הסיפור דלהלן פורסם בחוברת 'עבודת הימים הנוראים' על פי משנתו של הרב אברהם ישעיהו הבר זצ"ל, מקים ארגון 'מתנת חיים', מתוך שיחותיו עם תלמידיו:
"לאחר נישואינו", מספר הרב הבר זצ"ל, "עברנו שנים של טיפולים מאד קשים. אחרי כמה שנים כאלו, נוצר אצלנו איזה פתח של תקווה, שהסתיים באכזבה גדולה מאד. בשעתו זה היה נראה כדבר הכי קשה בעולם.
"אחרי שלשה חדשים מאותו מקרה חזרנו לרופא שליווה אותנו. בטיפולים ישנם כדורים יותר פשוטים, ויש זריקות שהן יותר משמעותיות. הרופא התחיל לרשום את הזריקות. אמרתי לו: יש לי בקשה – אפשר להתחיל עם כדורים?
"הוא הסתכל עלי כאילו השתגעתי. שאל אותי: 'בשביל מה אתה רוצה אותם, אתם כאן הרי בשביל לעשות טיפול רציני – לקחת כדורים זה כאילו לתת אקמול למי שצריך הרדמה'.
"הסברתי לו שעוד שבוע ראש השנה. בראש השנה הקדוש ברוך הוא גוזר על האדם גזר דין חדש. אנחנו רוצים לפעול בכוח התפילה. יש אמנם חובת השתדלות, אבל לזה מספיקים הכדורים הפשוטים.
"היינו בהדסה הר הצופים, שם מקומה שישית רואים את הר הבית. לקחתי את אשתי לחלון, הצבעתי ואמרתי לה: הישועה שלנו לא תצמח מפה – היא תצמח משם. הסברתי לה אז – אנחנו נפעל ישועה מכח תפילה, מסוג תפילה שוודאי תתקבל.
"אחרי יום הכיפורים של אותה שנה, כשבועיים אחרי אותה פגישה עם הרופא, התבשרנו בבשורות טובות. ברוך השם!!!
"כשחזרנו לרופא, הוא החל לומר: 'אז חזרתם להתחיל טיפול?' אמרתי לו: לא, ברוך השם יש לנו בשורות טובות. הוא היה מופתע, ואמר: 'אני רואה שיש אלוקים!'
"עכשיו אתם מבינים למה לא רציתי את הזריקות אז לפני ר"ה… כשיש לאדם השתדלות שנראה לו שאפשר לסמוך עליה, זה לוקח ממנו את האפשרות להגיע לתפילה כזו. יש לו בלב תקוה להצליח בדרך הטבע. לפעמים יש למעט בהשתדלות, כדי שהתפילה תהיה מתוך הכרה שרק הקדוש ברוך הוא יכול לעזור.
"כתוב 'וחנותי את אשר אחון', מסביר בתוספות ישנים בר"ה י"ז: מידת 'חנון' הוא שהקדוש ברוך הוא חונן בשעת הדחק למי שצועק לו. אני אוסיף על דבריו, שהכוונה היא שהוא מתפלל בשעת הדחק מתוך הכרה שרק הקדוש ברוך הוא יכול לעזור לו.
"אמרתי את זה לאנשים רבים במשך שנותיי, והרבה אמרו לי שזה עזר להם. אף פעם לא קרה שאדם הגיע אלי ואמר לי שלא הלך לו", כך מסיים הרב הבר זצ"ל.