קידושין דף כז
היכן רמוז בתורה המעשה בשתי אחיות?
ונקה האיש מעוון
התורה אומרת וְקִנֵּא אֶת אִשְׁתֹּו וְהֶעֱמִיד אֶת הָאִשָּׁה לִפְנֵי ה'… וְנִקָּה הָאִישׁ מֵעָֹון וְהָאִשָּׁה הַהִוא תִּשָּׂא אֶת עֲֹונָהּ (במדבר ה, ל-לא)
ויש להעיר: א. כיון שנאמר "וקנא את אשתו", מדוע נאמר "והעמיד את האשה" ולא 'את אשתו'? ב. מדוע נאמר "והאשה ההיא תשא את עוונה" ולא 'והאשה תשא את עוונה"?
ונראה שנרמז בפסוקים אלו המעשה הנורא שמובא במדרש (ילקו"ש במדבר תשה): "מעשה בשתי אחיות שהיו דומות זו לזו והיתה אחת נשואה בעיר אחת, ואחת נשואה בעיר אחרת.
בקש בעלה של אחת מהן לקנאות לה ולהשקותה מים המרים בירושלים, והלכה לאותה העיר שהיתה אחותה נשואה שם, אמרה לה אחותה: מה ראית לבא לכאן? אמרה לה: בעלי מבקש להשקות אותי מים המרים. אמרה לה: אני הולכת תחתיך ושותה. אמרה לה: לכי. לבשה בגדי אחותה והלכה תחתיה ושתתה מים המרים ונמצאת טהורה וחזרה לבית אחותה. יצתה לקראתה בשמחה וחיבקה ונישקה, כיון שנשקו זו לזו הריחה המים המרים ומיד מתה".
לזה רמז הכתוב: "איש אשר תעבור עליו רוח קנאה וקנא את אשתו" ואשתו תערים עליו ותתחלף עם אחותה, "והעמיד את האשה" שאינה אשתו, את אחותה "לפני ה'… ונקה האיש מעון, והאשה ההיא" – אותה אשה שלא עמדה לפני ה', אלא הלכה ונחבאה בעיר אחרת, היא "תשא את עוונה"!…
(גליון תורת הקריה – שמע שלמה)