הפסֵקים שונים במהלך קריאת שמע וברכותיה
* חלוקת ה'פרקים' של קריאת שמע וברכותיה היא: ברכה ראשונה, ברכה שניה, פרשת 'שמע', פרשת 'והיה אם שמוע', פרשת 'ויאמר' ואילך; ובערבית, נוסף הפרק של ברכת 'השכיבנו'.
* בעת אמירת ה'פרקים' של קריאת שמע וברכותיה, אין לענות 'אמן' על שום ברכה, מלבד הברכות: 'הא-ל הקדוש', 'שומע תפילה', ויש מוסיפים – ברכות התורה שבעת העלייה לתורה.
* בעת אמירת קריאת שמע וברכותיה, יש להפסיק לעניית 'אמן יהא שמיה רבה', 'אמן' שלאחר 'דאמירן בעלמא', 'ברכו', קדושה והמילים "מודים אנחנו לך" שב'מודים דרבנן'.
* מי שלא היה באפשרותו להניח תפילין עד לברכות קריאת שמע – לדעת השולחן ערוך, יניח בברכה 'בין הפרקים'; ולדעת הרמ"א, באמצע הפרשיות של קריאת שמע, יש להניח בברכה.
* מי שקראוהו לעלות לתורה באמצע קריאת שמע וברכותיה – יעלה, ואם יוכל למהר ולסיים את הפרק שעומד בו, ולפחות שלא לעצור באמצע ענין – יעשה כן. וכל זה בדיעבד, אך לכתחילה אין לקוראו; ברם, אם הוא כהן או לוי, ואין כהן או לוי נוסף בבית הכנסת, ניתן לקוראו 'בין הפרקים', ולכתחילה עדיף שיצא מבית הכנסת עד שיקראו לאחֵר.
* נחלקו הפוסקים בנוגע ל'הפסק' במהלך אמירת קריאת שמע וברכותיה, או בכל מקום אחר בו אסור להפסיק בדיבור – האם כתיבה נחשבת כהפסק.
* דיני ברכת השלום 'מפני הכבוד או 'מפני היראה' במהלך קריאת שמע וברכותיה – קיימים רק במקום ובזמן שנהוג לברך אדם לשלום, ורק במידה וקיים חשש שהעדר ברכת השלום ימעיט מכבוד הזולת או ממוראו. לפיכך, בזמננו – שלא נהוג לשאול לשלום אחרים בשעת התפילה בבית הכנסת, ואין כל חשש לפגיעה בכבוד הזולת או במוראו – אסור לברך אחרים לשלום ולא להשיב על ברכתם.
'סמיכת גאולה לתפילה'
* חכמינו ז"ל תיקנו 'לסמוך גאולה לתפילה', דהיינו את ברכת 'גאל ישראל' לתפילת העמידה; ואסור להפסיק ביניהן לשום ענין מלבד הנחת תפילין, במקרה שלא התאפשר להניחן עד לאותה שעה.
* רצוי שהחזן וכל הציבור יסיימו את ברכת 'גאל ישראל' יחד; ובמקומות רבים נוהגים לסיים 'גאל ישראל' בלחש, ונחלקו הפוסקים אם ראוי לנהוג כן.
* סיום ברכת הגאולה בברכות קריאת שמע הוא: "גָּאַל ישראל", בלשון עבר, משום שהוא נסוב על גאולת ישראל ממצרים, המהווה חלק נכבד מתוכנה של הברכה.
קריאת שמע ו'עלינו לשבח' עם הציבור
* הנמצא במקום בו קוראים הציבור קריאת שמע, חובה עליו לקרוא עמהם את הפסוק הראשון – 'שמע ישראל' – ו'ברוך שֵׁם', כדי שלא יהא נראה כנמנע מלקבל עליו עול מלכות שמים. וכשאומרים 'שמע ישראל' בשעת הוצאת ספר תורה, או בסוף תפילת 'יום כיפור קטן' – יש שכתבו שהנמצא במקום חייב לאומרו עמהם, ויש שכתב שמי שאינו מתפלל עם הציבור אינו חייב לאומרו עמהם.
* בשעה שהציבור אומרים 'עלינו לשבח', יש לאומרו עמהם, אך אין להפסיק לשם כך בפסוקי דזמרה, ואף לא בין תפילת העמידה ל'נפילת אפים'.