'זיכוי הרבים' של ר' ירחמיאל הוא שם דבר, מושג הכולל בחובו מגוון נושאים, קשת רחבה של עניינים כפי שנראה לפנינו.
החל מאמירת שיעורים, שיחות, הרצאת הרצאות, עבור דרך מכירת מוצרי מזון כשרים בתכלית ההידור לחג הפסח שאף בזה זיכוי הרבים ממדרגה ראשונה, או בהבאת מכונות גילוח כשרות לאנשים הרחוקים מתורה ומצוות, וכלה במערכת ענפה של ישיבות בין הזמנים, או הקמת קעמפ לבני הישיבות, והרשימה עוד ארוכה.
הצד השווה שבהן, שבכל הפעילויות הברוכות והמגוונות היה 'זיכוי הרבים'.
'שולחן ערוך' שלם עם סימנים, סעיפים וסעיפים קטנים היה לו לר' ירחמיאל בהלכות 'זיכוי הרבים', כי כשם שאין רגע פנוי ביממה של האיש הישראלי שאין לו התייחסות ב'שולחן ערוך', כך בהלכותיה החמורות של זיכוי הרבים וריבוי כבוד שמים יש לו לר' ירחמיאל סעיפים ותתי סעיפים.
מהפכת מודיעין עילית
מאחורי המרתונים העצומים של שיחות, דרשות, והרצאות שהתקיימו לעיתים קרובות בעיר מודיעין עילית, עומד אדם אחד. איש עשיה במלוא מובנה, מזכה הרבים באופן הנעלה ביותר, ונחבא אל הכלים הרב אהרון פלד שליט"א, שנטל על עצמו לתפעל את הארגון החשוב לחיזוק לימוד המוסר 'ארחות חיים'.
וכך סיפר לנו:
'לפני כעשרים שנה לערך הקמנו את הארגון על שם הגאון רבי חיים זליבנסקי זצוק"ל ראש ישיבת 'מאור התלמוד' בעיר רחובות. מני אז הבאנו לעירנו עשרות דרשנים, ראשי ישיבות ומגידים להאדיר ולחזק את לימוד המוסר'.
'אולם מכל המגוון הרחב והעצום של הדרשנים שבאו ונשאו דברים, האחד והיחיד הבולט מכולם היה הרב ירחמיאל קראם'.
'במה זה בה לידי ביטוי'? שאלנוהו.
'הרב קראם אף פעם לא סירב! זהו משהו נדיר בכל קנה מידה. מתי שביקשתי ממנו לבוא ולשאת דברים, הוא התייצב, מוכן ומזומן עם כל מרץ הנעורים שהיה לו ובשיא כוחותיו, עד שחלה את מחלתו האחרונה ממנה לצערנו לא קם. מעולם הוא לא אמר לי 'אין לי כוח' ותמיד הוא הופיע עם כל הפרישקייט והשמחה'.
'כשאשתו הרבנית שתבדל לחיים נאלצה בשנים האחרונות לסעוד את אמה בשבתות רבות, או אז היה הרב ירחמיאל מתקשר אלי לעיתים מזומנות ומעדכן כי השבת הוא פנוי. הוא לא היה מחכה שיזמינו אותו, אלא היה מזמין את עצמו, וכי קלה בעיניך זיכוי הרבים'?!
'זכיתי וסידרתי לו בשבתות אלו קרוב לשלושים (!) דרשות. החל משעתיים לפני כניסת השבת, וכלה במוצאי השבת בשעה 12.00. בליל השבת הוא היה מדבר עד השעה 12.30 בכמה בתי כנסת. רשמתי לו על דף 'תכנית עבודה' היכן הוא צריך לדבר ובאיזו שעה, וכך הוא היה מסודר ומאורגן'.
'בשבת שכזו הוא לפעמים הלך ארבע פעמים לשכונות 'ברכפלד' ו'חפציבה', כאשר לכל צד יש ללכת כמחצית השעה. עיקר פעילותו בשבתות אלו הייתה לחזק אנשים רבים ככל הניתן, לתורה וליראת שמים. אף בתוך סעודות השבת הזמינוהו לשאת דברים בישיבות במודיעין עילית, והוא לא היה מוותר על שום דרשה'!
'אף כשהיה מגיע למודיעין עילית בימות החול הייתי מסדר לו 'תכנית עבודה' מסודרת, משעה 10.00 בבוקר עד השעה 11.00 בלילה'.
'אומר בגילוי לב', שח הרב פלד, 'לא פספסנו אף לא מוסד אחד במודיעין עילית! בין ליטאי, חסידי או ספרדי. הוא הגיע לדבר אפילו בארגון של בנות מתבגרות הנקראות במחוזותינו 'מעוכבות שידוך', שם דיבר איתן על כוח התפילה, על מה צריך להתפלל, ואיך להתפלל, חזקן ועודדן במצבן הלא פשוט.
הספק של שבת אחת
סיפר המחנך הרב סנדר פרייזלר שליט"א: 'הרב ירחמיאל לימד אותי פרק בהלכות 'זיכוי הרבים".
וכך היה המעשה:
'לפני שנים רבות התגוררתי בישוב החרדי 'חזון יחזקאל', הנקרא כך על שם מרן רבי יחזקאל אברמסקי זללה"ה. מלבד המשפחות המתגוררות בישוב, היה שם 'כפר נוער' שהכיל מוסדות לתפארה: 'ישיבה קטנה' ו'מתיבתא' לבני עדות המזרח, שהוקמו על ידי תנועת 'צעירי אגודת ישראל'. בראש המוסדות עמד הרב ירחמיאל קראם כמנהל המתיבתא וראש הישיבה קטנה בין השנים תש"מ – תשמ"ט'.
'מידי יום נסעתי לישיבת 'קריית מלאכי' ללמוד בסדר א' עם בחורים מקשיבים, וכך הכרתי בישיבה את מנהלה המסור הלא הוא ר' חיים אהרון יוספי הי"ו שמשקיע את כל מרצו כבר שנים רבות למען שגשוגה ופריחתה של הישיבה'.
'באחת משיחותנו נסובה השיחה אודות הרב ירחמיאל קראם שעושה נפשות ומרביץ תורה לאלפים ללא לאות וללא עייפות. בקשתי מר' חיים אהרון שהיה ידיד נפש של הרב קראם, שיקשר בינינו משום שחשקה נפשי אף אני בהרבצת תורה לעם שבשדות, ורצוני ללמוד את המלאכה שאינה אלא 'חכמה".
'ר' חיים אהרון, איש של עשיה ויוזמה, ארגן מיד לרב ירחמיאל שבת של הרצאות בעיר טבריה, והרב ירחמיאל כמובן שלא סירב לחזק יהודים באשר הם. כך יצא שאני הצטרפתי לשבות עם הרב ירחמיאל בטבריה כשאני בא ללמוד על מנת ללמד'.
'מה אומר ומה אדבר, כל מה שידעתי על זיכוי הרבים היה מעט שבמעט ממה שראיתי באותה שבת. מלבד זאת שמבחינה גשמית היה לנו את המינימום, אמנם את סעודות השבת אכלנו אצל הרב דוד דרלי הי"ו מגדולי העסקנים בטבריה החרדית, אך השינה הייתה במקום אחר על מזרונים בלבד. ר' ירחמיאל אפילו לא שת ליבו לכך, כל כולו היה חדור מטרה ומלא מוטיבציה למצות את השבת עם מספר רב ביותר של הרצאות דרשות ושיחות'.
מאלפי זהב וכסף
'כל המבט שלי על 'זיכוי הרבים' התהפך מאותה שבת', ממשיך ומספר הרב פרייזלר, 'אני הייתי רגיל לומר הרצאות רק לקבוצות של חמישים איש ומעלה… וגם זאת, רק עם סאונד מעולה וכל התנאים הטכניים האמורים לשפר את הרגשת המרצה. אך מה שראיתי במו עיני היה מדהים בכל קנה מידה: ללא תנאים, בלי כללים, כמעט בלי אנשים… איפה שרק רוצים לשמוע, הולכים – רצים להשמיע'.
'בית הכנסת עם עשרה אנשים, הרי זה מתכון משובח לאמירת דרשה'…
כי הכל כשר בדרך להרבות כבוד שמים.
'באותה שבת דיבר הרב ירחמיאל כעשרים דרשות. לפני התפילה, באמצעה, ולאחריה, בבית כנסת זה, ובבית מדרש הסמוך לו, עונג שבת אצל משפחת פלוני, והרצאה לנשים באולם אלמוני וכו' וכו' סחרור של דרשות ללא הפסקה. מדבר ומחזק גם אם הגיעו רק שלושה אנשים, כי אין ערוך לחיזוקו של אדם אחד, קל וחומר בשלושה אנשים'.
'הפינוק היה ממנו והלאה, אינני יודע אם אצליח לחקות אותו במרץ הבלתי נדלה שהיה לו, אבל קיבלתי פרספקטיבה נכונה על 'זיכוי הרבים' ועל ריבוי כבוד שמים. הלימוד שלמדתי לעצמי משבת זו היה עצום ויקר מפז, ראיתי באופן מוחשי כיצד מזכים את הרבים בעוצמה, בחשק, למעט ולרב, כי עיקר העיקרים הוא התועלת של השומעים ולא של המרצה'…
באופן כללי הוא היה נוסע פעמים רבות לשבות בבתי מלון או בתי הארחה שהזמינוהו לשאת מדברותיו לאורחי המקום. היה זה סוג של 'תכנית אומנותית' בהכשר מהודר. פעמים שהיה מקבל תמורה עבור דרשותיו, ופעמים ששווי האירוח שלו ושל משפחתו היה התמורה לשיחותיו.
אולם השבתות 'המוצלחות' ביותר מבחינתו, היו השבתות בהן היה מספר רב ביותר של דרשות. פעם הוא סיפר בהתלהבות: 'הייתי במלון פלוני וקיבלתי על שהותי שם שלושת אלפים וחמש מאות שקלים, אולם בשבת שלאחריה הייתי במלון אלמוני ומסרתי שם עשר דרשות'! דבר זה היה חשוב בעיניו לאין ערוך מהממון שקיבל שבת קודם לכן.
(מתוך הספר ר' ירחמיאל)