בשנת השמיטה כאשר רוצים לקנות או אפילו לאכול באירוע או במקום אירוח פירות וירקות, או אפילו מאכלים שמעורב בהם פירות וירקות או שהתבשלו עם פירות וירקות, צריך לחשב ולברר האם יש בהם אחד מחששות שביעית [וכגון ספיחים, קדושת שביעית, איסור סחורה, ביעור], ומאחר ובשוק מצויים לרוב מוצרים וכגון סלטים וכדו' שכתוב עליהם 'ללא חשש שביעית' אבל הם סומכים על 'היתר מכירה', צריך לברר לפני הקניה האם אכן אין בזה חשש. וגם אם זה בכשרות מהודרת, לנוהגים קדושת שביעית ביבול נכרי יש לברר האם הכוונה שזה יבול נכרי או שזה מחו"ל.
ספיחין
- ירקות הגדלים בשנת השמיטה, וכן תבואה, קטניות וכגון שעועית, אפונה, גרעיני חמניות וכדו', ושאר גידולים חד שנתיים [שיש לזרעם מידי שנה] שצמחו בשנה השביעית, בין אם נזרעו בסוף השנה הששית ע"י אדם, ובין אם צמחו מאליהם בשביעית [כגון זרעים המתפזרים ברוח] ואפילו אם גדלו בשטח הפקר, אם לא התחילו כלל לגדול לפני שביעית, גם אם גדלו מאליהם, אסורים באכילה.
- ולכן בשונה משאר השנים, בשנת השמיטה גם ירקות אסור לקנות או לקחת ממקומות שאין עליהם כשרות כדין.
- מלבד שיש איסור לקנות ירקות במקומות שלא מקיימים בהם את כל דיני שביעית, גם המתארח אצל מי שלא שומר תו"מ, או כמצוי שבעל הדירה וכדו' מביא לו ירקות שגדלו בשביעית, הירקות אסורים באכילה.
- מלבד איסור אכילת ספיחין, גם סירים שהתבשלו בהם ירקות שהם ספיחין דינם ככלים שהתבשלו בהם מאכלות אסורים, ולכן אם מביא לו סיר לבישול, גם אם ברור לו שבישלו בהם רק ירקות, אם הירקות גדלו בשנת השמיטה אסור להשתמש בסירים אלו.
- ירקות הגדלים בשדה שבבעלות נכרי אין עליהם איסור ספיחין, ולכן מותר לקבל [ולקנות] ירקות מגוי. אמנם היתר זה הינו רק כאשר ידוע לו בבירור שהם גדלו בשדה של הגוי הזה או של גוי אחר, אבל אם יתכן שגדלו בשדה יהודי ואפילו אם רק ספק, אסור לקבל או לקנות ממנו.
- ירקות שגדלו בשביעית בשדות שנעשו בהיתר מכירה יש עליהם איסור ספיחין.
סחורה
- פירות שביעית אסורים בקניה בצורת סחורה רגילה, ולכן אסור לקנות פירות שביעית מסתם מוכרים גם אם ישמור אותם בקדושת שביעית כראוי.
- הנוהגים קדושת שביעית בפירות נכרי לא קונים אותם מיהודי אלא א"כ חתמו שטר שליחות תחילה, אמנם הנמצא בעיר אחרת ויש שם חנויות שהמכירה בהם מתבצעת על בסיס שליחות אך הוא לא חתם באותם חנויות או באותה רשת או כשרות כתב שליחות, רשאי להיכנס לפחות באופן ארעי לקנות שם פירות.
- קנה פירות שביעית בטעות בחנות ללא שליחות, גם באופן שוודאי נעשה בו איסור סחורה המאכל לא נאסר באכילה, קנה סלטים וכדו' של היתר מכירה מותר לו להחזיר לחנות ולקבל את הכסף חזרה ואין בזה משום סחורה.
- המקילים שלא לנהוג קדושת שביעית בפירות נכרי, הינו רק בפירות שגדלו בקרקע של נכרי. אבל גוי המוכר פירות שביעית שקנה מיהודי, לדעת כולם יש על הפירות קדושת שביעית. ולכן אם קונים פירות שביעית מגוי רק כאשר ידוע שאכן הגוי מוכר פירות מקרקע שבבעלותו לא צריך לנהוג בהם קדושה, אבל נכרי המוכר סתם פירות מאחר ואינו נאמן לומר שהם משדה שבבעלותו, יש לחשוש שהם משדה בבעלות יהודית [והוא דבר מאוד מצוי], ולכן אם הנכרי מוכר ירקות צריך לחוש שיש עליהם איסור ספיחין [ואסורים באכילה]. ואם מוכר פירות [באופן שאין בהם חשש ערלה] אמנם מותר לקנות את הפירות מהגוי כי אין לגוי איסור סחורה, אבל מאחר ויש לחשוש שהפירות נקנו מיהודי, לכו"ע חל על הפירות קדושת שביעית, וצריך לנהוג בהם כדין פירות הקדושים בקדוש"ש.
- על הנוהגים קדושת שביעית בפירות נכרי, לקנות אותם ישירות מגוי, בין אם הוא בעל השדה ובין אם קנה מבעל השדה שהוא גוי. אבל לקנות מיהודי שקנה מגוי אסור. ולכן כאשר גוי מוכר פירות שביעית [ואפילו ירקות] אם ברור שגדל אצלו יכול לקנותם.
- חנויות ירקות וכדו' שמוכרים פירות שביעית שלא כדין [ללא כרשות כלל או היתר מכירה] אסור לקנות מהם גם פירות וירקות כאלו שברור שאין עליהם קדושת שביעית, אלא א"כ ניכר עליהם שהם פירות חו"ל או פירות שישית, כגון שכתוב על הארגז מבחוץ וכדו' מה מקורו.
- כאשר קונים כל מאכלים אחרים שאין עליהם קדושת שביעית בחנויות שמוכרים שם פירות שביעית שלא כדין [היתר מכירה וכדו'] או שמוכרים שם פירות נכרי בצורה הרגילה והוא מקפיד בקדוש"ש בפירות נכרי, וקיבל עודף, אם קונה בחנות שרוב הכסף המשולם בה הוא מעות שביעית [וכגון שקונה פירות וירקות חו"ל או פירות משנת השישית בחנות שאינם שומרים על הלכות שביעית בפירות הקדושים], יש לחשוש שמעות העודף קדושים בקדוש"ש. ולכן אם העודף מועט עדיף לוותר עליו שלא להיכנס לספיקות, או לשלם באשראי או שיק או לשלם מעות במדויק שלא יקבל עודף. במידה וקיבל עודף וחושש שמא יש עליהם קדושת שביעית יחללם על כל מאכל שהוא ויאכל את המאכל בקדושת שביעית. אם רוב המוצרים שנמכרים בחנות אינם פירות שביעית לא צריך לחשוש על העודף, ויש מחמירים.
- המקפיד על סחורה וקדושת שביעית בפירות נכרים ונמצא במקומות שלא מקפידים ואין שליחות על מכירת פירות אלו, לדעת חלק מהפוסקים רשאי לקנות המאכלים הקדושים בהבלעה, דהיינו שיקנה ביחד עם הפירות דבר אחר שאין בו קדוש"ש, ויסכם עם המוכר שכל התשלום הוא רק על הדבר השני, ואת הפירות הקדושים בקדוש"ש מקבל בחינם. אמנם, צריך שיהיה יחס כלשהו במחיר, ולכן לא יכול לקנות ארגז מלא פירות שביעית ולקבוע שהתשלום כולו הוא רק על הארגז. גם לדעת החולקים וסוברים שלא מועיל, כתב בספר חו"ש שכאשר מסכם מפורש עם המוכר שהתשלום הוא עבור המאכלים שאין עליהם קדוש"ש גם לדעת החזו"א מותר.
- היתר זה של הבלעה שייך רק במכירות ביתיות, שכונתיות, דוכנים שמוכרים פירות, הזמנות טלפוניות, ובכל מקום שלא מוציאים חשבונית, אבל ברשתות שמוציאים חשבונית ומפורט בהם כל פריט וסכום התשלום עבורו לא שייך כלל ההיתר של הבלעה.
- וכן הרוצה לקנות סלטים, רסק פירות וכדו' מהכשר שאינו נוהג קדושת שביעית בפירות נכרי, כאשר המאכל עצמו מורכב ומכיל כמה דברים שחלקם אינם קדושים בקדושת שביעית, יכול לקבוע את התשלום על מאכלים אלו והשאר המעורב בו הוא מתנה.
- וכן המתארח במלון שלא נוהגים קדושת שביעית בפירות נכרים יקבע עם בעל המלון, וכן עם בעל הקיטרינג, שהתשלום הוא עבור המאכלים שאינם קדושים בקדושת שביעית ועבור ההגשה וההכנה ושאר הדברים הנלווים, ואת המאכלים הקדושים בקדוש"ש מקבל במתנה.
- רק על פירות שביעית עצמם יש איסור סחורה אבל מאכלים שבלוע שבהם טעם של פירות שביעית, למרות שכאשר הטעם ניכר בהם צריך לנהוג בהם קדושת שביעית, אין עליהם איסור סחורה, ולכן גם במקום שלא מקפידים על סחורה בפירות נכרי רשאי להזמין מנה עיקרית ותוספות שרק התבשלו בירקות או פירות שביעית.
- מותר להתארח אצל מי שמיקל ולא שומר קדושת שביעית בפירות נכרי [לפני שהגיע זמן הביעור], וכאשר אוכל אצל מי שאינו נוהג קדושת שביעית רשאי לאכול כרגיל למרות שיודע שהמארח או הפועלים יזרקו את השאריות לאשפה ולא ינהגו בהם קדושת שביעית, אמנם לכתחילה ישתדל לקחת לעצמו כמות כזו שנראה לו שיגמור אותה. וכן אם מסייע בסידור וניקוי השולחן והאירוע לא יסייע בנקיון מאכלים שיש בהם קדושת שביעית. אבל אם מתארח אצל מי שלא שומר שביעית אסור לו לאכול מהירקות של שביעית משום איסור ספיחין.