בעצבות ובמרה שחורה. כאשר הרגיש בכך הצדיק הירושלמי רבי שמואל הומינר, הלך עם אותו אברך לרבנו ראש הישיבה הגאון רבי איסר זלמן, על מנת שישפיע עליו לחדול מדרכו זו.
"מששמע הגרא"ז את פרטי הדברים, אמר לו לאותו יהודי בצורה תקיפה ביותר: 'אם תפסיק מהיום והלאה את הצומות והסיגופים ותיטיב את דרכיך, הרי את כל חטאי העבר שלך הנני לוקח עלי ומקבל אותם על עצמי'. לימים נהפך האיש לאחר מחשובי תלמידי החכמים שבירושלים".
הגה"צ רבי נטע זצ"ל היה מוסיף על סיפור זה ואמר: "מסירות נפש מעין זו של רבי איסר זלמן, שלקח על עצמו חטאים של זולתו שהוא אינו יודע את כמותם ואת מדת חומרתם, מסופר גם על הרה"ק רבי מרדכי מטשערנוביל זי"ע: מעשה בבעל תשובה שבא אל הרה"ק רבי נחום מטשערנוביל בעל ה'מאור עינים' ובקש הימנו שיורה לו כיצד יוכל למרק עונותיו. הרה"ק רבי נחום אשר נהג בעצמו בסיגופים ובעינויי הגוף הורה אף לאותו חוזר בתשובה לנהוג בסיגופים קשים ובענויי הגוף. משיצא יהודי זה מעם פניו של הרה"ק רבי נחום, פגש בבנו הרה"ק רבי מרדכי מטשערנוביל. אמר לו רבי מרדכי: 'אם מהיום והלאה תתחיל לנהוג כפי שנדרש על פי דת תורתנו הקדושה, הריני מקבל עלי את כל חטאיך בעבר ולא תזדקק לעינויי הגוף ולסיגופים על מנת למרק חטאים אלה'.
שאל לאחר מכן רבי נחום את בנו רבי מרדכי: 'מהיכן זה קבלת על עצמך כתפים כה רחבות לקבל עליך את כל מה שחטא יהודי זה עד עתה'? השיב רבי מרדכי לאביו: 'הן כבר צטוינו בתורתנו הקדושה (דברים י"ג, ה'): 'אחרי ה' א' תלכו ואתו תיראו את מצותיו תשמרו ובקלו תשמעו ואתו תעבדו ובו תדבקו', ואומרת על כך הגמרא (סוטה י"ד) 'וכי אפשר לו לאדם להלך אחר שכינה, והלא כבר נאמר 'כי ה' א' אש אכלה הוא' אלא להלך אחר מדותיו של הקב"ה' (וראה רש"י בדברים י"א כ"ב). הבורא הרי 'נושא עון' (שמות ל"ד, ז') – נושא עליו את חטאיהם של ישראל, והואיל ועלינו להידבק במידותיו, לכן את זאת עשיתי וקבלתי עלי את חטאי היהודי הזה אשר חטא בעבר – אם יתקן את דרכיו מכאן ולהבא".
(המאמר לרגל עשור להסתלקותו, ח' תשרי תשע"ד)