בעיר אחת, גדולה וצפופה, מתגוררים בנחת כל הדברים החשובים של חיינו.
אם חלמתם פעם לפגוש את השאיפות שלכם בגודל טבעי, זה המקום. תעברו שם בית-בית, ותמצאו את כולן:
רוחניות איתנה.
חיי נישואין מאושרים.
חינוך איכותי.
תקשורת טובה.
ביטחון עצמי.
עבודה מסַפקת.
אורח חיים בריא.
וכן הלאה.
אחרי ה"נעים להכיר", אִמרו לכל תכניות-העתיד שלכם "להתראות". אנחנו עוברים עכשיו לעיר אחרת.
העיר האחרת שוכנת במרחק-מה מעירם של הדברים החשובים. היא גדולה וצפופה לא פחות, אבל רועשת הרבה יותר.
בָעיר הזו מתגוררים כל הדברים הדחופים של חייכם.
לא תצטרכו להסתובב ברחובותיה ההומים כדי לערוך היכרות עם תושביה. הם ממילא ירדפו אחריכם, ועוד יריבו בינם לבין עצמם מי יגיע אליכם ראשון. הם יתבעו את תשומת לבכם בכל דרך, הטרדנים הללו:
הבעיות של הילדה בסמינר.
הצ'ק שחזר.
איום על ניתוק מים.
מריבה עם אדם קרוב.
לחץ דם גבוה.
דד-ליין בוער.
חור מציק בשן.
וכן הלאה.
עד כאן היכרות עם שתי הערים המרכזיות הללו.
עכשיו להיכרות עם היחס שלנו כלפיהן:
זה לא סוד שאנחנו שוהים הרבה יותר בעירם של הדחופים. לא מרצון, אלא מחוסר ברירה.
אנחנו לא נהנים משהות בעיר הדחופה. היא עצבנית וקשוחה.
אבל ברור לנו שאם לא נעניק תשומת לב לתושביה, הם רק יסלימו את הסנקציות.
החור בשן יהפוך לטיפול שורש, האיום על אודות הניתוק יממש את עצמו, הדד-ליין יחלוף ויקים עלינו בוס זועם עם איום ממשי לפיטורים.
על כן, אין לנו ברירה. אנחנו מטפלים בכל העניינים האלה למרות חוסר הסימפטיה שלנו כלפיהם, ובטוחים ש'אלה החיים'.
אבל העובדה שאנחנו נמצאים בעיקר בעיר הדחופים, לא אומרת שאיננו פוגשים את תושבי עיר החשובים.
אנחנו פוגשים אותם, כי לרבים מהם יש נטייה להפוך בשלב כלשהו לדחופים, ולהגר לעיר הסמוכה.
העניין הוא, שחשוב שמגיע לעיר הדחופים – מגיע אליה והוא הרבה פחות אצילי מכפי שזכרנו אותו. הוא מגיע קצר רוח, מכאיב ולוחמני. והוא גם צודק.
למה זה קורה?
התשובה לשאלה הזו עומדת לחשוף סוד אפל, שמשתרע בין שני הערים הללו.
היא עומדת לחשוף גם סוד מעודד.
הנה הסוד האפל: האפשרות היחידה לעבור מעיר החשובים לעיר הדחופים – היא דחיקה שלנו דרך מנהרת הכאב.
ביקורת במרפאת שיניים היא חשובה. כשהיא נדחית שוב ושוב מחוסר זמן, היא מוכרחה להפוך לחור בשן – חור מכאיב מספיק כדי להריץ אותנו למרפאה.
כדי שיהיה לנו דחוף להשביח את יחסינו עם הזולת, היחסים הללו לא יכולים להישאר שקטים ואדיבים בעיר החשובים. הם ידחקו אותנו אל הדחופים במנהרת הכאב, דרך שיחה קשה, מריבה ואפילו נתק.
אלו פניה הלא יפים של מנהרת הכאב.
אבל יש לה גם פנים יפים, וזה הסוד המעודד:
אנחנו יכולים לבחור, מיוזמתנו, להידחק עם החשובים במנהרת הכאב –
ואם כך נעשה, זה יכאב לנו הרבה פחות!
נכון, כדי לקדם נושא לראש סדר העדיפויות שלנו – אנחנו מוכרחים לחוות כאב כלשהו, של ויתור על דבר אחר למען אותו עניין חשוב שבחרנו לקדם.
כל השקעה בדבר חשוב – משמעה ויתור.
התקדמות רוחנית דורשת ויתור על הרגלים ישנים ונעימים. שיחה נעימה עם הילד מחייבת לוותר על פעילויות אחרות. טיפול בביישנות שמפריעה לנו בחיים – זה ויתור על מערכת ההגנה הפנימית שלנו.
אבל אם אנחנו נבחר בכך בדעה צלולה ובתשומת לב, יכולת ההתמודדות שלנו עם הבחירה שבחרנו תהיה גדולה הרבה יותר. אם ניקח אחריות, ונבחר מה ומתי לקדם להגדרת 'עושים את זה עכשיו' – לא יצטרכו לדחוף אותנו לתוך מנהרת הכאב ולצעוק עלינו כדי להכריח אותנו לעבור שם.
כשאנחנו בוחרים ללכת לביקורת שגרתית במרפאה, פירושו של דבר שלקחנו אחריות, ויתרנו על זמן עבודה, והסכמנו לחוות חוויה פחות מועדפת.
יש בבחירה הזו אלמנט של סבל מסוים, אבל מצד שני – האחריות שלקחנו עשויה להקטין אותו עד מאוד. אם לא חיכינו לרגע של אין ברירה, יש לנו את העירנות ואת הפניות לשקול: מהו היום הכי מתאים בעבורנו לביקורת הזו? אילו תכניות קל לנו יותר לדחות בשבילה? חוסר הנוחות הופך להיות קטן יותר.
כשאנחנו סובלים במקום הלימודים או העבודה שלנו, וברור לנו שחשוב לעשות שינוי, אבל אנחנו מתייחסים לשינוי הזה כאל משהו לא דחוף, ולא ממהרים לפעול לקראתו – קיים סיכון שבסופו של דבר נמצא את עצמנו במצב שאי אפשר להתעלם ממנו יותר.
אם נבחר לצמצם את זמן העבודה ולהשקיע בלמידה של מקצוע מתאים יותר, נחווה, ככל הנראה, כאב הנובע מאובדן זמני; נפסיד משכורת, קידום, אולי גם הערכה. אולי חיינו יהיו עמוסים מעט יותר.
אבל זה יהיה קל לאין ערוך מאשר למצוא יום אחד את עצמנו מפוטרים על רקע אי תפוקה, בלי שום הכנה וחלופה הולמת; תשושים על רקע תסכול מתמשך, או סובלים מהתקפי זעם בגלל הסבל המודחק.
הבחירה היזומה בכניסה למנהרת הכאב, היא נפלאה. היא רווחית. לא רק שהכאב, ברוב המקרים, יפחת – גם יהיו לנו גם משאבים גדולים בהרבה כדי לפעול. במקום להיות מַערָך למקרי חירום, נהיה אנשים בוחרים, והעשייה שלנו תקבל תנופה אדירה קדימה.
וזה משתלם כל כך, שכדאי לכם עוד היום לבחור לכם נושא חשוב, ולומר לו: "אתה חשוב כל כך, שאני לא אתן לך לסבול סבל מיותר. מהיום אתה דחוף, קדימה! בוא נצא לדרך".
מילון מונחים:
חשוב – ערך שיש לו משמעות גדולה לחיי.
העיסוק בדברים החשובים בחיי מגדיל את ערכי, וכך מגדיל היכולת שלי לפעול.
דחוף – עשייה שלא תמיד נובעת מהערכים שלי, אלא נכפית עליי.
הדברים הדחופים מקטינים אותי, מכיוון שהם הופכים אותי לעבד המחויב להם, ללא בחירה עצמית.
משהו לקחת לדרך:
מתכנן לך לו"ז? תכנית לטווח הקרוב או הרחוק?
השתדל למקם בראש הרשימה לפחות אחדים מתוך רשימת הדברים החשובים לך. העובדה שהחשוב בחייך מטופל ומתוחזק, מגדילה את תחושת הערך שלך בעיני עצמך, וגם בעיני מכריך.
משפט כוח:
כשאתה מעניק תשומת לב למה שחשוב לך – אתה מוכיח שחייך חשובים לך.
(פרק מתוך הספר 'רגעים של כוח'. ד"ר עוז מרטין פסיכותרפיסט בעל שם שספריו יצאו במהדורות רבות. לרכישת הספר ולקבלתו במשלוח לבית ניתן להתקשר : 058-7676321)