"עבירות שבין אדם למקום יום הכיפורים מכפר, עבירות שבין אדם לחבירו אין יום הכיפורים מכפר עד שירצה את חבירו" (יומא פה ע"ב)
ובמשנה ברורה (סימן תרו ס"ק א) מובא: "…והנה אף על פי שגם בשאר ימות השנה מחוייב לפייס למי שפשע כנגדו, מכל מקום אם אין לו פנאי הוא ממתין לפייסו על יום אחר, אבל בערב יום כיפור מחוייב לתקן הכל כדי שיטהר מכל עוונותיו, כדכתיב 'כי ביום הזה יכפר עליכם מכל חטאתיכם'".
ידוע היה מרן הגאון רבי שלמה זלמן אויערבך זצ"ל במאור הפנים שלו לכל אדם ואדם, ובהנהגתו המיוחדת בבין אדם לחברו. רבי שלמה זלמן התייחס לכל אדם בלבביות גדולה ובכבוד, וזהירות מופלגת ביותר נזהר שלא לפגוע חס ושלום בשום אדם.
על אף כל זאת, מסופר על רבי שלמה זלמן, שבערב יום הכפורים היה ניגש אל אשתו, ואומר לה: "חיה רבקה, את יודעת שבערב יום הכפורים צריך אדם לבקש סליחה מכל אדם שחטא לו, ואף מבני הבית הקרובים. ומדגישים הפוסקים, שצריך הבעל לפייס את האשה. יודע אני שלא חטאתי לך, ולא הוצאתי מפי שום מלה קשה חס ושלום, אבל מאחר שמנהג הוא לבקש סליחה, הריני מבקש את סליחתך. האם את סולחת לי?"
סלחה לו אשתו הצדקנית, על אף שבאמת ובתמים לא היה על מה לסלוח.
לאחר מכן אמרה לו: "שלמה זלמן, אף אני לא חטאתי לך, לא אמרתי מילה רעה, חס ושלום, וכל אשר עשיתי – על פי התורה עשיתי, על אף זאת, מאחר שיש מנהג לבקש סליחה, מבקשת אני את סליחתך. האם תסלח לי?"
ולימוד גדול יש מכאן לכל בני אדם, שאינם משתדלים כל השנה בבין אדם לחבירו, כהשתדלותו של רבי שלמה זלמן אויערבך, ואינם זהירים מלפגוע כזהירותו של רבי שלמה זלמן… אך בערב יום הכיפורים הם אומרים לעצמם, אני צריך לבקש סליחה ממישהו?! אפשר לחשוב, מה כבר עשיתי…
רבי שלמה זלמן ואשתו ביקשו סליחה מחמת המנהג, אנחנו צריכים לבקש סליחה, כי אנחנו זקוקים ביותר למחילה!
בקשת המחילה היא חלק מהתשובה, ולכן אף אם יודעים אנו, שהאדם שפגענו בו סלח, עלינו לבקש מחילה, כדי שיתכפרו עוונותינו ונזכה להיטהר.
(מתוך 'דורש טוב')