יעקב א. לוסטיגמן
"ושמרו בני ישראל את השבת" (לא טז)
ידוע מה שמספרים על הצדיק הירושלמי רבי דוד בהר"ן, כשהיה רואה אנשים חוזרים מהשוק בפנים מחויכות ובידיהם סלים מלאים בפירות וירקות וכל מיני מטעמים, היה משתומם ותוהה בקול: איך אפשר לחייך כך בזחיחות כשהסל שלהם מלא בשאלות הלכתיות סבוכות בדיני ברכות הנהנין וכללי קדימה בברכות, כי הרי יש כאן מינים ממינים שונים ומי שירצה לטעום מהם מכניס את עצמו בשאלות גדולות שעסקו בהם גדולי הראשונים והאחרונים מהי הברכה הראויה, ומה קודם למה.
אנשים רגילים ראו סל מלא פירות וירקות, ואילו רבי דוד בהר"ן, שהיה מסתכל על כל דבר ודבר בעינים של 'הלכה איד', ראה המון שאלות סבוכות שצריכים לטחון הרים זה בזה בסברות עמוקות כדי להגיע לחקר האמת ולפסוק הלכה ברורה בעניינם.
המעשה עם רבי דוד בהר"ן הוא מעשה ידוע ומפורסם, אבל כמו אותו מעשה עצמו כך גם אנו בדורנו. רוב האנשים ששומעים את המעשה, מחייכים בהתפעלות מאותו צדיק וקדוש שחי בדורות עברו… אחרי החיוך מגיעה לפעמים גם אנחה קטנה שאומרת ללא מילים "איפה הוא ואיפה אנחנו", אבל יש מי שלקח את הסיפור הזה וראה בו תמרור ומורה דרך כיצד יש לנהוג.
**
ארגון 'הלכתא' מעלה ומציף נושאים רבים בהלכה, ומייסד הארגון, הרה"ג ר' עקיבא יוסף לוי, מנכדיו של הצדיק רבי דוד בהר"ן, אומר שכל הרעיון בא מכוחו ומההשראה שקיבל מהסב הגדול והמבט ההלכתי שלו על כל דבר ועניין בחיים.
"האמת שמכון 'הלכתא' הוא לא רק ארגון להפקת גיליונות בנושאי הלכה אקטואליים, שיעורים, וסיורים לפי הפולמוס ההלכתי העדכני, אלא 'הילכתא' מגיעה עם בשורה עצומה לכל לומדי התורה אשר בכל מקומות מושבותיהם.
מטרת העל היא, להעביר לציבור את הרעיון מסוף העולם ועד סופו, שיהפוך לנחלת הכלל – 'להחדיר את ידיעת ההלכה בחיי המעשה'.
כל יהודי צריך להסתכל על כל דבר בעיניים הלכתיות. כשאתה רואה תפוח מה אתה רואה? אתה רואה פה פרי שקיימו בו מצוות ערלה, מצוות נטע רבעי, מצוות תרומה, מצוות מעשר ראשון וכן מעשר שני או מעשר עני, תלוי באיזו שנה. כמה ברכות בירכו על הפרי הזה תוך קיום המצוות הללו? האם הוא מצופה בדונג או בשומן שיש בו בעיה של כשרות? מה אמורים לברך עליו ברכה ראשונה וברכה אחרונה? כאשר אוכלים אותו באמצע הסעודה, חייבים לברך או לא? ואם הרגילות היא לאכול אותו בסופה של כל סעודה? ומה אם הוא מבושל ומרוסק…
"עברנו פה ביעף על כמה וכמה סעיפים בשולחן ערוך ודפים שלמים בש"ס, רק מלראות תפוח אחד… ואפשר לעשות את זה עם כל דבר ודבר, זאת צורת הסתכלות על החיים ועל כל מה שסובב ומקיף אותנו.
"סיפרתם את הסיפור הידוע מזקני רבי דוד בהר"ן, אבל יש לזה תוספת פחות מוכרת… פעם ישב רבי דוד בחושך והגישו לו כוס שתייה. הוא סבר לתומו שמדובר בכוס מים, ובירך 'שהכל', כשלגם ממנה התברר לו שהיה בכוס יין ולא מים. התחיל רבי דוד לבכות, הכיצד אירע שהוא נכשל ובירך על יין 'שהכל' במקום 'בורא פרי הגפן'… אמרו לו, אבל הרי בדיעבד אפשר לצאת ידי חובה גם באמירת שהכל, 'על הכל אם בירך שהכל יצא', בכה רבי דוד ואמר "אני לא יהודי של 'בדיעבד'…!".
"כך למשל, עוד נושא שזכינו לעורר אותו מאוד, כידוע הרשויות החליפו את כל מוני המים במונים דיגיטליים. זה מותר, או אסור? האם מוגדר כ'ניחא ליה' או 'לא ניחא ליה'? הגאון רבי שמואל יוסף שטיצברג, מרבני העיר בית שמש, שהוא מומחה גדול לענייני הלכה וטכנולוגיה, יושב עם מהנדסים שמייצרים מכשירים חשמליים, ובודק איתם לעומק מה בדיוק הפעולות שנגרמות מכל פתיחת ברז, וכך הוא מעלה על שולחן מלכים את הממצאים ומתבררת הלכה למעשה על פי הוראות גדולי ומאורי הדור".
הרב לוי מציג בפנינו את אחד הנושאים המעניינים שעורר 'הלכתא' בשנים האחרונות, לאחר שעיריית ירושלים הציגה פיתוח נפלא שנועד לסייע לה רבות ולהוזיל את העלויות העצומות של פינוי האשפה מכל רחבי העיר.
הרי כלל ידוע הוא שבכל עיר ועיר יש ימים שבהם מפנים את האשפה, וכמובן שמפנים את הפחים עוד לפני שהם מתמלאים עד אפס מקום, כדי שהאשפה לא תגלוש החוצה. נוצר מצב שהצוותים מרוקנים חצאי פחים במקומות רבים, רק מהחשש שלא יהיו כמה פחים בודדים שמלאים עד גדותיהם.
עם התקדמות הטכנולוגיה החלו ערים שונות ברחבי העולם לעבור לשיטה מתקדמת וחכמה. ישנה מערכת טכנולוגית שמחוברת ל'פחים חכמים', ובעירייה יש חדר בקרה מיוחד שבו יש דיווח שמתעדכן כל הזמן, ומגלה עד כמה הפח הספציפי מלא. כשהוא מגיע ל-80 או 90 אחוזי תפוסה, המערכת מאותת שהפח הזה חייב פינוי, וצוות של פינוי אשפה מקבל עדכון. המערכת החכמה גם בונה לנהג המשאית מסלול מסודר וכך הוא עובר בין הרחובות והשכונות, ומרוקן אך ורק פחים שכבר עומדים להתמלא על גדותיהם.
החיסכון עצום, אבל גם החשש לחילול שבת גדולה במיוחד. איך אפשר לזרוק אשפה לפח בשבת, כשבכך בעצם מתעדכן לוח הבקרה בעיירה שהפח הספציפי שעד כה היו בו רק 30 אחוז אשפה, הגיע הרגע ל-34 אחוזי תפוסה, כי פלוני אלמוני השליך אשפתון רחב מידות עמוס בשאריות של סעודת ליל השבת.
"כשהותקנו הפחים החכמים בירושלים, הפך הנושא לבעיה הלכתית שבפעם הראשונה נתקלנו בה כקבוצה גדולה של יהודים חרדים. כמובן שמיד נכנסנו לעומק העניין, והתחלנו לבדוק איך המערכת עובדת וכיצד היא מעדכנת.
"התברר לנו שבכל פח כזה יש בעצם פנס לייזר שמחובר למערכת העירונית. הפנס הזה שולח קרן לייזר שמגיעה עד לתחתית של הפח, ויש לו מעין מד מרחק שיודע לומר כמה קרן הלייזר יורדת בלי הפרעה, והיכן היא נעצרת. ככל שהקרן מתקצרת, זה אומר שהפח מלא יותר, ובלוח הבקרה העירוני אפשר לראות בכל רגע נתון מה אורכה של כל אחת ואחת מקרני הלייזר הללו המותקנות בכל פח בעיר.
"קודם כל הגענו למסקנה שאם יש איסור הוא רק מדרבנן, וזה אומר שאם יש כאן צדדי ספק, אפשר לנטות לקולא. כמו כן השלכת האשפה היא בעצם רק גרמא, כי אין שום איסור להניח את היד מול קרן לייזר ולקצר אותה, אלא שהפעולה הזאת גורמת לתגובה של דיווח נתונים, כך שמדובר בגרמא לאיסור דרבנן. עם זאת מדובר כאן ב'פסיק רישיה' ובאופן של 'ניחא ליה', כי זה הרי אינטרס ישיר של כל תושב ותושב שיפנו את הזבל מהפח הסמוך לביתו לפני שיגלוש החוצה, כך שההיתר של 'פיסק רישיה' לא תופס פה, ונכנסים לדיון של 'גרמא' ו'גרמא דגרמא'. לגופו של עניין, הכריעו גדולי הפוסקים שקשה לומר שיש בזה משום חילול שבת, אבל מצד שני גם קשה להתיר את זה בשופי לציבור יראי ה' וחושבי שמו שמהדרים ומדקדקים על קלה כחמורה.
"זכינו לברר את ענין הפחים ואיך הם עובדים עם גדולי הפוסקים, ובעיקר הכריע בענין הגאון הגדול רבי צבי וובר שליט"א מרא דאתרא שכונת נוה יעקב ירושלים, הגענו עם המסקנות לממונים על הנושא בעיריית ירושלים, הסברנו להם את חומרת העניין, ובסופו של דבר פותח בשיתוף פעולה הדוק עם 'משמרת השבת' מעין 'התקן שבת', המבטל את הדיווחים של קרני הלייזר משעתיים לפני כניסת השבת והחג ועד צאת השבת והחג, כך שהבעיה נפתרה ותושבי ירושלים המדקדקים במצוות יכולים לזרוק את האשפה בשבת בלי חשש מלאכה, כמובן רק במקום שיש לאשפה דין גרף של רעי במקום הסעודה, שאין איסור של טלטול מוקצה.
"מעניין לציין שאחרי שפתרנו את הכל, באתי לאחראים עם עוד הערה קטנה… "תיקנתם את העניין של שמירת השבת והחג", אמרתי להם, "אבל מה עם תושבי חוץ לארץ שמתארחים בירושלים בחגים ושומרים 'יום טוב שני של גלויות', איך הם יוכלו לזרוק את האשפה ביום טוב שני?". התגובה שקיבלתי היתה 'אל תגזים'… עשינו מה שצריך, ואל תחפש לנו עוד בעיות.
**
את הפולמוסים וההערות ההלכתיות, מציף ארגון 'הלכתא' באמצעות הביטאון השבועי 'עומק הפשט', שבו מתנהלים דיונים הלכתיים מרתקים בסוגיות הנוגעות לענייני הזמן והחידושים הטכנולוגיים של התקופה הנוכחית.
הרב לוי מספר עד כמה גדול כוחה של הפצת הגיליון לאורך זמן בקביעות ובתמידות: "יש באמתחתנו סיפורים רבים על שינויים שחולל הגיליון הזה לאורך השנים. כך למשל סיפר לי יהודי שלאחרונה שהה בשבת בלוס אנג'לס ושם הוא נתקל בגיליון מודפס מבית 'הלכתא'. כמובן שאנחנו לא מדפיסים בארה"ב ולא מפיצים גיליונות בלוס אנג'לס, ולכן תהיתי איך אירע הדבר.
"הסביר לי הלה, שמאחר ולוס אנג'לס מרוחקת מאוד מהריכוזים החרדיים הגדולים בניו יורק ובניו ג'רזי, נוצר מצב שבקהילה החרדית שם לא היו בכלל עלונים על פרשת השבוע וכדו', ואחד מיהודי המקום החליט לעשות מעשה, הוא מקבץ כמה גיליונות מעניינים ומוכרים, אחד מהם לדוגמה זה גיליון 'לקראת שבת' שבכל העולם יצא שמו לתהילה וכולם אוהבים לקרוא אותו, והוא החליט להכניס בחבילת העלונים שהוא מדפיס גם את גיליון 'הלכתא', וכך נוצרה שם התעוררות גדולה בנושא של לימוד ההלכה למעשה, כך שכל ההסתכלות על חיי העולם הזה, תהיה במשקפיים הלכתיות.
"מעשה אחר, מפתיע עוד יותר, התחולל בעיר העתיקה בירושלים. כידוע כל האזור שם מרושת במצלמות אבטחה 'מבט 2000' מסיבות ביטחוניות ברורות וידועות.
"כל הנושא של מצלמות אבטחה הוא נושא בעייתי מבחינת הלכות שבת, כי בזמנינו כמעט בכל מקום יש מצלמה, ואם מישהו יחשוש ממצלמה שמצלמת אותו ברחוב, ייגזר עליו להסתגר בכל משך השבת בביתו, כי אנחנו מצולמים מכל הכיוונים בלי שנשים לב בכלל.
"בדרך כלל החשש קל יותר, כי אין לנו שום עניין בצילומים הללו. כשאדם הולך ברחוב והוא מצולם על ידי מצלמת אבטחה, זה לא נותן לו שום טובת הנאה, אדרבה אנשים מעדיפים שלא יצלמו אותם סתם כך באמצע היום. זה מטריד ומעיק, ולכן מאחר והצילום הזה הוא איסור מדרבנן, והוא בגדר 'פסיק רישיה דלא ניחא ליה', התירו זאת כל גדולי הפוסקים בראשם מרן ה'שבט הלוי' ומרן הגרי"ש אלישיב, ולהלכה אין חשש לצעוד ברחובה של עיר למרות שיש מצלמות.
"אבל בעיר העתיקה מדובר במקרה אחר, הרי ברור שכל אחד ואחד מתושבי המקום ומי שמבקר שם, רוצה ומעוניין שהמצלמות הללו יפעלו. הצורך בהן הוא גדול מאוד וזה נותן לכל אחד תחושת ביטחון כשהוא יודע שהמצלמה עובדת ושיש לא הרחק מכאן שומרים שעומדים הכן כדי להגיב לכל התרחשות אם חלילה תהיה.
"כך או כך, הגאון רבי משולם וורמסר, מרבני קהילת 'אדרת אליהו', החליט שהוא לא מניח לעניין, מאחר והקהילה מתגוררת שם באזור ונתקלת עם הבעיה הזאת מדי שבת בשבתו. הוא פנה למשטרה, והזמינו אותו לפגישה עם מפקד התחנה של מפקדת הקישלה.
"לתדהמתו, המפקד ידע את כל פרטי הפולמוס ההלכתי, ואמר לו שהוא מעוניין לעבוד בשיתוף פעולה מלא בכדי למצוא את הפתרון ההלכתי המהודר ביותר, כדי שלא יהיה שום חשש של חילול שבת לפי כל השיטות המחמירות. לא זו בלבד, אלא שהמפקד אפילו הציע שישלחו משגיח מהקהילה שיפקח בקביעות שהמשטרה מבצעת בדיוק מה שהוחלט כדי שיהיה לפי ההלכה.
"הרב וורמסר הופתע, המפקד לא היה נראה כמו אחד שעניין שמירת השבת עומד בראש מעייניו, אבל המפקד פתח את המגירה והוציא גיליון 'עומק הפשט' בו עסקנו בסוגיא הזאת בהרחבה: "כששמעתי שיש פולמוס בנושא, התחלתי לבדוק והגעתי לגיליון הזה", אמר, "אני לא כל כך מבין בשמירת שבת ובהלכות שבת, אבל דבר אחד אני מבין, שזה נושא שמאוד חשוב לכם, ולכן כל עוד אני נמצא כאן, אעשה כל מאמץ בכדי שתקבלו את הפתרון הטוב ביותר".
"ואכן, בתוך זמן קצר פותח 'התקן שבת' מיוחד שמפעיל את המצלמות ב'מצב שבת', על ידי צירוף של כמה היתרים לרווחא דמילתא, כך שכל עוד מחליפים ל'מצב שבת', לפני כניסת השבת, אפשר להתהלך בעיר העתיקה לכולי עלמא בלי חשש, וקהילת 'אדרת אליהו' אכן שולחת מדי שבוע משגיח שנכנס לתחנת המשטרה ומוודא שהמערכת פועלת ב'מצב שבת', כדי להימנע מכל סרך ונדנוד של חשש איסור".