"וְהָיְתָה לּוֹ וּלְזַרְעוֹ אַחֲרָיו בְּרִית כְּהֻנַּת עוֹלָם" (כה, יג)
השניים שהרגישו "מקופחים"…
בספר "בן איש חי" מובא, שכאשר חטאו ישראל בעגל, פנחס היה מהיחידים שלא חטאו. פנחס, שהיה אז כבן שלוש-עשרה שנים, הלך אל משה רבנו, להר סיני. שם למד פנחס תורה ממשה רבנו, ושם שמע ממשה רבנו את ההלכה שהבועל ארמית קנאים פוגעים בו.
בעת שחטא זמרי, אמר פנחס למשה רבנו (סנהדרין פב ע"א): "אחי אבי אבא, לא כך לימדתני ברדתך מהר סיני, הבועל את כותית קנאין פוגעין בו".
זו הסיבה שאמר פנחס בלשון יחיד – "לימדתני רבנו", כי למד את ההלכה ביחידות, לא עם כל שאר בני ישראל.
הגמרא (זבחים קא ע"ב) אומרת: "לא נתכהן פנחס עד שהרגו לזמרי, דכתיב והיתה לו ולזרעו אחריו ברית כהונת עולם".
קדושת הכהונה חלה רק על צאצאי אהרן, שנולדו אחרי שאהרן עצמו התקדש לכהונה. ובזמן שהתקדש אהרן לכהונה, כבר היה פנחס בחיים, ולכן לא זכה באותה עת להתקדש לכהונה.
האחים של פנחס, שנולדו אחרי חנוכת המשכן שבה התקדש אהרן, והאחיינים של פנחס, כולם היו כהנים לה'. כולם עובדים במשכן, כולם אוכלים תרומה, כולם אוכלים קדשים. לכאורה, נראה כאילו פנחס "מקופח", שהרי עד מעשה זמרי הוא לא זכה לכהונה. לא מדובר בתקופה קצרה, לא בשנה או שנתיים, וגם לא בשלוש שנים. פנחס קיבל את הכהונה רק כאשר הגיעו ישראל לערבות מואב, בתום הארבעים שנה.
שניים היו, לכאורה, מקופחים – פנחס וקרח.
קרח בא וחלק על משה רבנו במחלוקת נוראה, כי לא הסכים ש"יקפחו" אותו, כביכול. ומה קרה איתו? – הוא איבד את הכל.
פנחס שתק וקיבל באהבה.
ולא זו בלבד שנמנעה מפנחס הכהונה, אלא שהיו השבטים מבזים אותו, והיו אומרים: "ראיתם בן פוטי זה שפיטם אבי אמו עגלים לעבודת כוכבים, יהרוג נשיא מישראל" (סוטה מג ע"א). השבטים אמרו: תראו, ה' לא בוחר בו להיות כהן. ולמה? כי הוא אמנם צאצא של אהרן הכהן מצד אבא שלו, אבל מצד אמא שלו יש לו קופה של שרצים, שפיטם אבי-אמו עגלים לעבודה זרה.
ומה עושה פנחס כשהוא שומע את כל הביזיונות? הוא שותק ומקבל את הדין באהבה.
ב"דעת זקנים מבעלי התוספות" מובאת קושיה: איך הרג פנחס הכהן את זמרי, ועל ידי כך נטמא למת?
ומתרץ שם, שרק לאחר שהרג את זמרי התקדש פנחס לכהונה.
הקב"ה, שהכל גלוי וידוע לפניו, ידע שעתיד זמרי לחטוא, וידע שבעת שיחטא זמרי תתעלם ההלכה ממשה רבנו ומכל הנשיאים, ויהיו כולם יושבים ובוכים ולא ידעו מה לעשות. והיחיד מכל בני ישראל שיקום ויעשה מעשה, ויציל את ישראל, יהיה פנחס בן אלעזר הכהן, ששמע את ההלכה ממשה רבנו בהר סיני.
אילו היה פנחס כהן באותה שעה, לא היה יכול להרוג את זמרי, כי לכהן אסור להיטמא למתים.
מה עשה הקב"ה?
הקב"ה ציווה, שלא יתקדש פנחס לכהונה בעת שהתקדשו אהרן הכהן ובניו, כדי שהוא יוכל לקנא קנאת ה' במעשה זמרי. במעשה זה עשה פנחס קידוש השם גדול, והציל את כל כלל ישראל מחרון אף, כפי שנאמר "ולא כיליתי בהם".
ולאחר מעשהו של פנחס, לא זו בלבד שנתקדש לכהונה כמו יתר בני אהרן, אלא שזכה גם לכהונה גדולה, והוא חי לעולם והתעלה לדרגה של מלאך.
כדי שפנחס יוכל לקבל את כל השכר העצום הזה, לא ניתנה לו כהונה בזמן ששאר בני אהרן התקדשו לכהונה. במשך ארבעים שנה אמרו עליו שהוא "מקופח", וביזו אותו שלא נבחר לכהונה מחמת פחיתות שיש בו, שפיטם אבי-אמו עגלים לעבודה זרה.
ומה מתברר? שהאמת בדיוק הפוכה: דווקא מחמת מעלתו, ורק לטובתו, המתין הקב"ה ולא נתן לו את הכהונה עם שאר בני אהרן – כדי לתת לו את השכר הגדול בעולם.
איזה מוסר השכל אנחנו יכולים וצריכים ללמוד מכאן?
הרבה פעמים יש לאדם ניסיונות לא פשוטים בחיים, יש קשיים ובעיות, והבן אדם צועק: למה זה קורה לי? למה כל זה בא עלי?
הוא לא מבין, שהניסיון הזה הוא חסד עצום עבורו.
קרח שצעק והתמרמר – איבד הכל. פנחס הכהן שלא צעק, אלא קיבל באהבה – זכה לשכר הגדול מכֹּל.
השליח המיוחד שהביא את העושר…
שמעתי ממכר שלי סיפור מאד מעניין:
המכר הזה נסע לקנות רהיטים בחנות רהיטים ענקית, שיש לה שם טוב בכל רחבי הארץ, ורבים באים אליה ממרחקים. לבעלים של החנות יש ב"ה פרנסה ברווח גדול מאד מהחנות הזאת.
המכר שלי דיבר עם בעל החנות, ותוך כדי שיחה שאל אותו איך הוא הגיע לעסקי הרהיטים.
אמר לו בעל החנות: "אתה רוצה לשמוע את הסיפור שלי? זה באמת סיפור יוצא דופן. אף פעם לא חשבתי בכלל על כיוון של חנות רהיטים ולא על שום חנות אחרת. הייתי מועמד בבחירות לפני כמה שנים, אבל המועמד שהתחרה מולי היה נחוש בדעתו להוריד אותי. מה הוא עשה? הוא פרסם בכל הרשתות החברתיות פרסומת למזרנים בחצי מחיר, עם מספר הפלאפון האישי שלי. קיבלתי מאות שיחות! קשה לקלוט איזו הצפה זאת היתה!
"בפעמים הראשונות קיבלתי את השיחה, ואמרתי: 'אני לא מבין למה אתם מתקשרים אלי, אני לא מוכר מזרנים'. אחרי עשרים שיחות חשבתי אולי להחליף מספר, אבל זה לא היה פשוט עבורי, כי כולם מכירים אותי במספר הזה. וחוץ מזה, אם אני אחליף מספר, הוא יוכל לפרסם את המספר החדש. בחמישים השיחות הראשונות הייתי מתעצבן, אבל אחר כך החלטתי על שינוי מוחלט של הגישה. בכל פעם שמישהו התקשר, שאלתי אותו, 'אתה רוצה מזרן? איזה מזרן? איזה עובי? איזה רוחב?' רשמתי אלף וארבע מאות מזרנים שהזמינו.
"התקשרתי לבעל מפעל של מזרנים ואמרתי לו: 'אני רוצה לקנות ממך אלף וארבע מאות מזרנים, אבל תעשה לי מחיר מיוחד על הכמות הזאת.' הוא הסכים, ונתן לי הנחה גדולה. מכרתי את המזרנים ממש בזול, הרווח שלי על כל מזרן היה קטן, אבל נעשה לי שם טוב. המשכתי לקבל את ההזמנות ולשווק מזרנים, וראיתי כי טוב. כך נכנסתי לעסקי הרהיטים, וזכיתי ב"ה להצלחה גדולה מאד.
"ומי הכניס אותי לכל זה? מי היה השליח לתת לי את כל העושר? – אותו אדם שעשה הכל כדי להפיל אותי ולהרגיז אותי. ברגע שהפסקתי להתרגז, קיבלתי פרנסה".
המשיך אותו אדם וסיפר: "הסיפור הזה די התפרסם, והיו כמה אנשים שרצו לזכות לאותה הצלחה. הם התחילו לפרסם שגם אצלם יש כזה מבצע, אבל הם לא קיבלו אפילו עשרים שיחות".
הסיבה להצלחה יוצאת הדופן של אותו אדם לא היתה בגלל מבצע כזה או אחר. הוא זכה להצלחה הגדולה מאחר והשכיל לקבל את הייסורים באהבה.
(רבי גואל אלקריף שליט"א – שש באמרתך)