גיטין דף יז
האם בימינו יש מצוה לישא את 'בת אחותו'?
משום בת אחותו
יש שמקפידים על ענייני שמות של בני־הזוג, ואף שיש דבר כזה ע״פ הקבלה, אבל אצלנו הקפידו רק על צוואת ר״י החסיד, שלא יהיו שמות המחותנים שווים, וכן לא חתן כשם חמיו, ולא כלה כשם חמותה.
והנה יש שלא קיבלו על עצמם את הצוואה, ויש שאומרים שרבי יהודה החסיד כתב זאת רק לזרעו, ומ״מ זה ענין של סכנה, ואין להקל בזה (ויש בזה הרבה פרטים, ואכמ״ל). זכורני – מספר הגר"י זילברשטיין שליט"א- שישבתי בסוכתו של החזון איש, והגיע אחד וסיפר לחזון איש ששאל את אחד הגאונים האם יכול להינשא לבת אחותו, והשיב לו שבגמרא (יבמות סב:) מובא שזה מצוה, ונשא אותה ונולדו שני ילדים, ואחד נפל רח״ל ליורה רותחת, והשני נפל מהגג ומת.
ואמר לו החזון איש שזה אינו סתירה לדברי הגמרא שמצוה לישא בת אחותו, שאז בזמנם באמת היה מצוה, אבל רבי יהודה החסיד ראה ברוח קדשו שמזמנו ואילך לא יצליח שידוך כזה, ויש בזה סכנה.
והוסיף החזון איש שלא ראה שידוך שעברו על צוואת ר״י החסיד, והצליח. ובענין צואת ר״י החסיד לבני ספרד, יש לשאול רב ספרדי.
(שמחה בבית)