הסיפור שלנו מתחיל בימי 'המנדט הבריטי' על ארץ-ישראל. הר"ר אביגדור ברנשטיין זצ"ל, נסע במכונית משטרה אנגלית מהעיר התחתית לשכונת 'הדר הכרמל'. באמצע הדרך התקהל המון ערבי מוסת סביב המכונית וביקש לשחוט אותו – פשוטו כמשמעו.
השוטר במכונית היה אובד עצות. וממש ראה את המוות בעיניו. ברגע האחרון נתן הקב"ה עצה בלב השוטר, והוא יצא מדלת המכונית וירה ירייה באוויר.
הערבים התעופפו, וחיי רבי אביגדור ניצלו.
חייו ניצלו, אבל הפחד המשתק גרם לו בהמשך להתקף לב שהפך אותו ל"מסוכן" במשך כחמש שנים. מצבו הרפואי הלך והתדרדר עד שמרן החזון איש זי"ע הפנה אותו לבוסטון שבארצות הברית, אל המקום היחיד בעולם, והרופא היחיד בעולם שביצע "ניתוח לב פתוח". את התהליך כולו ליווה הגאון רבי אליעזר אלפא זצ"ל, אחיינו של החזון-איש.
זה היה בחודש אב, שנת תשי"א.
עוד לפני היציאה לדרך, חיפשו מי יוכל לסייע לו בבוסטון. מרן החזון איש זצ"ל פנה במכתב אל האדמו"ר רבי לוי יצחק מבוסטון זצ"ל. לימים סיפר האדמו"ר שהוא תמה כיצד ייתכן שהחזו"א שיושב בקיטונו הצר בבני ברק יודע מה מתחדש בבוסטון יותר ממנו…
אמנם, מכיוון שארגון החסד של חסידי בוסטון עדיין לא בא לעולם, חיפשו אדם שיוכל לרדת לשטח, לסייע לחולה – כמו
לאסוף אותו משדה התעופה. לשם כך שיגר מרן המשגיח רבי יחזקאל לוינשטיין זצ"ל, מכתב-בקשה אל תלמידו מישיבת מיר ששימש כמנהל בי"ס בבוסטון שיראה לטפל בעניין.
וכאן התרחש דבר פלא. יום אחד נעלמה בתם הצעירה של משפחת כהן, וגם לאחר שחיפשו אותה לא מצאוה. כאשר חזרה לפתע פתאום סיפרה שנתקפה בגעגועים לביתם הקודם והלכה לבקר שם. באמרה זאת הושיטה לאביה מכתב שהיה מונח בבית הקודם. הרב כהן פתח את המכתב וגילה שהמשגיח מבקש ממנו לסייע לחולה, ולאסוף אותו משדה התעופה ביום… "זה עכשיו!" נזעק הרב כהן וחיש מיהר לשדה התעופה…
* * *
שרשרת הניסים שהצילה את חייו, מצריכה חוברת ולא עמוד אחד. החל מהעובדה שרופא בכיר מאוד בארץ יעץ למשפחה לרכוש עבורו כרטיס טיסה להלוך בלבד (…) רופאים אחרים לא האמינו שהוא בכלל ישרוד את הטיסה עצמה, ואכן לקה בליבו במהלך הטיסה ורופא שבמקרה שהה שם הציל את חייו. גם בשעת הניתוח עצמו לקה שוב בליבו – אך האופציה שלא לעשות כלום הייתה גרועה יותר!
סוף דבר שביום שלישי שנכפל בו כי טוב, הוא יצא מבית החולים. בתמונה מאותו מעמד, בו הוא ניצב לצד הרבי מבוסטון זצ"ל הוא נראה בריא ומחייך…
לימים ירשום לעצמו למזכרת ליד ה"זכירות" בסידור התפילה: "זכור את חסדי השם אתך בבוסטון, ז' מנחם אב תשי"א ניתוח הלב משבעה עשר בתמוז עד ג' אלול"
באלפון שברשותו הוא חורט בעט ירוק: "בעזרת השם יתברך ובחמלתו כי רבה, הטוב כי לא כלו רחמיו והמרחם כי לא תמו חסדיך מעולם קוינו לך!" בסתירה כה בולטת למה ששרבט קודם לכן: "כי לא ידע האדם את עיתו…"
עשרים שנות חיים פוריות הוענקו במתנה להר"ר אביגדור – שבהם זכה להשיא את ילדיו ולראות נכד אצל כל אחד מהם
– עד שהסתלק מן העולם בי"ט חשון תשל"א…
* * *
מי לא שמע על הארגון הרפואי החרדי 'רופא' שפועל לצד המרכז הרפואי בבוסטון ארה"ב?
הארגון נוסד לפני עשרות שנים ע"י האדמו"ר רבי לוי יצחק הורביץ מבוסטון זצ"ל, ועוסק במתן סעד לחולים ובני משפחותיהם שזורמים מרחבי העולם למרכז הרפואי הממוקם בעיר – המסונף לאוניברסיטת הרווארד היוקרתית. הארגון פועל החל מהענקת ייעוץ והכוונה רפואית ועד לפרטים הקטנים של אירוח החולה ומלוויו ודאגה עבורם למזון כשר למהדרין.
מי לא שמע על ארגון החסד העצום בבוסטון!
אך מי כן שמע כיצד נוסד ארגון החסד בבוסטון?
סיפר הרבי מבוסטון זצ"ל: "כל מפעל 'רופא' צמח והתפתח כתוצאה ממכתב ששיגר אלי החזון איש בו התבקשתי לסייע לרבי אביגדור ברנשטין"!
מדוע הסיומת הזו כל-כך חשובה?
משום שבאותה מידה הרי גם הייתה לו הבחירה "לפספס את השעה" ולא להקים "ארגון חסד". נכון. התבקשתי לעזור ליהודי מחיפה – אעזור לו! בכל כוחי! אך מדוע שזה יכריח אותי להשקיע את כל-כולי מעתה ועד עולם בתחום זה?!
אבל הרבי מבוסטון קלט, שאם סיבבו משמים עבורו "להיות איש במקום שאין אנשים" ממילא זה לא מצטמצם למקרה בודד, אלא יש להמשיך ולפתח את הפתרון עבור כל כלל-ישראל!
לרבים מאתנו מגלגלת ההשגחה את ההזדמנות לעמוד רגע אחד בצומת בו זוכים להגיש עזרה לזולת. כל אחד והסיפור שלו. אך האם נתפוס את הרגע? האם נקלוט את גודל השעה? האם נבין שמונחת כאן הזדמנות עבורנו לפתח את העניין לכלל – ולא רק לפרט?!
(מתוך איש לרעהו – יתרו תשפ"א)