הרה"צ רבי אשר פריינד זצ"ל שהה פעם בלונדון בשלהי החורף. "יד עזרה" היתה זקוקה לסכומי כסף כבירים לקראת החלוקה של קמחא דפסחא, והצליחו לסדר לו פגישה עם מיליארדר מפורסם מעשירי לונדון.
הגביר רצה שר' אשר יכבדו ויבוא אליו כנהוג, אבל ר' אשר בשום אופן לא רצה ללכת אליו כי מבחינתו היה בכך סגידה לעגל הזהב.
שבועיים שלמים שהה בלונדון ולא הלך אל העשיר. בסופו של דבר, אותו גביר אדיר, שכל לונדון רעדה מפניו, בא אל ר' אשר לאכסניה שלו. כנראה היתה לו גם בעיה אישית ומאד רצה להתייעץ עם ר' אשר.
הם ישבו ושוחחו. תוך כדי השיחה אמר לו ר' אשר בשלווה: "אני לא צריך לא אותך ולא את הכסף שלך". כמובן שאחרי מילים כאלו, העשיר הפגוע לא נתן לר' אשר אפילו פאונד אחד. נתפרדה החבילה. הגביר חזר ברוגז רב לביתו ור' אשר חזר לארץ ישראל.
לאחר שחזר ארצה, הלכתי לקבל ממנו שלום, ושאלתי אותו, אתה צריך בערך 100 אלף דולר, והעשיר היה נותן לך לכל הפחות עשרת אלפים דולר. למה היית צריך להרגיז אותו ?'
ר' אשר התקיף אותי קשות. "אתה מסתובב אצלי כבר 15 שנה ואין לך עדיין מושג מה זאת אמונה. אתה מבין שאם הרבש"ע רוצה לתת לי כסף – הוא יתן לי את זה רק באופן שאני אכרע ואשתחווה לבן אדם? כך אתה מבין?!"
אבל הרי אתה צריך את הכסף?! לא יכולתי להבין.
"נכון, אני צריך כסף, אז אני מבקש מהקב"ה והוא נותן לי".
(ר' אשר, מפי תלמידיו)
גישה מאד דומה
מראש הישיבה הרב שטיינמן זצ"ל.
בסרטון שהתפרסם כאן.
שמי שחושב שצילומים יביאו לו כסף לכולל או לישיבה, יש בו חסרון באמונה