כיצד יש לאדם לומר את הפסוקי דזמרה? │ מה הטעם שכופלים את הפסוק 'כל הנשמה תהלל ק-ה'? │ ומדוע לא אומרים בשבת 'מזמור לתודה'?│ תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות ברכות במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק א', סימן נ"א סעיפים ו' – ט']
אופן אמירת הפסוק 'כי כל אלוקי העמים אלילים' וגו'
בפסוקי דזמרה באמירת 'הודו לה' קראו בשמו הודיעו בעמים עלילותיו', יש פסוק, 'כי כל אלהי העמים אלילים וה' שמים עשה', וצריך להפסיק בו מעט בין אמירת 'אלילים', לבין אמירת 'וה' שמים עשה'.
אמירת הפסוק 'פותח את ידך'
כתוב בגמרא ברכות ד: 'כל האומר תהילה לדוד שלש פעמים בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא', ומובא כאן בהערה למשנה ברורה מהדורת 'דרשו', שמבאר רש"י, שלש פעמים כנגד שלש תפילות שמתפללים בכל יום, עוד מובא כאן בשם התפארת שמואל שמבאר, שמתוך השלש פעמים, ודאי שפעם אחת הוא יגיד, וגם אם יחסיר פעמיים, יישאר לו פעם אחת, וגם אם לא יכוון פעמיים, הוא יכוון בפעם אחת, ומאותו פעם אחת, הוא יזכה לעולם הבא, והעניין של הפעם אחת מבאר המשנה ברורה, שכל העניין באמירת 'תהילה לדוד' הוא משום הפסוק 'פותח את ידך ומשביע לכל חי רצון', ולכן, אדם שלא כיוון בפסוק זה, עליו לחזור ולומר אותו בכוונה, ואם הוא המשיך הלאה ואין לו שהות לחזור חזרה לפסוק זה ולומר משם את המזמורים כסדר, הדין הוא, שיאמר אותו לאחר התפילה, עד סוף המזמור, ומובא כאן בהערה בשם ה'אגרות משה', שהוא מדייק מהלכה זו, שצריך לומר את הפסוקי דזמרה כסדר, שהרי אם אין דין לומר אותם כסדר, מדוע נאמר, שאם אין לאדם שהות לחזור לפסוק 'פותח את ידך', יאמר אותו לאחר התפילה, והרי תמיד יכול לומר פסוק זה היכן שהוא אוחז, אלא רואים, שהעניין הוא לומר את הפסוקי דזמרה כסדר, ולכן עליו לחזור חזרה לפסוק זה ומשם להמשיך כסדר.
הפסוקים שכופלים אמירתם בתפילה
אומרים פסוק, 'ואנחנו נברך ק-ה' לאחר אמירת 'תהילה לדוד', ובסוף פסוקי דזמרה כופלים את הפסוק 'כל הנשמה תהלל ק-ה', משום שזה סוף פסוקי דזמרה, והוא המזמור האחרון שבתהילים, וכן פסוק 'ה' ימלוך לעולם ועד' שאומרים בשירת הים, כופלים אותו, משום שזה סוף השירה, שהרי הפסוק 'כי בא סוס פרעה', מרים אמרה אותו, ומביא המשנה ברורה בשם האר"י, שצריך לומר פסוק זה גם שניים מקרא ואחד תרגום, ולכן יאמר, 'ה' מלכותיה קאים לעולם ולעלמי עלמיא'.
הפסוקים שאין להשתחוות באמירתם
כאשר אדם מגיע לפסוק, 'ואתה אלוקינו מודים אנחנו לך', או לפסוק 'וכל קומה לפניך תשתחווה', אין להשתחוות שם, כיוון שחז"ל תיקנו מקומות מסוימים שבהם משתחווים, ולא משתחווים במקומות אחרים.
עמידה בפסוקי דזמרה
נהגו לעמוד באמירת 'ברוך שאמר, וכן באמירת 'ויברך דוד' עד 'אתה הוא ה' האלקים', וכן באמירת 'ישתבח', ומביא המשנה ברורה, שהאר"י היה נותן צדקה ב 'ויברך דוד'.
אמירת פסוקי דזמרה בנחת
אין אומרים את פסוקי דזמרה במרוצה, אלא בנחת, ומביא המשנה ברורה בשם רבי יהודה חסיד, שאדם שאין לו לבוש חם ללבוש, עדיף שיתפלל בבית בנחת, מאשר שיתפלל בבית הכנסת שלא בנוח.
מעלת אמירת 'מזמור לתודה'
'מזמור לתודה' יש לאומרו בנגינה, כלומר, בהתרגשות ובכוונה מיוחדת, משום שכל השירות עתידות להתבטל, מלבד "מזמור לתודה שיש בו עניין מיוחד, ולא אומרים אותו בשבת, כיוון שלא מקריבים קרבן תודה בשבת, ומובא כאן בהערה, שאם בטעות כבר התחיל לומר אותו בשבת, יסיים את המזמור, משום שעיקר הקפידא היא לומר את המילים 'מזמור לתודה', ולכן אם כבר אמר, ימשיך הלאה, וכן אין אומרים אותו בפסח, משום שיחד עם הקרבן תודה, היו מקריבים עשר חלות של חמץ, והרי בפסח אי אפשר להקריב חמץ, וכן בערב פסח לא אומרים אותו, כיוון שאדם שהקריב קרבן תודה בערב פסח, הוא לא יספיק לאכול את כל החלות חמץ עד זמן איסורו, ובהכרח, שבסופו של דבר יקרה, שהוא יצטרך להביא קדשים לבית הפסול, הוא יצטרך לשרוף את הקדשים האלו, ולכן לא מביאים קרבן תודה בערב פסח, וגם לא אומרים מזמור לתודה, וכן בערב יום הכיפורים לא אומרים אותו, כיוון שהוא ממעט את זמן אכילתו של הקרבן, ולא מביאים קדשים לבית הפסול, ולכן לא אומרים בו מזמור לתודה.
השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א