הגה"ק רבי משה מבאיאן קראקא סיפר, כי פעם בא אחד מהנכבדים לשאול את הרה"ק ה'פחד יצחק' מבאיאן אודות שידוך שמציעים לו לבתו, בחור טוב ומשובח בכל המעלות. וציווה רבינו לברר אם הוא לומד בכל שבוע חומש ורש"י, ואם כן יעשה השידוך (פיקודיך דרשתי פ"ג אות כא).
רבותינו הקדושים דיברו דברים נשגבים במעלת הקובע עצמו ללימוד חומש רש"י. מפי צדיקי הדורות נמסר כי לימוד חומש רש"י מביא לדביקות בהשי"ת והוא סגולה לאמונה, מסוגל ליראת שמים ומציל מהרהורי עבודה זרה ועבירות חמורות.
ונעתיק ליקוטים אחדים מהספה"ק 'אמרי פנחס' השלם (מהדורת פרענקל תשס"ג, שער התורה אותיות לו לט): "הזהיר הרה"ק רבי פנחס מקאריץ שיהיה תמיד מונח אצל האדם חומש עם פירוש רש"י לעיין בו בכל שעה, כמ"ש 'והייתה עמו וקרא בו כל ימי חייו' וגו' 'למען ילמד ליראה' וינצל ג"כ מהרהורי עבודה זרה. ועוד, כשיוכלו בניכם ללמוד, אז זיי וועלן קענען רש"י על חומש – כשיידעו בניכם רש"י על חומש, מובטחני שיהיו אנשים כשרים…" וכו'
רבינו זי"ע ראה בלימוד רש"י גם סגולה להינצל מאסונות וגזירות קשות, וכמובא שם ממוהר"ר רפאל מבערשיד ז"ל בשם הרב ז"ל, ששמע שמצויים פוחזים ורוצחים, וציווה אליו ע"י איש לצוות העולם ללמוד פירש"י בחומש. וכן בימיו היה נשמע פעם אחת הריגה רחמנא לצלן, והיה מצווה מ'זאל פילוון חומש רש"י – להפיץ ולהרגיל לימוד חומש עם פירוש רש"י.
ה'חפץ חיים' כתב במאמר לחיזוק האמונה ('זכור למרים' פרק כ"א): והעצה היעוצה שתתחזק האמונה בלב האדם היא, שילמד פרשת השבוע בכל שבוע עם פירוש רש"י וידקדק ויעיין בהם היטב.
הרה"ק רבי מרדכי מנדבורנה היה מזהיר את כל הבאים אליו שילמדו בכל שבוע חומש ופירוש רש"י ז"ל, ואמר עוד שראה לכמה מגדולי ישראל שנחמצו לעת זקנותם וירדו מדרך הישר, ואם היו לומדים חומש ופירוש רש"י לא היו באים לידי כך (סיפורים ושיחות קודש שבסוף ספר מאמר מרדכי' אות מח).
מובא בשם הרה"ק רבי שלום מבעלזא, שמי שלומד וגומר בכל שבוע ושבוע פירוש רש"י על התורה אזי הוא מובטח שבעלמא דקשוט יהיה על כל פנים במתיבתא דרש"י (דברי יצחק' אות קכא). [מתוך מאמרו של מ' אהרונוביץ – המבשר תורני].
בהקשר לכך מביא הגה"צ רבי גמליאל רבינוביץ שליט"א מעשה מופלא [מובא גם בספר 'פיקודך דרשתי הנ"ל בקצרה]:
ביום ל"ג בעומר שנת תשכ"ג לפ"ק יצאה קבוצה נבחרת מטובי בני ישיבת פרשבורג המעטירה – שהיתה מן הישיבות הגדולות והמשובחות שבירושלים קרתא דשופריא (בפרט לאחר שבאותה שנה התמנה כראש הישיבה אחד מגדולי הגאונים, ה"ה הגאון המפורסם רבי זלמן וועבר זצ"ל, מזקני הגאונים בשכונת 'בתי ורנר' המעטירה ומנקיי הדעת של ירושלים) – בנסיעה מאורגנת אל המקומות הקדושים.
דרכי הנסיעות באותם ימים של לפני יותר מיובל שנים היו קשות ומעוקלות, גם אוטובוסים תקינים לא היו בנמצא כל כך, ולנסיעה רבתי כזו בהשתתפות בחורים רבים, נשכרה 'משאית' גדולה פתוחה וחשופה מאחוריה, אשר לאורכה הניחו כמה ספסלי עץ פשוטים, ועליהם התיישבו הבחורים לנסיעה הארוכה בת כמה וכמה שעות.
לדאבון לב פגעה בהם מידת הדין, ובאמצע הדרך אירעה תאונה קשה וטראגית, האוטומוביל התהפך על פניו, וכמה בחורים יקרים מסלתה ומשמנה נהרגו ועוד כמה בחורים נפצעו, רחמנא ליצלן. היתה זו מכה קשה שגרמה לזעזוע קשה בכל תפוצות ישראל, אשר חששו אחר כך מאוד לקיים את הנסיעות למקומות הקדושים כנודע.
אחד הבחורים שנהרגו באותה תאונה היה הבה"ח ר' מרדכי וינשטוק ע"ה, הוא היה אחד מן העילויים הטובים שבישיבה הקדושה, וחברותא של ידידיו ורעו כנפשו להבלח"ט הרה"ג רבי זאב הלוי פלדמן שליט"א רב ור"מ דק"ק 'עץ חיים' בעיה"ב לונדון יצ"ו, אשר אף הוא הצטרף עם חבריו באותה נסיעה, והיה מן הניצולים בנסי ניסים וחייו ניתנו לו לשלל לאורך ימים ושנים.
כעבור תקופה קצרה לאחר אותה תאונה, הופיע בחלום הבחור מרדכי וינשטוק הנ"ל לחבירו וידידו יבל"ח הרה"ג ר' זאב פלדמן, וסיפר לפניו בין הדברים, שלאחר שנפגע באותה תאונה קשה כמעט שלא סבל ייסורים, וכשבא לפני בית דין של מעלה בדקו ומצאו בו שהיה מקפיד מאוד ללמוד מדי שבוע את כל פרשת השבוע 'חומש עם פירוש רש"י' בקביעות, ולפיכך העלוהו אל היכל רש"י, ושם מצא את מנוחתו עדן.
ואמר שלכן התגלה אליו, כדי להודיעו נאמנה שיידעו גודל חשיבות לימוד פרשת השבוע עם רש"י, שכל הלומד את הפרשה עם פירוש רש"י זוכה שלאחר מאה ועשרים מקבלו רש"י הקדוש אל היכלו, להצילו מדינה של גיהנום ולהביאו למנוחתו בגן עדן העליון.