אמירת הפסוק 'עורה כבודי עורה הנבל' וגו'
כתבו המקובלים סגולה אמיתית מי שרוצה לקום באשמורת שיקום בעת שירצה, יאמר ז' פעמים פנים ואחור [=ישר והפוך] עורה כבודי עורה הנבל וכינור אעירה שחר, ובכל פעמים שיאמר יזכיר אותו העת שבדעתו לקום, ויאמר אפילו בלשון אשכנז (מארגין פריא ווייל אוך אויף שטיין אם ירצה השם אום דרייא אודר פיר אויהר מיט שלום אוב גיזונד = מחר בבוקר אני רוצה לקום אי"ה בשעה שלוש או ארבע בשלום ובריאות), ואחר כך יאמר בהתהלכך תנחה אותך בשכבך תשמור עליך והקיצות היא תשיחך, גם כן שבע פעמים, תורה ציווה לנו משה מורשה קהלת יעקב (קיצור של"ה מסכת שבועות דף ע"א ע"א).
בשעת קריאת שמע יתפלל לקום בשעה שרוצה
סגולה לקום בשעה שרוצה הוא ע"י שקורא ק"ש בכוונה ואז מתפלל שיעזרהו השי"ת לקום בשעה שרוצה, ומפקיד רוחו והקב"ה מחזיר לו פקדונו בשעה שרוצה לקבלו, וז"ש כלביא יקום וגו' – והטעם, כי לא ישכב מתחלה בלילה עד יאכל טרף ע"י ק"ש וכאמור (ייטב לב, בלק, ד"ה אל מוציאם).
אמירת הפסוק חדשים לבקרים רבה אמונתך
עוד אני אומר אחריו פסוק חדשים לבקרים רבה אמונתך, ונרמז בר"ת שלו 'רָחֵ"ל', הוא מסוגל אצלי להתעורר האדם מאליו לקום בבוקר לתפילתו, והכוונה היא כי היסוד דרח"ל שהפקדנו בידה נפשותינו כנ"ל בפסוק בידך אפקיד רוחי וכו', וע"ש היא מחזרת אותו הפקדון בכל בוקר ובוקר חדש ומנוקה ויופה, וזהו סוד חדשים לבקרים רבה, ולכן נרמזה רח"ל באותיות אלו כסדר הזה, וזהו אמונתך רבה להחזיר נשמות לפגרים מתים (רבי שמואל ויטאל, סידור חמדת ישראל)
לומר בפיו בשעת השינה שהוא חפץ לקום באשמורת
שמעתי רמז לקימת חצות, והוא, אם כשהוא שוכב לישון בתחילת הלילה אומר בפיו שהוא חפץ לקום באשמורת, סגולה היא שאז מתעורר מעצמו. וזה אומרו אם זכרתיך על יצועי, דהיינו אם כשהצעתי מיטתי בתחילת הלילה זכרתיך, שאמרתי שרצוני לקום, אז באשמורה אהגה בך, ר"ל אז אוכל לקום באשמורה ואהגה בתורה (קנה המידה, תהלים)
אמירת הפסוק פדית אותי ה' אל אמת
ראיתי כתוב סגולה נפלאה למי שרוצה לקום בהשכמה, שבקריאת שמע כשאומר פדית אותי וכו' יכווין אותה השעה שרוצה לקום, ויכווין שה' יתברך יפדה אותו ויחזיר לו נשמתו באותה שעה ויתעורר בעזה"י בדיוק באותו רגע שצריך לקום. אך יזהר שלא ישמע אז להיצה"ר שיאמר לו תנוח עוד מעט ובינתיים ירדם שנית ויאבד זמנו (עולת תמיד לר"ש הומינער פרק לה).
עצות להתגבר כארי בקימת הבוקר
לימוד קודם השינה
בדוק ומנוסה כי אם יתאמץ האדם ללמוד בלילה קודם השינה, אז ילמוד גם באשמורות וילמוד אז גם כן הרבה. ומי ששומע לפיתוי היצר לשכב ולישון תיכף בתחילת הלילה בלא לימוד, יכבד עליו לקום באשמורות, כי היצר יאסרהו כמו בנחושתים ע"י מה שהגביר את יצרו על עצמו בתחילת הלילה קודם השינה. וזהו שאמר דוד המלך ע"ה אם זכרתיך על יצועי, ללמוד קודם השינה, הרי אז בוודאי באשמורות אהגה בך (עמוד העבודה ליקוטי אמרים אות יז)
יחשוב כאילו רבו בא ליד מטתו ומקיץ אותו
עצה להשכים בבוקר, שיחשוב כאילו בא רבו ליד מיטתו ומקיץ אותו, שאז בוודאי ירתע ויזדעזע מפניו; ומכל שכן כשהשם יתברך מקיצו משנתו יתעורר בזריזות. ובזה הוא מפרש דברי חז"ל (ברכות כח ע"ה) הלוואי שיהא מורא שמים עליכם כמורא בשר ודם, ש'הלוואי' הוא לשון חיבור ודמיון דבר לדבר, כלומר שיש לדמות מורא שמים למורא בשר ודם כדי שיתעורר לעבודתו יתברך, ויקח דוגמא מהשתדלותו לדבר הרשות (ליקוטים יקרים להמגיד ממעזריטש, דף ו ע"ב)
יקנוס עצמו על איחור הקימה
הרוצה לקום בהשכמה והרי הוא מחפש עצה לגבור על יצרו שאינו מניחו להקיץ משנתו, מה טוב שיקבע לעצמו קנס כלשהו אותו יקנוס עצמו ביום בו ימשיך לישון על מיטתו, דוגמת סכום מועט אותו יתן לצדקה או שבאותו יום ימנע עצמו ממאכל ומשקה מסויים החביב עליו וכיוצ"ב. דבר זה יהווה עבורו כסגולה טובה להמריץ עצמו לצאת מעם יצועו השכם (סידור לב שמח לתיקון חצות)
(מתוך מאמר בגיליון 'באר בשדה)